חוקים על איכות החיים של חיות המחמד: מאיסור אכזריות לבטחון חוקי

הקדמה: התפתחות הרגולציה המשפטית — מרכוז רכוש לסובייקט של רווחה

היסטורית, החוק ראה בחיות המחמד כרכוש נייד, הגן על ענייני הבעלים, ולא על ענייני החיה עצמה. ישנה תמורה איכותית שחלה בשנים השניות של המאה ה-20, כאשר בעזרת נתונים מזואופסיכולוגיה, וטרינריה ואתולוגיה, נוצרה מושג מדעי של רווחה (welfare) של חיות. הוא כבר לא היה רק על חוסר רעב וסבל ברור. החוקה המודרנית על איכות החיים נבנית על הנחה, שחיה היא יצור חשיבתי (sentient being), המסוגל לחוות גם רגשות שליליים (כאב, פחד, לחץ) וגם רגשות חיוביים (שמחה, נוחות, עניין). זה יוצר עבור האדם חובה מורלית ומשפטית לספק רווחה מקיפה.

בסיס המדעי: «חמש החופשים» כמסגרת קונצפטואלית

הבסיס של רוב החוקים המודרניים הוא הקונצפציה של «חמש החופשים» (Five Freedoms), שפותחה ב-1965 על ידי המועצה הבריטית לרווחה של חיות החקלאיות ואחר כך הותאמה לחיות מחמד. זה לא לוזון רגשי, אלא רשימה מעשית של צרכים, בעלת הגיון פיזיולוגי והתנהגותי:

חופש מרעב ושחקים — גישה למים טריים ותזונה שתתמוך בבריאות ובפעילות.

חופש מחוסר נוחות — ספקת סביבה מתאימה (מקום מקלט, מקום לנחת, טמפרטורה נוחה).

חופש מכאב, פציעות ומחלות — ניקוז, אבחון מהיר וטיפול.

חופש מהתנהגות טבעית — ספקת מספיק מקום, תנאים והזדמנות לביטוי התנהגות סוגית (לשחק, לחפור, לטפס, לתקשר עם קרובים).

חופש מפחד ולחץ — תנאים והתנהגות שמונעות סבל פסיכולוגי.

התפתחות הקונצפציה הובילה למודל «חמש הממדים של רווחה», שבו ההתמקדות עברה מ«חופש מ» רע, ל«הבטחה» של מצב חיובי, כולל בריאות פיזית, נוחות פסיכולוגי ואפשרות לבחור.

מודלים משפטיים בעולם: מאיסורים קשים לחובות חיוביות

ישנם כמה גישות להקשיר את העקרונות האלה בחוק.

1. המודל האירופאי (לדוגמה, גרמניה, שוויץ, שבדיה):
כאן החוקים הכי מפותחים. בגרמניה חוק ההגנה על חיות (Tierschutzgesetz) רגולם בפירוט את התכנות. לדוגמה:

לכלבים אסור להשאר במקלטים ללא יוצאים יום יומיים במשך שעות רבות ולהתעסק באדם.

לחתולים, הנשארים בדירה, צריך להיות אפשרות להגשים התנהגות צידית דרך משחק, ובמקרה של תכנון קבוצתי — חייבות להיות מקומות מקלטים ומבנים אופקיים.

אסור להשאר את חיות החברה (חולדות, ציפורי נוצה) בבדידות. זה תוצאה ישירה של נתונים מדעיים על לחץ פסיכולוגי מבדידות במינים החברתיים.

עובדה מעניינת: בשוויץ, מאז 2008, קיימים תיקונים תחתי-חוקיים שמצווים על אקווריומיסטים ליצור סביבה דומה לטבעית (מקומות מקלט, מים נקיים בטמפרטורה מסוימת) ועל בעלי ציפורי נוצה לספק להם אפשרות לעוף מחוץ לכלוב.

2. המודל האנגלו-סקסוני (בריטניה, ניו זילנד, מדינות מסוימות בארצות הברית):
המיקוד על קולנות של אכזריות והטלת חובה (duty of care) על הבעלים. חוק הרווחה של החיות של בריטניה 2006 מכניס לבעלים «חמש הצרכים», שהם זהים לגמרי ל«חמש החופשים». עבירה עליהם, אפילו ללא סימנים ברורים של אכזריות, היא עבירה.

3. בעיות ואתגרים ברוסיה:
ברוסיה, החוק הפדרלי «על דאגה אחרי חיות מחמד» (2018) — צעד חשוב, שהכיר במושג «רווחה». אולם רוב הסעיפים הם רמוניים ודקלרטיביים. חסרים תיקונים תחתי-חוקיים דיוקניים, שמגדירים מה נחשב ל«תנאים נכונים» לסוגים שונים. היישום בפועל קשה.

נקודות חשובות של איכות החיים בחוק

הסיבוב הפיזי והנפשי. חוקים במדינות מפותחות דורשים באופן ישיר או עקיף את הולכת הכלבים, משחק עם החתולים, ספקת צעצועים וקוגטקות. לדוגמה, בנורווגיה, ההנחיות לבעלי כלבים דורשות לפחות שלוש סוגי פעילויות שונות ביום: אימון, משחק וחקר טריטוריה רגוע.

איסור על חסימת רווחה. זה נוגע גם לבדידות חברתית, וגם לחסימת חושים. חסימת כלב בצינוק או בוולר של בטון ריק ללא סימנים, אפילו אם החיה נשארת סטופה, נחשבת לבלתי נסבלת, גם אם החיה סטופה. באוסטריה, התכנות של כלבים בבתי-מחסה נפסקת: חייבים להיות סדינים נוחים, צעצועים ולפחות ארבעה יוצאים ביום.

מניעת בעיות התנהגות. החוקה מתחילה להכיר בכך שחוסר הגשמת הצרכים הטבעיים גורם להתנהגות דקורטיבית (נהיה, נזיקה לרכוש), שהיא סימן לרווחה גרועה. האחריות לתיקון כזה בדרכים הומניות נושאת על ידי הבעלים.

רגולציה של ייצור ומכירה. חוקים איכותיים מגבילים את הייצור הבלתי מבוקר (הכנסת רישום חובה, הטלת רישיון על גן-מחמד) ואוסרים על מכירה בחנויות חיות (כמו בשוודיה), מעודדים קשר ישיר של הבעלים העתידי עם המגדל או המחסה.

דוגמה טובה: ב-2022, המועצה העירונית של אוקספורד (בריטניה) אימצה «סטנדרטים לרישוי פעילות עם חיות», שבה לגדל יש להוכיח שהגורים סוציאליזו מאז לידתם: הם מתרגלים לצלילים דיוריים, לגופות שונות תחת הרגליים, לתקשורת עם אנשים — שמשפיעים ישירות על בריאותם הנפשית העתידית.

בעיות ביישום ובפיקוח

בסיס ה
© elib.co.il

Permanent link to this publication: