מאמר זה דן בשאלה המסובכת והכואבת כיצד הזיכרון ההיסטורי של השואה משפיע על מדיניות מדינת ישראל כלפי האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. בהתבסס על ניתוח של דיונים ציבוריים, הצהרות פוליטיות, עמדות ארגוני זכויות האדם, ודיונים אקדמיים, המאמר בונה תמונת מצב של הבעיה המרובת-הפנים ביחסי הטראומה הקולקטיבית של העם היהודי לבין הפעולות שנקטה ישראל במהלך המערכה הצבאית שהחלה לאחר ה-7 באוקטובר 2023. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לתופעה של שימוש באנלוגיות היסטוריות, למחלוקות על התאמת המונח 'הַשְמָדָה', ולדילמה המוסרית העומדת בפני חברה שחוותה אסון.
במאמר זה נדונה שאלה מורכבת וכואבת בדבר השפעת הזיכרון ההיסטורי של השואה על מדיניות מדינת ישראל ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. על בסיס ניתוח של דיונים ציבוריים, הצהרות פוליטיקאים, עמדות ארגוני זכויות האדם והדיונים האקדמיים, תיבחן בעיה רב-ממדית של היחסים בין הטראומה הקולקטיבית של העם היהודי לבין הפעולות שנוקטת ישראל במהלך הקמפיין הצבאי, שהחל לאחר אוקטובר 2023. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לתופעה של שימוש באנלוגיות היסטוריות, לדיונים סביב התאמת המונח 'השמדה' ולדילמה המוסרית העומדת בפני החברה ששרדה אסון.
עתיד הארכיטקטורה הדיגיטלית
מחלוקות בפתרונות הארכיטקטורה של זאהה חדיד
זאהר הדיד ומוטיבים ערביים באדריכלות
זהא חדיד והתרומה שלה לארכיטקטורה
תוכניות הירשות של Ататюрк