ילד וספורט — זה קשר בלתי-נפרד. אבל ספורט זה שונה מספורט. מה שמועיל בגיל 5, עלול לגרום לנזק בגיל 15, ולהפך. איך לבחור סוג של ספורט לפי הגיל? לא לגרום לנזק? ומתי להתחיל ב"ספורט גדול"? נחקור שלבים של התפתחות פיזית ופסיכולוגית.

גיל הילדות (3-6 שנים)

בגיל זה נעשה יסוד: גמישות, קואורדינציה, יכולת התמיכה. המטרה העיקרית — לא התוצאה, אלא אהבת התנועה. הסוגים המתאימים: שחייה (חיזוק העמוד השדרה), גימנסטיקה (פיתוח פלסטיות), ריקוד, ריצה בצורה משחקית. לא ניתן: ליטוש כבד, קרבות ידי-ראש. חשוב: לשבח על מאמץ, ולא על ניצחון.

בית הספר היסודי (7-10 שנים)

הילד כבר מסוגל להתרכז, לפקוד. מהירות וזריזות מתפתחות טוב. מה שמתאים: סוגים קבוצתיים (כדורגל, כדורסל), טניס, אמנויות לחימה (ג'ודו, קראטה ללא ספארינגים קשים), אתלטיקה. צריך להתייחס: למכשול (לא יותר מ-3-4 אימונים בשבוע). סיכון: שעטוק רגשי בגלל לחץ של ההורים.

גיל ההתבגרות (11-13 שנים)

התחלת גיל ההתבגרות. גידול חד בעצמות, שינויים הורמונליים. גיל כשרבים עוזבים את הספורט בגלל תסבוכות. ממליצים על סוגים המפתחים יכולת התמיכה (רכיבה, שחייה, סקי), גם: כדורסל, וולי. בסכנה: עטיפות על העמוד השדרה (לא קבי). תמיכה פסיכולוגית: לא להטריד, לא להשוות.

נערים בוגרים (14-17 שנים)

הגוף כמעט מושלם. ניתן לעבור לאימונים כוחיים עם משקלים בינוניים. ספורט תחרותי: מותרות נטלים גבוהים (עד 6 אימונים בשבוע). חשוב: נסורה מפגיעות (חימום, קירור, ציוד). בגיל זה מגדירה את הקריירה המקצועית.

עיקרון עיקרי לכל הגילים: הספורט צריך להיות בעידוף. אם הילד בוכה לפני האימון — זה לא הסוג שלו או המאמן שלו.

Permanent link to this publication: