באסטיליה: מצודה מפחידה ללב ליד פריז

עבור רובנו, המילה «באסטיליה» היא בעיקר סמל. סמל המהפכה הצרפתית, זעם העם והתמוטטות הסדר הישן. 14 ליולי 1789 — יום שבו המורדים הפריזאים כבשו את הכלא-צודה, שינו לעד את תנועת ההיסטוריה העולמית. אבל מה הבאסטיליה היום? המצודה המפחידה, שהופיעה ברומנים והודפסה בהדפסות, נעלמה מפני האדמה כמעט מיד לאחר המהפכה. במקומה עלתה אחת מהחצרות הפעילות והמובילות בעיר הבירה של צרפת, שבה העבר וההווה מקושרים בתבנית מופלאה. מקום שבו ניתן לשמוע בו גם קולות של השירים המהפכניים וגם התהודות של המקצבים העירוניים.

מצודה שהפכה לכלא

ההיסטוריה של הבאסטיליה התחילה בשנת 1370, כאשר המלך קרל V פקד על הנחת היסוד הראשון של המצודה החדשה. היא נועדה להגן על המסדרון המזרחי לפריז, מול האנגלים, שצבאותיהם התפרצו במהלך מלחמת מאה השנים. הבנייה, שנמשכה כעשור, הושלמה ב-1382. המצודה הפכה לגדולה: מבנה רבוע ענקי עם שמונה מגדלים בגובה 30 מטר, מוקף בתעלה רחבה ועמוקה. בתוך המצודה היה חצר רחבה, והדרך היחידה להכנסה הייתה גשר מתנופף. היא היתה מפיסה כזו שהיתה נראית כמו צודה בלתי-ניתנת לכיבוש, שצריכה להעביר כבוד לאויבים ולעיראקים שלה.

כבר ב-1476 הובא לשם לראשונה אסיר ממלכתי — ז'אק ד'ארמניאק, הדוכס דה נמור. מהרגע הזה והלאה החלה הבאסטיליה בתורה להידוע ככלא פוליטי העיקרי של צרפת. במשך יותר מארבע מאות שנים, חובלים רבים שונים נכנסו לתוך קירותיה: מאנשי חצר ונסיכים מורדים ועד דתיים ומחברי ספרים אסורים. פה התגוננה ה «מסכה הברזל» — האסיר המסתורי, שפניו היו תמיד מסתוריים, ועוד רבים, ששמותיהם ידועים רק להיסטוריונים. המצודה, שתוכננה להיות חצר לממלכה, הפכה לסמל של דספוטיזם וחוסר-חוק של המלך.

יום ששינה את העולם: 14 ליולי 1789

עד 1789 צרפת הייתה על סף המהפכה. העם, שהיה נשאב לתוך מיסים ורעב, חיפש נשק. פריז התעוררה, והבאסטיליה, עם רגשה הנורא והתותחים שהיו מופנים על העיר, הפכה למטרה של זעם העם. 14 ליולי, ההמון, שנתמך על ידי חיילים במצב של רגש מהפכני, ניסה לכבוש את המצודה. הגריזון של הבאסטיליה, שהיה בעיקר מורדים ושוטרים זרים, ניסה להגן. אבל אחרי שעות ספורות של המלחמה והפסדים בקרב המתקדמים, המפקד דה לון הבין שההתנגדות היא חסרת תועלת. הוא נכנע, והמצודה נפלה.

כיבוש הבאסטיליה היה לא רק ניצחון צבאי — זה היה כרטש מחוסר-חוק של השלטון המלכותי. ביום הזה, במצודה היו רק שבעה אסירים, אבל הסמליות של האירוע היתה עצומה. העם לא רק שחרר את האסירים — הוא שבר את האולם העיקרי של השלטון הישן. הבאסטיליה הייתה מוגדרת. ביום הבא אחרי, התחיל ההרס שלה, שנמשך עד 1791. מהמצודה המפחידה, שנחנכה מעל פריז במשך מאות שנים, לא נשאר כמעט דבר.

כיכר הבאסטיליה המודרנית: הלב של פריז המהפכנית

היום, במקום שבו עומדות הקירות המסתוריים של הבאסטיליה, נמצאת כיכר הבאסטיליה (Place de la Bastille). זהו אחד מהמקומות המשמעותיים והפעילים ביותר בפריז, שנמצאת בגבול 4-11-12 המחוזות. ממנה, כמו גם מכיכר שארל-דה-גול-אטואאל, נפרשים בולבולים רחבים. זהו מקום שבו נפגשת ההיסטוריה, התרבות והחיים העירוניים המודרניים. כאן תמיד רבים: הפריזאים רצים לעסוק בעניינים, הטיוריסטים צולמים, ובמספר רב של בתי קפה ומסעדות נובעת החיים. כאן נמצאת תחנת הרכבת התחתית «באסטיליה», שדרכה עוברות קווים 1, 5 ו-8, וזה הופך את הכיכר למרכז תחבורה חשוב.

העמוד הגדול של יולי: פסל החופש

במרכז הכיכר נמצאת הגדולה — עמוד יולי (Colonne de Juillet). הוא הונח ב-1840 בזכרון למהפכה היוליאנית של 1830, שהובילה להפלת המלך קרל X. העמוד עשוי מברונזה, ועליו נמצאת פסלת גיאנה החופש, שמייצגת את העצמאות של צרפת. בתחתית העמוד יש בית קברות למתים שנהרגו במהלך שלושת הימים המפוארים — 27, 28 ו-29 ביולי 1830. עמוד יולי הפך לסמל חדש של חופש בפריז, שהחליף את המצודה.

האופרה של באסטיליה: קולוסאוס המודרני של אמנות

אחד הדברים הבולטים יותר על הכיכר הוא האופרה של באסטיליה (Opéra Bastille)[reference:25]. זהו מבנה מודרני מזכוכית ומתכת, שנפתח ב-13 ביולי 1989 — ביום לפני יום השנה ה-200 לכיבוש הבאסטיליה. היא נועדה להיות הבמה העיקרית של האופרה הלאומית של פריז, מרכז טכנולוגי חדש שידמיר את האופרה ויעשה אותה נגישה לציבור הרחב. הבנייה של האופרה במקום שבו עומדת הכלא, הייתה מלאת סמלים — האמנות הגיעה להחליף את הדיספוטיה, והאור והחלל מלאו את המרחב שבו נשלטה חוסר-חופש.

חדר האופרה, שיש לו 2723 מקומות, הוא אחד מהגדולים בעולם. האדריכלות שלו, שנוצרה על ידי האדריכל האורוגוואי קרלוס אוטום, עדיין גורם לדיונים, אבל המראה המודרני שלו נהיה חלק בלתי-נפרד מהמראה של פריז. האופרה של באסטיליה היא מקום שבו ניתן לשמוע את הקולות המקצועיים ביותר של האופרה ולראות מחולות בלט מהוללות. זהו זיכרון שהמהפכה הקנתה לצרפת לא רק חופש, אלא גם פריחה של תרבות שממשיכה עד היום.

מה נשאר מהמצודה: למצוא עקבות אחרי הבאסטיליה

למרות שהבאסטיליה נהרסה כמעט לגמרי, בפריז עדיין אפשר למצוא כמ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: