לאבה שחי בנפרד, קל ליפול לפסימיזם. הילד רחוק, האשה לשעבר בונה תכסיסים, יש חוסר בכסף. אבל מחקרים מראים: בדיוק האופטימיות היא הנשק העיקרי של האב במאבקו ליחסים בריאים עם הילדים. מספרים, איך המצבה החיובית משפיעה על הילדים כעת ובעוד 20 שנה.

אופטימיות כמגנט

כשהאב לא מתלונן בטלפון על החיים, לא מקריט את האם, ומספר בחיוך כיצד עברה שבועו, הילד נמשך אליו. לילד בן 10 לא מעניין אותו המאבקים והאלימות. הוא רוצה לראות את האב חזק ושמח. האב האופטימי נותן תחושה של יציבות.

השפעה על הערכה עצמית

ילדי גירושין נוטים להאשים את עצמם: «האב שלי עזב, כי אני רע». האופטימיות של האב («אני שמח שאנחנו יכולים לבלות יחד», «יש לך כל הכוחות»), שוברת את הפחד. הילד גדל עם התחושה שהוא יקר ואהוב, ללא קשר להקונפיגורציה המשפחתית.

השפעה על יחסים עתידיים

ילדים שרואים לפניהם אב שמח, אפילו אם הוא חי בנפרד, לוקחים ממנו מודל של יחס חיובי לקשיים. כאשר הם גדלים, הם לא מפחדים להקים משפחות, לא מחכים מהשותף להכות בהם. האופטימיות של האב מרפאה פצעים גנטיים.

איך לשמור על אופטימיות כשהכל רע

לא לשקר, אבל להסט פוקוס: «כן, האם פגעה בי, אבל זה לא קשור לך». למצוא רגעים קטנים של שמחה בתקשורת: «היום נתקנו את האופניים». לשבח את עצמך על המאמצים, אפילו אם הם לא נערכו.

Permanent link to this publication: