צוטומו ימגוטי — האדם היחיד שהוכר רשמית כקורבן של שני הפצצות האטומיות שהוטלו על הירושימה ועל נגסאקי. הוא נולד ב-16 במרץ 1916 בנגסאקי ועבד כמהנדס בנייה בחברת מיצובישי הוות' אינדסטריז.

הפצצה הראשונה: הירושימה, 6 באוגוסט 1945

ימגוטי, בן 29, היה בירושימה במשימה עסקית כשמטוס הפצצה B-29 של ארצות הברית שיחרר את הפצצה \"קטן\". הוא היה במרחק של 3 ק\"מ ממרכז ההתפוצצות. גל ההתפוצצות הפיל אותו, הוא סבל משריפות קשות בחלק העליון של גופו, הוא נפצע במקלות האוזניים, והוא עבר עלייה זמנית בעיון. ימגוטי עבר את הלילה במקלט פצצה, וביום שלמחרת יצא לביתו בנגסאקי.

הפצצה השנייה: נגסאקי, 9 באוגוסט 1945

כשימגוטי חזר לנגסאקי, ב-9 באוגוסט, הוא הגיע לעבודה וסיפר למנהל על המפלצות שראה בירושימה. המנהל לא האמין שפצצה אחת יכולה להשמיד עיר שלמה. ברגע הזה, האור הבוהק שוב זרח על החדר — זו הייתה הפצצה השנייה, \"הענק\".

ימגוטי תיאר את זה כך: «חשבתי שענן הפטריה עקב אחרי מהירושימה».

התוצאות והבריאות

למרות שעבר עליו חשיפה כפולה, ימגוטי שרד, אך סבל כל חייו מהתוצאות. יש לו קטרקטה, חירשות באוזן אחת, ליקופניה, אובדן שער במשך 15 שנים ותוצאות מהשריפות. גם משפחתו סבלה: אשתו, שגם היא סבלה מחשיפה רדיואקטיבית, מתה מסרטן הכליות והכבד, ובנו מת מסרטן בגיל 59.

ההכרה הרשמית

במשך זמן רב ימגוטי נחשב כהיבקושיה רק על פי נגסאקי. רק ב-26 במרץ 2009 הוכרז רשמית על ידי השלטונות בנגסאקי שהוא היה גם בירושימה בזמן ההתפוצצות הראשונה. הוא עצמו אמר: «המינון הכפול של חשיפה לקרינה שקיבלתי עכשיו נרשם במסמך רשמי של הממשלה. רשומה זו יכולה לספר לדורות הבאים את הסיפור הנורא של הפצצות האטומיות אפילו לאחר מותי».

עדות וקול של השלום

ב-2006, ימגוטי היה הגיבור של סרט תיעודי בשם «האדם ששרד שני פיצוצות», שהוצג במטה האו\"ם. ב-2009, הוא כתב מכתב לנשיא ארצות הברית ברק אובמה, וקרא לביטול נשק גרעיני.

בתו סיפרה שהמשפחה חששה שהוא נראה «פונה מדי בריא להופעות ציבוריות, ושאנשים יחשבו שהפצצה האטומית לא כל כך מפחידה.

צוטומו ימגוטי נפטר 4 בינואר 2010 מסרטן הקיבה בגיל 93.

טבלת השוואה

מסקנה

הסיפור שלו הוא לא רק רקורד של שרידות, אלא עדות לכמה שהחיים האנושיים רגישים לפני קטסטרופה גרעינית.

Permanent link to this publication: