טניס — משחק לכל החיים. כך אומרים. אבל בספורט הגדול, שבו כל מיליסקונדה נכנסת לחשבון, שבו מהירות הזריקה היא 200 קילומטרים, שאחרי משחק של שלושה סטים הרגליים צוללות וביום למחרת, — האם אפשר להשאר תחרותי אחרי ה-40? מסתבר שכן. ולא רק להשאר, אלא לנצח, לזכות בטיטולים, לשבור שיאים. טניס גדול אחרי 40 — זה לא נס. זה מדע, דיסקיפלינה קשה ביותר ופילוסופיה חדשה. פגשו את הגיבורים ששינו את החוקים.

רוג'ר, סרנה וחבריהם: מי האלה האריכו את נעוריהם

נתחיל בברור. רוג'ר פדרר סיים את הקריירה שלו בגיל 41, אבל בגיל 40 הוא שיחק בחצי הגמר של טורנירי הגדולים וגייס את האצטדיונים. סרנה וויליאמס נאבקה על טיטולים בגיל 40. הלגנדרי קן רוזוול זכה בטורנירים בגיל 44. אבל יש גם דוגמאות חדשות יותר. פליסיאנו לופס, היהודי השמאלי הספרדי עם המגרש המושלם, שיחק בטור בגיל 42, יוצא למגרש עם שחקנים בני 20. והשוויצרי סטן ואברינקה, ב-2025, בגיל 40 עם קצה, המשיך לתת פורסות לצעירים, לנצח בטורנירי צ'לנג'ר ולפעמים להכות בשחקנים המוצגים במאג'ורים.

בטור הנשים, וינוס וויליאמס יצאה לווימבלדון בגיל 43. היא שברה את השיא — ניצחון על שחקנית מדורגת בגיל 42. היפנית אי סוגיאמה שיחקה עד גיל 42, והאיטלקית פלאוויה פנטה סיימה בגיל 39, אבל יכלה להמשיך לשחק. הרשימה ארוכה. ומה שמחבר אותן: הן לא רק הגיעו לגיל מבוגר, הן היו תחרותיות.

פיזיולוגיה: האם אפשר לרצות כמו בגיל 20 בגיל 40

התשובה הקצרה: לא. בגיל 40 יש ירידה בקצב הפעימות המרבי, יש לא רק חידוש תחילה, יש ירידה באלסטיות הגידים, יש ירידה בהמונית. אלה עובדות. אבל התשובה הארוכה: כל זה מכופל בנסיון, בטכניקה וביכולת לחלק כוחות. שחקן טניס בגיל 40 לא ירץ מפינה אחת לפינה. הוא יכה יותר במדויק, יבחר תנוחה חכמה יותר, ישתמש יותר במכה קצרה ומוקטנת, יחסוך נשימה.

מחקרים של פיזיולוגים ספורטיביים מראים: למעריץ המאומן בגיל 40, יש ירידה של 15-20 אחוז באורגניזם הארוביות לעומת 25 שנה. אבל למקצוען, שמתאמן 6 ימים בשבוע עם עקשנות ילדות, הירידה יכולה להיות 5-10 אחוז. והטכניקה, שנבנתה במשך 20 שנה, כך שהירידה במהירות מכופלת בבחירת המכה המושלמת.

הבעיה העיקרית — לא הריצה, אלא ההחלמה. בגיל 25, אחרי משחק ב-5 סטים, אתה מוכן לשחק ביום למחרת. בגיל 40, אתה צריך 2 ימים של מנוחה ואמבולנגה, מסך, טיפול פיזיותרפיה, ריחוך נמוך. לכן הוותיקים מתכננים את הלוח שלהם אחרת: הם מחמיצים טורנירים קטנים, נשמרים לטורנירי השלם.

פסיכולוגיה: למה הלביאים הישנים יותר מסוכנים מהשקנים הצעירים

בגיל 20, אתה חושש להפסיד. בגיל 40 — לכם כמעט כבר לא משנה על הדירוג. זה נשק מפחיד. שחקן חווה לא נרגש בנקודות בריק. הוא ראה אלפי אלה. הוא יודע שאחרי ההתישול יגיע הנשימה השנייה, אם לא תתחרט. הוא יודע לקרוא את הזריקה של היריב על פי מיקום המפרק, יודע לשבור את הקצב, יודע להפיל את הטעויות.

קחו את רוג'ר פדרר בשנים האחרונות שלו. הוא הפסיד במהירות, אבל ניצח באינטליגנציה. הוא לא נכנס למרוצות, הוא חתך לידיים לא נוחות, יצא לספורה, סיים את ההתמודדות במכה אחת. שחקנים צעירים אמרו: «לא ניתן לשחק איתו. הוא יודע מה אני אעשה לפני שאני עצמי».

והוסיף לכך המוטיבציה. כשאתה בגיל 40, כל משחק עשוי להיות האחרון. אתה מעריך כל רגע על המגרש. אתה לא מתחיל להישאר, לא נותן 0:5. אתה נלחם, כי זו הסתיו האחרון שלך. והזעם של הזקן פעמים רבות שובר את הבישול הצעיר.

איך להתאמן אחרי 40: סודות החיים הארוך

מה שעושים הוותיקים, כדי לא להתפרק? הדבר הראשון — הם משנים את נפח האימון. לא 5 שעות על המגרש, אלא 2-3, אבל עם תשומת-לב מלאה. הדבר השני — עבודה על גמישות ומניעת פציעות. יוגה, פילטס, שחייה. הדבר השלישי — כוח כחסר עלות. לא קפיצות עם משקל, לא שטיחה על הכתף. רק תרגילים מבודדים על שיווי-משקל והתחזקה. הדבר הרביעי — שינה של 9 שעות ותזונה קפדנית. ללא אלכוהול, ללא סוכר, שליטה במדד הגליקמי.

סרנה וויליאמס אמרה שאחרי 35 היא הפסיקה לאכול בשר אדום, הפכה לדגים ולחלבון צמחי. פדרר שכר שף פרטי בטורנירים. נובאק ג'וקוביץ' (שגם הוא כבר מעבר ל-40) מפיץ דיאטה ללא גלוטן ומדיטציה. זה לא סוגיות. זה צורך.

המרכיב החשוב ביותר — חימום וריחוך. לפני המשחק, הוותיקים מחממים 1 שעה, לפחות. אחרי — 1 שעה ריחוך, קרח, קומפרסיונים. וכך כל יום. אם הצעיר יכול לצאת ולהזריק, הזקן ללא חימום ישבור רצועה בהגיים הראשונים.

סיכונים רפואיים: רגליים, גב, ידיים

לשחקני טניס אחרי 40 יש רכז שגרתי: פציעות במניסקוס, בעיות באחילה, עקב לוקה (כן, הוא לא רק לאומנים, רק למקצוענים הוא כרוני), גרגרים בדיסקים. אבל הרפואה הספורטיבית המודרנית עושה נסים. תרפיה פלזמטית, עשירה בטרומבוציטים. חיסונים של חומצה היאלורונית למכות. טיפול בתאי גזע. כל זה יקר, אבל לשחקנים הטופ-טייב
© elib.co.il

Permanent link to this publication: