הילד המודרני נצפה על פי דקות. בית הספר, מורים-מזכירים, ספורט, מוזיקה, ציור. ההורים חוששים שבלי תעשיות נוספות הוא "יעלם" או "יהיה גרוע מהאחרים". במרוץ הזה נשכחת בשלמותה האמת הפשוטה: לילד צריך להיות זמן חופשי. זכות למשחק, לבלות, לסקה, מוסכמת בכרטית האו"ם על זכויות הילד. זה לא מותרות, אלא צורך להתפתחות נורמלית.

למה זמן חופשי הוא לא ריקנות

כשהילד נותן לעצמו, הוא לומד לתכנן. הוא מחליט לעצמו: לשחק בלגו, לקרוא או פשוט לשכב על הספה. זה מפתח עצמאות ואחריות. במשחק החופשי נוצר הדמיון, בא היכולת לצאת מסכסוכים (במשחקים תפקודיים). ללא זמן חופשי ילדים גדלים להיות חסרי-ביטחון, לא מסוגלים להתעסק בעצמם ללא גאדג'טים.

מגיפה מודרנית: עזרה-יתר וחשש מהסקה

ההורים חוששים מהמילה «לי בורות». הם מפעילים מיד את הטאבלט או מובילים לסדנה. אבל הסקה היא מניע ליצירתיות. רק כשאין מה לעשות, הילד יוצר ספינת-חלל מקופסה. גרגר זמן מלא אינו משאיר זמן לכך. תוצאה — ירידה בגמישות הקוגניטיבית.

כמה זמן חופשי צריך

לפי ההמלצות של רופאי-ילדים, לילד בן 7-10 צריך להיות לפחות 2-3 שעות של חופש מוחלט ביום (לא כולל שינה והליכות). זמן זה הוא מוקדש למשחקים, לתקשורת עם חברים, לתחביביו. למרבה הצער, הילד הבית הספרי הממוצע בעולם נותן לעצמו לא יותר משעה, אם נפסיק לחשב על שיעורי-בית וסדנאות. הרבה הורים חושבים שרק האנגלית והרובוטיקה «נועדות לשימוש», ובניית בית מכיסאים היא חסרת-ערך. זו טעות.

איך להגן על זכות המשחק

תוסיפו «חלונות ריקים» בתוך הלוח היומי. אל תתכננו כל שעה. למדו להגיד «לא» למורים-מזכירים ולסדנאות, אם רואים שהילד עומד בעומס. תתנו דוגמה: תכבו את הטלפון ותעסקו בבלות (קריאה, הסתכלות בחלון). שחקו עם הילדים במשחקיהם (ללא ניסוח). זכרו: שיעורים נפסקים ניתן להשלים מחר, אבל ילדות נגנבת לא נחזרת.

זמן חופשי הוא לא זמן אבוד. זה השקעה בבריאות הנפש, ביצירתיות ובחיים המאושרים העתידיים.

Permanent link to this publication: