חג המולד בדרום אירופה ויוון: אגוראסטיקו, קלדה ומרחב הזמן המשפחתי

הקדמה: חג כאנטיתזה לחיים הים-תיכוניים

חג המולד במדינות דרום אירופה (איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון) מייצג סינתזה תרבותית ייחודית, שבה ריטואליות הקתולית והאורתודוקסית משולבים עם ערכי התרבות הים-תיכונית: סולידריות משפחתית, קולקטיב טאבלה (קונוויביום) וביטוי ציבורי של שמחה. בניגוד למודל הצפון-אירופי עם הנוחות האינטימית של הבית, חג המולד הדרומי (Nochebuena, Vigilia di Natale, Consoada, Κουτούκια) הוא אירוע שמתרחש בצלע המפגש בין המרחב הפרטי של הבית והמרחב הציבורי של הרחוב, בין צום קשה והמסיבה הקרובה.

המסגרת הדתית: מצום קשה לליטורגיה בערב

הדיסקיפלינה הדתית מגדירה ריטם ברור של היום, במיוחד ביוון ובמדינות הקתוליות עד אמצע המאה ה-20.

צום קשה (Νηστεία / Vigilia): 24 בדצמבר — יום הצום הקשה ביותר בתקופת חג המולד. ביוון זה היום האחרון של 40 ימי הצום הרוחני (Φώτα). לא נאכל לא רק בשר וחלב, אלא לעיתים גם דגים ושמן. בספרד ובאיטליה מצייתים גם הן לצום עד לכוכב הערב, נוכלים רק לאכול לחם, ירקות ודגים. הצום הזה הוא לא רק אסקטה, אלא ניקוי סקרליני, המכין את הגוף והנשמה לחג הבאת התמולדות.

הליטורגיה בערב: ככליות: במדינות הקתוליות Misa del Gallo («המסה של הגאלו») בשעה 12 בלילה — האירוע המרכזי. ביוון «Τахья Μитали» (Μεγάλη Όρθρος) — הערב הגדול, עם ליטורגיה של וסילי הקדוש, המתחילה בערב ועוברת לראשון בבוקר 25. ביוון לאחר הליטורגיה, האמונים מקבלים אחד מהשני במילים «Καλά Χριστούγεννα», ובכפרים עדיין נשמר המסורת של «κάλαντα» בלילה של חג המולד, כשילדים עם צלילים מתלולים («триγονα») מסתובבים בבתים, מקבלים כסף או מתנות.

המעבר הגאסטרונומי: מערב צום לסמלים של שפע

הערבה בחג המולד — טקס המעבר, שבו כל מנה נושא משמעות סמלית.

איטליה (Cenone della Vigilia): «הערב של השפע» מכיל מספר רב של מנות צום, בעיקר דגים (il cenone di magro). המספר המסורתי של המנות — 7, 9 או 13 (מייצג 7 טקסים, 9 דרגות של מלאכים או 12 השליחים עם ישו). חובה: «קפיטון» (גפן מבושל, סמל ניצחון על הרשע בדמותו של הזחל), «בקקלה» (טרסה), סלטים מדגים. המנות המתוקות (פנטונה, פנדורו) מופיעות מאוחר יותר.

ספרד/פורטוגל (Cena de Nochebuena / Consoada): על השולחן שולטים דגים. בספרד — קריאות רבות, לאנגוסטינוס, דגים. בפורטוגל בצפון — «בקקלה» (טרסה) עם כרוב, בדרום — ינקה. חובה «טורון» (נוגה) ו«פולוורונס» (עוגיית חיטה). בקטלוניה מוסיפים «קן ד'אור» — מרק עוף עם קלצ'ים.

יוון (Νυχτερινό γεύμα): הערב קצר יותר, צום. המנה המסורתית — «χριστόψωμο» (חריסופסומו — «לחם ישו»), לחם מתוק עם עגבניות ויבולים, וגם «φρουτόσουπα» (קומפוט מיבולים — תאנים, אבוקדו, ריבה). המקום המרכזי נטל «κουλουράκια» (קולורקיה) — עוגיות פלוטות, המייצגות את הקשרים של ישו. ברבות מהאזורים מכינים «ревייפה» (רוויפהדה) — עוף מגולל, או בשר, אבל הם אוכלים אותה רק ב-25.

עובדה מעניינת: ביוון קיים המנהג «καλόγερος» (קלוֹגרוס — «זקן טוב»). החבר המכובד ביותר במשפחה או בחברה, עוזב אחרי הערב את הבית כדי ל«הביא עץ לשריפה» — עץ גדול מעץ עץ או אלון. הוא נכנס בחגיגה לבית, מניח יין, שמן ודבש, ומדליק. הוא צריך לשרוף עד ליום הקודש (6 בינואר), והאפר נשמר כמגן לבית ולשדות.

הארגון החברתי: המשפחה הרחבה והמרחב הציבורי

המשפחה כמשפחה: כל המשפחה הרחבה, כולל דודים ובני-דודים, מגיעים לשולחן בחג המולד. זה לא רק ערב, אלא אישור שנתי של קשרי הקשר, חיבור של חדשות והדגשת אחדות. ביוון, העקרון הזה נקרא «οικογένεια» (איקוניה) במשמעותו הרחבה ביותר.

הציבוריות של החג: אחרי הערב המשפחתי, בערים רבות בספרד ובאיטליה, הצעירים והמבוגרים יוצאים לרחובות, לכיכרות העיר. זהו «יציאה לפומבה» אחרי האינטימיזציה המשפחתית. אנשים מסתובבים, נפגשים עם חברים, מבקרים בירידות. ביוון, הערב יותר צנוע, ממוקד סביב הבית והכנת הליטורגיה הארוכה.

המיוחדות של יוון: חריסופסומו, קולדה וההמתנה לחריסוקסנוס

חג המולד היווני (παραμονή των Χριστουγέννων) יש תכונות מיוחדות, המקושרות למסורת האורתודוקסית ולעבר החקלאי:

הקישוט «חריסוקסנוס» (χριστόξυλο): בנוסף לעץ, מקישים סירה (καράβι) — כבוד למסורת הים, שהיום מוחלפת לעיתים קרובות בעץ-חג. אבל ביישובים האיים, עדיין מעמידים סירה מקושטת במרכז הכיכר.

קולדה (κάλαντα): הם מושרים לא רק בבוקר חג המולד, אלא גם בלילה של חג המולד. ילדים ומבוגרים מסתובבים בין הבתים, משרים שירים על לידתו של ישו, מלווים בצלילים (טריגונו) ובתוף. זה לא רק בקשה לתרומה, אלא הודעה ריטואלית לקהילה על אירוע גדול.

ההמתנה לחריסוקסנוס (מבקר-ישו): יש אמונה שישו בדמותו של מדריך עשוי לבקר בכל בית באותו לילה. לכן, השולחן לא ננקה, ובדלת הבית נשארים אוכל ויין לאורח לא צפוי — ישירה לגושפנה הביבלית.

סיום: חגיגה כעשיית התנגדות לחושך

לכן, חג המולד בדרום אירופה ויוון — חג שנבנה על ניגודים ומעברים:

מצום למסיבה: דיסקיפלינה
© elib.co.il

Permanent link to this publication: