באיקלо-אמורסקאיה מגיסטראל. לרוב, זהו מונח מקצועי בספרי גאוגרפיה. בניית המאה, קומסולציה, קרחון נצחי. אבל היום, באיקלו-אמורסקאיה — זה לא רק רכבות מטען עם פחם ועץ. זה אובייקט תיירותי ייחודי, שיכול להתחרות עם רוב המסלולים המפורסמים. אלפי קילומטרים של טיג'נה, הרים, נהרות ומנהרות, שבהם האדם מרגיש כגרגר חול. ב-2026, העניין בבאיקלו-אמורסקאיה כאטקטיון גדל: הופיעו רכבות תיירות, ספלאבים, סיורים. הזמן לצאת למסע על הרכבת המסעירה ביותר ברוסיה.

מהו באיקלו-אמורסקאיה

באיקלו-אמורסקאיה — רכבת באורך 4287 ק"מ מטיישט (מחוז אירקוטסק) עד סובטורניה (מחוז חברובסק). נבנתה בהפסקות מ-1938 עד 1984, והשיא היה ב-1970-1980. ב-1984, הושלם «הקשר הזהב». באיקלו-אמורסקאיה עוברת באזור קרחון נצחי, פעילות סיסמית, דרך 7 רכסים הרי, 11 נהרות גדולים (לנה, אמור ואחרים). עליה 4,200 גשרים, יותר מ-30 מנהרות, ביניהן סוקרו-מויסקי (15 ק"מ). זה נס יקיר, שעדיין מעורר הערצה.

מדוע באיקלו-אמורסקאיה מעניינת את התיירים

עבור התייר, באיקלו-אמורסקאיה היא הזדמנות לראות את הטבע הלא-נגענת: טיג'נה, סופיות, נהרות, אגמים. וגם אובייקטים תעשייתיים: תחנות רכבת עם מוזיקה, רכבות-פסל, כפרים נטושים. המסלול עובר דרך שלושה רצועות שעון. אפשר לראות את הטונל סוקרו-מויסקי, שנבנה 26 שנה, והגשר «גשר השטן». למתחרים בסקי-גורר — ספלאבים על מורדות ויטים, טרקינג לבאיקלו מעל ענף באיקלו-אמורסקאיה. גם אפשרות לציד, דיג (טיימן, לנוק), איסוף צמחים דיגרים.

רכבות תיירותיות 2026

ב-2026, הושקו רכבות תיירותיות מיוחדות: «באיקלו-אמורסקאיה-אקספרס» ו«מגיסטראל זהבה». הם נעים מאירקוטסק לחברובסק עם עצורים בנקודות חשובות: טיישט (התחלה של באיקלו-אמורסקאיה), סברובסק (חוף באיקלו), ניז'ניאנגרסק, טקסימו, צ'ארה (מדבר עם מגדלים), טינדה (עיר הבירה של באיקלו-אמורסקאיה). ברכבות — קופה עם מיזוג, דשה, אוכל במסעדה. יש מדריך שמספר על כל קילומטר. מחיר הטור שבועי — מ-50,000 רובל (כולל שהייה וסיורים).

סברובסק: שערי באיקלו-אמורסקאיה ובאיקלו

העיר סברובסק — תחנת רכבת גדולה של באיקלו-אמורסקאיה, ישר על חוף אגם באיקלו. התיירים יכולים להצפות (המים +12 בקיץ), לצאת בסירה לחצי-האי קוטלניקובסקי (מעיינות חמים) או למפרץ אאא. בעיר יש מוזיאון באיקלו-אמורסקאיה, שמראה מודלים של מנהרות, דיאורמות בנייה. פופולרי «רכבת הזיכרון» — סיור במסילה צרה, שהעבירה חומרי בנייה. המתינים במלונות או בבתים פרטיים.

טינדה: בירת באיקלו-אמורסקאיה

טינדה — עיר שבה נמצא המנהל של באיקלו-אמורסקאיה. שם יש פסל למייסדים — רכבת-פסל. ב-2026, פועל «קוארטל באיקלו-אמורסקאיה» בטינדה: רחובות מסגנון סובייטי עם שלטים, מוזיאון בחוץ (קופה-מוזיאון, בולדוזר, עגורנים). התיירים יכולים לרכב על דגן במסילה הישנה. שדה התעופה של טינדה מקבל טיסות ממוסקבה, אירקוטסק, חברובסק.

טונל סוקרו-מויסקי: נס ההנדסה

הטונל הארוך ביותר בבאיקלו-אמורסקאיה (15,343 מטר). נבנה 26 שנה בגלל הקרחון הנצחי, פלואות, פעילות סיסמית גבוהה. נפתח ב-2003. התיירים יכולים לנוע דרכו ברכבת (זה לוקח 15 דקות). בפתח המערבי יש פסל למבנים. למתחרים בסקי-גורר — יש ספלאבים לתחתית השטולה החירום (עם מדריך, בקסה). הרגשה — עטלפים על העור.

צ'ארה: «מדבר סיבירי»

בתחנה צ'ארה (זאבאיקליה) יש מקום מופלא — צ'ארסקי סנטים (דיונות גבוהות עד 80 מטר) בתוך טיג'נה ובוצות. זה תופעה גאולוגית. התיירים באים לשם ברכבת, ואז בגשושים או ברגל (10 ק"מ). אפשר לעשות צילום, לגלוש על סנטים (לוחות מיוחדים). ב-2026, נבנה מחנה תיירותי עם דשה ושירותים.

ספלאב לנהר ויטים

מורדות ויטים זורם לאורך באיקלו-אמורסקאיה. ישנם מסלולים לראפטינג בקטגוריה 3-4. מתחיל מתחנת קיוכלבקרסקיה עד טקסימו. אורך — 120 ק"מ, 5 ימים. פורצים בשם «שלוש המגדלים», «מפלי מים» ו«לשפת האמה». קשיות: מים קרים, אבנים, גדות דייקניות. ב-2026, טור משולב פופולרי: רכבת לטקסימו, ספלאב, ואז חזרה ברכבת. לחדשנים — מדריכים.

כפרים נטושים: רוחות הבאיקלו-אמורסקאיה

אחרי השינויים הכלכליים, רבים מהכפרים לאורך באיקלו-אמורסקאיה ננטשו. אחד המפורסמים — צ'ארה (לא לבלבל עם התחנה) וקובוקטה. שם שרדו בניינים חמישה-קומתיים ללא חלונות, נצוצים בריביס, ציוד שבור. התיירים-סטאלקרים באים לעשות צילומים «פוסטאפוקליפטיים». אבל תיזה: יכולים להיות דובים. טוב עם מדריך מקומי.

עצות למטייר

הזמן הטוב ביותר — יולי-אוגוסט (יבש וחם). בגדים: ג'קט לא-נקרח, דברים חמימים (לילה אפילו בקיץ +5). רפלנטים (גנוס!). אוכל: נקרחים, מים ניתן לשתות מהנהרות אחרי קידוח. יש קשר נייד בלבד בכפרים הגדולים. לקחו כסף ב
© elib.co.il

Permanent link to this publication: