Libmonster ID: ID-3239

«לקחנו את הבסטיליה»: ביטויים קבועים, פתגמים, בדיחות ושורות על המצודה הראשית של צרפת

14 ביולי 1789, ההמון הפריזאי פינה את מצודת הכלא הבסטיליה. האירוע הזה זכה לתשומת לב עולמית ושינה לעד את זרם ההיסטוריה. אבל יחד עם המהפכה, הבסטיליה יצרה קשת שלמה של תרבות — ביטויים קבועים, פתגמים, בדיחות ושורות, שחיות עד היום. מאנקדוטות בבית הספר עד לציטוטים פילוסופיים — דמות הבסטיליה נטענה בשפה, והפכה לסמל לא רק של חופש, אלא גם של הומור עממי.

«לקחת את הבסטיליה»: הביטוי הקבוע המרכזי של המהפכה

הביטוי הקבוע המפורסם ביותר, הקשור לבסטיליה, הוא «לקחת את הבסטיליה». במובן ישיר, הוא מתייחס להתקפה על המצודה ב-14 ביולי 1789, אבל במובן מטאפורי, הוא מסמל ניצחון על הדיכוי, שבורת הסדר הישן ומופת החופש. כפי שכותבים ההיסטוריונים, «הנפילה שלה סמלה סוף העולם הישן». הביטוי הזה הפך לנרדף לכל פעולה נחוצה נגד חוסר צדק.

אנחנו נתקלים בו בכל סוגי ההקשרים בספרות. למשל, בציטוט מהקלאסיקה הרוסית, קוראים: «טוב, אם ימצא שולחן, שהקול שלו יכול להכוון — סדר הטבע האנושי, אם יש מטרה משותפת — מצודה, שצריך לקחת, הבסטיליה, שצריך להשמיד — הבסטיליה נלקחה. המהפכה ניצחה». כאן, הבסטיליה משמשת כמטפורה לכל רודנות, שהעם צריך לשמוט.

יש גם חשיבות לשם «בסטיליה» (מצרפתית bastille — חצר), שהפך ברבות מהשפות לנרדף למקום מאסר או מקום לידוע. למשל, בשפת הלועג האנגלית, המילה «bastille» שימשה ככינוי כללי למקום מאסר, והצורה המקוצרת שלה «steel» היתה ביטוי הומה של שכבות החברה. במובן מטאפורי, «לשבת בבסטיליה» היה להתגונן, ו«לצאת מבסטיליה» — להשיג חופש.

«יום הלקחת הבסטיליה לבזבוז» — משפט מפורסם מ»אהבה וציפורים»

כנראה המשפט המפורסם ביותר על הבסטיליה בשטח הסובייטי לא הגיע מספרי ההיסטוריה, אלא מהסרט של ולדימיר מנשוב «אהבה וציפורים» (1984). בסרט, הדמות של סרגיי יורסקי — דודה מיטיה — נושא תעודה קלינות ונשנה בעצב: «לא שתייתי, לא שתייתי! למרות שיש סיבה — יום הלקחת הבסטיליה לבזבוז עבר!».

הציטוט הזה הפך לאפוריזם. אלפי אנשים מצטטים את חג הלאום הצרפתי בדרך זו — כסיבה לשתייה, שהושכחה. המשפט «יום הלקחת הבסטיליה לבזבוז» כבר נעבר את גבולות הסרט והפך לביטוי קבוע, המסמל הזדמנות שחולפת לחגיגה או סעודה. לפעמים מצטטים אותו באופן וידיעתי, לפעמים — עם נוסף לנסטלגיה לימים, כשאירועים היסטוריים הפכו להזדמנות להומור עממי.

למעשה, המסורת של לקשור את הבסטיליה עם שתייה אינה מקרית. לאחר ההרס של המצודה, הותקן שלט עם הכתוב: «כאן מרקדים, וכל יהיה טוב» (ici l’on danse, ah ça ira, ah ça ira!). כך שדודה מיטיה, מבלי לדעת, המשיך מסורת עתיקה — להפוך סמל של רודנות למקום לשמחה.

«הבסטיליה הרעבה» וביטויים ספרותיים אחרים

בקלאסיקה הרוסית, הבסטיליה גם לא נשארה בחוץ. במחזה של מיכאיל בולגקוב «קבלה של סנטוש», הדמות אומרת: «קחי, בסטיליה הרעבה!». הביטוי הזה נשמע כקללה או קריאה למשפט — דמות המצודה החמה, האפלה, שמוכנה לכלכל קורבן. הוא מדגיש את המוניטין הנורא של הבסטיליה כמקום, שבו אנשים נעלמו ללא דין ודין.

מעניין, שבשפה שוכנת גם הביטוי «Lettre de cachet» — «מכתב עם חותם». זה היה צו מלכותי, שהורה על האסירה של אדם בבסטיליה ללא דין, על פי צו פרטי של המלך. הביטוי עצמו הפך לסמל של פגיעה וחוסר חוק, ובמובן מטאפורי, הוא מסמל כל פקודה או החלטה לא-צודקת.

בדיחות עממיות וביטויים קבועים

בזכרונות העם, הבסטיליה השאירה גם סימנים ירוניים. למשל, קיימת בדיחה: «לא תזהיר ממורדונט ומבסטיליה» — רמז לכך, שכל אחד עלול להיכנס לכלא, אפילו האדם הכי מכובד. ובקרב אוהדי יצירותיו של אלכסנדר דיומא, קיימת גם אותה בדיחה: «שבע פעמים תכנן, חזק את בל-איל» — פרודיה על פתגם ידוע, שבו במקום «תכרע» נמצא שם המצודה האחרת, הקשורה לסיפורים על המושבים.

בצרפת, כמובן, יש הרבה אידיומים, הקשורים למהפכה ול-14 ביולי. למשל, הביטוי «Les carottes sont cuites» (מורקוב נמחזה) משמעו, שהעניין נסגר ואין דרך חזרה — בערך כמו לאחר לקחת הבסטיליה. והסיסמה «חופש. שוויון. אחווה» הפכה לא רק לסיסמה, אלא גם לביטוי קבוע, שמציטוטים בכל העולם.

אנקדוטות בבית הספר: מי לקח את הבסטיליה?

הבדיחה המפורסמת ביותר על הבסטיליה היא, ללא ספק, האנקדוטה הקלאסית. המורה שואלת את התלמיד: «מי לקח את הבסטיליה?». התלמיד עונה בכנות: «אני לא לקחתי!». ואז — תגובה רצפתית: המורה בזעם, המפקח בתהייה, המנהל במורת רוח. האנקדוטה חיה במאות גרסאות. באחת מהן, וובוצ'קה אומר: «לא ידעתי, לא לקחתי!», והאב שלו מוסיף: «לא ידעתי, לקחתי או לא, אבל לא הביאתי הביתה».

דיאלוג אחר פופולרי:

— למה קיבלת דיקנה, בן? — עבור הבסטיליה, אבא! — מה זה? — מצודה כזו. — בכמה מעלות? — לא ידעתי, לקחנו בהתקפה. — זה חזק, בחורה!

הבדיחות האלה מצחיקות בגלל אבסורדיותן: הילד קולקט את האירוע ההיסטורי כגניבה, והמצודה כמשקה. ה
© elib.co.il

Permanent link to this publication:

https://elib.co.il/m/articles/view/לקחת-את-הבסטיליה-סיבה-לחיוך

Similar publications: L_country2 LWorld Y G


Publisher:

Israel Online → Contacts and other materials (articles, photo, files etc)

Author's official page at Libmonster: https://elib.co.il/Libmonster

Find other author's materials at: Libmonster (all the World) • Google • Yandex

Permanent link for scientific papers (for citations):

לקחת את הבסטיליה - סיבה לחיוך? // Tel Aviv: Israel (ELIB.CO.IL). Updated: 13.07.2026. URL: https://elib.co.il/m/articles/view/לקחת-את-הבסטיליה-סיבה-לחיוך (date of access: 13.11.2026).

Comments:



Reviews of professional authors
Order by: 
Per page: 
 
  • There are no comments yet
Publisher
Israel Online
Tel Aviv, Israel
22 views → rating
13.07.2026 (123 days ago)
0 subscribers
Rating
0 votes
Related Articles
היסטוריה של קבלת תשלומי תחזוקה, חוקים עתיקים, מסורות משפטיות, התפתחות המוסד של תחזוקה, החובות של הטיפול, חוק המשפחה, תקנות משפטיות, תמיכה חברתית, מימון כלכלי, חוקים.
Catalog: Law 
73 days ago · From Israel Online
הנריך שלמן: ארכיאולוג-חובב, שגילה את טרויה, או מיסטיפיקטור שהשמיד את העיר העתיקה? נחשב לטיעונים של צדדים.
Catalog: History 
94 days ago · From Israel Online
בינלאומי יום הבלוז ממשיך...
Catalog: Arts 
103 days ago · From Israel Online
Please look after this bear - this is about Paddington
Catalog: Literature Study 
109 days ago · From Israel Online
בסטילי בתרבות המטבח
123 days ago · From Israel Online
בסטיליה בתרבות ההומור
123 days ago · From Israel Online

New publications:

Popular with readers:

News from other countries:

ELIB.CO.IL - Israel Digital Library

Create your author's collection of articles, books, author's works, biographies, photographic documents, files. Save forever your author's legacy in digital form. Click here to register as an author.
Library Partners

›
›
לקחת את הבסטיליה - סיבה לחיוך?
 

Editorial Contacts
Chat for Authors: IL LIVE: We are in social networks:

About · News · For Advertisers

Digital Library of Israel ® All rights reserved.
2024-2026, ELIB.CO.IL is a part of Libmonster, international library network (open map)
Preserving Israel's heritage


LIBMONSTER NETWORK ONE WORLD - ONE LIBRARY

US-Great Britain Sweden Serbia
Russia Belarus Ukraine Kazakhstan Moldova Tajikistan Estonia Russia-2 Belarus-2

Create and store your author's collection at Libmonster: articles, books, studies. Libmonster will spread your heritage all over the world (through a network of affiliates, partner libraries, search engines, social networks). You will be able to share a link to your profile with colleagues, students, readers and other interested parties, in order to acquaint them with your copyright heritage. Once you register, you have more than 100 tools at your disposal to build your own author collection. It's free: it was, it is, and it always will be.

Download app for Android