חברותו של תום סוייר והקקלברי פין: בריחה מהציוויליזציה לארץ החופש

הם נולדו תחת עט אחד, אך הפכו לסמלי שתי אמריקות שונות. תום סוייר — נער ממשפחה ראויה, שקורא רומנים של הרומנטיקה וחולם על פעולות. הקקלברי פין — נער חסר בית, בנו של שיכור עירוני, שישן בקרון ריק ולא יודע קרוא וכתוב. נראה שאין מה להיות במשותף בין שני הנערים האלה? אך חברותם הפכה לאחת מהחזקות והמשמעותיות ביותר בספרות העולמית. היא השקפה על עצם ההתבגרות, ההתנגשות בין חלום למציאות, בין מצודות לאמת ובין בדידות ל�צינות.

שני עולמות שנפגשו על חוף המיסיסיפי

סנט-פיטרסברג, העיר הבדיונית של מרק טוון, היא תגלית של אמריקה הכפרית של אמצע המאה ה-19. כאן יש לכל אחד את מקומו, את חוקיו ואת דעותיו. תום סוייר — חלק מגוף העולם הזה. הוא מוקבל על ידי החברה, תיא פולי וסיד אוהבים אותו, יש לו בית ומיטה. אך בתוכו חי בונטר, שלא יכול לסבול את השקיעה והמסכנות. ג'ק פין — ההפך ממנו. הוא נזיר, שמפחדים ומזלזלים אותו על ידי האנשים "המכובדים". נוכחותו בבית הספר או בכנסיה גורמת להלם. אך יש לו את מה שתום כל כך חסר — חופש מוחלט.

המפגש הראשון שלהם על חוף המיסיסיפי הופך למפגש של שני עולמות. תום רואה בג'ק את תמונת חלומו: הוא לא חייב להישאר, לא נדרש ממנו להירחץ וללכת לבית הספר ביום ראשון. ג'ק, מצדו, מביט בתום בפליאה ואף בחסד: לתום יש עתיד, ולג'ק — רק היום, שעשוי להסתיים במכה של האב או בכדור של השריף. התשוקה המשותפת למה שיש להם שניהם, הופכת ליסוד של חברותם. תום מלמד את ג'ק לשחק ב«ציוויליזציה», וג'ק מלמד את תום לחיות באמת.

קודקס כבוד הנערים: מה חשוב יותר מחוקים

חברותם נבנית על קודקס לא כתוב, שהמבוגרים לעולם לא יכולים להבין. זהו קודקס כבוד, נאמנות למילה ואומץ ללא חשש. תום וג'ק נגנבים, נמלטים, מחפשים כספים ונתקלים בפושעים. אבל הם עושים זאת לא בגלל שהם «רעים», אלא בגלל שעולםם מלא בהרפתקאות שנראות להם יותר מציאותיות מאשר חובות סקוכנות. הם לא מוחים על החוקים רק בגלל שהם רוצים להוכיח שהם רעים — הם מחפשים צדק ויופי היכן שהמבוגרים רואים רק דיונות וכאוס.

הדוגמה הבולטת ביותר — האירוע עם רצח האינדיאני ג'ו. תום וג'ק נעדרים עדות לפשע ונותנים נדר של לא להגיד. הם מבינים שהאמת עשויה להרוס את חייהם, אך הם לא נותנים על חברותם. עבור תום זה משחק בגבורה, ועבור ג'ק — אינסטינקט של הישרדות. אבל שניהם נאמנים למילה שלהם, והנאמנות שלהם חזקה יותר מאשר הפחד. זה המקום שטוון מראה שחברות ילדים היא לא רק משחק, אלא מבחן מורלי חשוב.

ג'ק ותום: מורה ותלמיד להפך

מעניין שבדו-הצדדי הזה, תום לעיתים קרובות משמש כמנהיג ומעורר, וג'ק — כמי שמציית. תום מפיק תוכניות מורכבות לבריחה ולשחרור, מושרש ברומנים של הרומנטיקה. ג'ק, באמצעות ההגיון שלו, רואה את האבסורדיות של התוכניות האלה, אך מציית, מפני שהוא מאמין בתום. אבל ב«ההרפתקאות של הקקלברי פין» תפקידיהם משתנים. ג'ק הופך לגיבור הראשי, והעולם הפנימי שלו, החיפושים המורליים שלו, יוצאים לפני הקדמה.

זה ג'ק, ולא תום, שמבצע את המעשה המורלי העיקרי בספרות האמריקאית: הוא עוזר לעבד הבורח ג'ים להשיג חופש. תום, שמופיע שוב בסוף הספר, לא מבין את עומק המעשה. הוא רואה את בריחתו של ג'ים כהרפתקאה נוספת. ג'ק, בניגוד לזה, הולך נגד כל חוקי החברה, נגד המצפוניות שלו, שהועמדה על ידי הדרום העבדותי, ובוחר בחברות ובאנושיות. במובן זה, ג'ק מתברר כמורה יותר מתום, למרות שהוא פחות משכיל.

חברות כבריחה מהבדידות

שני הנערים הם בדידים. תום במשפחתו, שלא מבינה אותו. ג'ק בעולם, שאינו צריך אותו. חברותם הופכת למציאה מהבדידות. הם יוצרים מיקרו-עולם, שיש לו חוקים משלו ואמת משלו. העולם הזה אינו מושלם, הוא מלא בטעויות וטיפשויות, אבל הוא שלהם. כאן הם יכולים להיות עצמם, ללא חשש מהשפט. זה מה שישאר איתם לכל החיים: זיכרון על הזמן שהיה להם חבר נאמן, שהיה מוכן לחלוק ולסכן.

משמעות חברותם עבורנו היום

סיפור חברותם של תום וג'ק יצא מתחום ספרות הילדים. הוא הפך לסמל של זה שחברות אמיתית אפשרית בין אנשים מעולמות שונים, שניתן להתגבר על מחסומים חברתיים אם יש אמון ואמת. מרק טוון לא מאידך את יחסיהם — הוא מראה את המורכבות שלהם, הסתירות שלהם. אבל הוא אומר את העיקר: חברות חזקה יותר ממחסומים, יותר מפחד, יותר מחינוך.

היום, כשהעולם שוב מחולק ל«חברים» ול«זרים», כשאנשים נחבאים מאחורי מסכים ומפחדים מתקשורת אמיתית, דוגמתם של תום וג'ק מזכירה לנו שחברות היא תמיד סיכון ותמיד אומץ. היכולת לראות באחר לא כתווית, אלא כאדם. היכולת ללא לפחד להיות מגוחך, טיפש ולא מושלם. והיכולת להיות נאמן, אפילו כשזה קשה. במובן זה, שני הנערים מקצהות המיסיסיפי נשארים שותפים נצחיים של ההתבגרות שלנו.

Permanent link to this publication: