האמנסיפציה — זה שחרור מתלות. בדרך כלל מדברים על אמנסיפציה של נשים. אבל גם בנים צריכים אמנסיפציה. מההפרדנות, משליטת האם, מפחד «לא אצליח». אמנסיפציה של בן — זה דרך לעצמאות גברית. כשהיא מתחילה, כיצד לא להחמק ולא לעקום.

מה זה אמנסיפציה של בן?

זה תהליך שבו הבן לומד לקבל החלטות, להתנהג באחריות, להתמודד עם חיי יום-יום, להרוויח כסף. ההפרדה מההורים, בעיקר מהאם. במובן הרחב — יצירת זהות גברית: «אני יכול, אני לבד».

מתחילה בגיל 3 («אני לבד!»), מגיעה לשיא בגיל ההתבגרות (12-16 שנים) ונגמרת בגיל 18-20. אבל רבים מהבנים נשארים 'ילדים' — חיים עם האם, לא עובדים, לא יכולים לנקות בדירה, לבחור מקצוע. זה לא אמנסיפציה.

מדוע אמנסיפציה חשובה

בן שלא נפרד מהאם בזמן הנכון יסתכן באינפנטיליות. לא קל לה לבנות יחסים עם נשים (מצפה שהבחורה תעשה כמו האם — תעשה הכל עבורו). לא בטוח בעצמו (מפחד לקבל החלטות). נטה לדיכאון (מרגיש שהחיים לא שלו). בן שמתחיל אמנסיפציה — גבר עצמאי: יודע לבשל, לכבס, לתכנן תקציב, לא מפחד מקשיים.

נשים מעריכות גברים כאלה. להן נוח.

שלבים של אמנסיפציה

3-5 שנים: משבר 'אני לבד'. הבן רוצה לקשור חגורות, להזין מים. אל תפריעו. אפילו אם זה יהיה קרוב. תעודדו. 6-9 שנים: בית הספר. הבן צריך לאסוף את התיק, לעשות את העבודות (בהתחלה עם עזרה, ואז בלבד). חלוקת משימות בית (לנקות את הכלים, לנקות את הרים). 10-12 שנים: גיל ההתבגרות. הבן מתחיל להתווכח, להגן על דעתו. אל תדכאו. תאפשרו לבחור בגלימה, במועדונים, בחברים.

13-15 שנים: התקוממות. יכול להתנהג בגסות, להתנגד לסמכות. זה נורמלי. עבור ההורים — להקים גבולות, אבל לא לדכא. לאפשר להשתגע (לא קנה קורס להכנה למבחן הגמר — יקבל ציון דחיינות). 16-18 שנים: הכנה לחיים עצמאיים. ללמד אותו לבשל, לחשב תקציב, למצוא עבודה. אל תעשו דברים עבורו. 18+: תשחררו. אל תביקשו לדעת על כל דקה.

שגיאות של האמהות

הפרדנות: 'אתה עדיין קטן', 'אני אעשה זאת'. הילד נהג להרגיש שכולם עושים עבורו. אמנסיפציה לא מתרחשת. שליטה: תצפית על הטלפון, היומן, המעקב. הבן לומד לשקר, להסתיר, אבל לא הופך לעצמאי. קריטיקה: 'לא יצליח לך'. הורג את התשוקה. חרדה אימהית: 'לא תלך לשם, שם יש סכנה, תפל'. הבן גדל להיות פחדן. שימוש כמו בעל: האם מתלוננת על חייה, מבקשת עצה. הבן מרגיש אחריות על האם, לא יכול להתנתק. סובלימציה: האם חייה את חיי הבן, לא יש לה חיים משלה. אמנסיפציה לא אפשרית.

תפקיד האב

האב — מוביל לעולם הגבר. אם האב קיים ופעיל, האמנסיפציה קלה יותר. האב לומד: לסבול כאב, לקחת אחריות, לדקור סוגרים. מראה דוגמה של יחסים עם נשים (כבוד, לא כפיפות). אם אין אב, הבן צריך אדם אחר (סב, דוד, מאמן).

האם לא יכולה להחליף את האב. היא צריכה לא להפריע, אלא לתמוך בתקשורת עם דמות גברית.

מתי האמנסיפציה לא מתרחשת

הבן בן 25, חי עם האם, לא עובד, משחק במשחקי מחשב. האם נקה, מכינה, נותנת כסף. הוא לא יכול להתחיל יחסים — הנשים נמלטות. זה קורה כשהאם לא שחררה בזמן. מאוחר? לא. אפשר להתחיל באמנסיפציה בכל גיל, אבל קשה יותר.

מה לעשות: להעביר בהדרגה אחריות. להפסיק לתת כסף להוצאות. להפסיק להכין אוכל בלבד עבורו. לבקש לעזוב (או לשלם שכר דירה). להתייעץ עם פסיכולוג (יחד).

אמנסיפציה של בן — זה לא מאבק עם האם. זה שותפות. האם עוזרת להפוך לעצמאי, ואז משחררת. קשה, אבל הכרחי. עבור נשים, עבור הבן, ובעיקר עבור עצמך. כדי שחייך לא יסתיימו כשהוא גדל.

Permanent link to this publication: