הדוב — אחד מהחיה המוכרות ביותר בתרבות. מציורי סלע לסרטים המצויירים של דיסני. הוא השתנה מטומטם טוטם לצעצוע פולש. בספרות, ציור, קולנוע הדוב — זה תמיד יותר מאשר חיה. זה סמל של רוסיה (זיכרו את הדוב האולימפי), סמל של כוח, בדידות, לפעמים חיצוניות עלובות. מבחינה באבולוציה של הדמות.

הדוב באמנות הציור

בציור הרוסי הדוב מופיע לעיתים קרובות בציורים שמתארים ציד. אך יש גם עבודות קונספטואליות. למשל, הציור «בוקר ביער שישק» (שישקין, סביץ'קי) — הדובים על עצים מושלכים הפכו לסמל של נוחות וטבע פראי ביחד. בזמן הסובייטי — פוסטרים עם הדוב כסמל של האולימפיאדה 1980. באמנות המודרנית — פסלים של דובים בפארקים, גרפיטי אירוניים. אמנים מערביים (למשל, פרנץ מארק) ציירו דובים כחלק מההרמוניה הטבעית, חיות צבעוניות אקספרסיוניסטיות.

ספרות קלאסית

בספרות הרוסית הדוב הוא מטאפורה לרוסיה. בשלטוקוב-שדרין ב «הדוב על השלטון» — סאטירה על הממשל. בלבוב יש סיפור «הדוב והאיש» (חוכמה כפרית). בפרישווין וביאנקי הדובים הם חלק מהטבע, מוחשיים ומובנים. בקלאסיקה זרה: «קריאת האבות» של ג'ק לונדון (דוב-גריזלי מרושע), «וויני-פוח» של מילן (פילוסוף צעצועי), ב «הכלב הלבן» — דמות הדוב ככוח מפחיד שצריך להימנע ממנו.

הדוב בקולנוע

ניתן לחלק את הדובים בקולנוע לשלושה סוגים. סרטים דוקומנטריים (BBC על הטבע) — כבוד לכוח. סרטים מסכנים ( «ההד של הזאב», «משהו» — שם הדוב הוא מוטנט) — פחד. אנימציה — כאן הדוב הוא רוב הזמן טוב. «בלאטו» (הדובית-אם), «האחים הדובים» (דיסני, יונקים), «מאשה והדוב» (סדרה רוסית), «הלב של אישה אמיצה» (הדוב-מלך). יש גם דרמות: «הדוב» (1988) של ז'אן-ז'אק אנו — כמעט ללא מילים, שיר להישרדות.

הדוב-האולימפי וסמל פוליטי

הדוב האולימפי-1980 — הדוב הטוב ביותר בהיסטוריה. הוא הפך לסמל של שלום ותקווה. דמעתו בטקס הסיום נגעה למיליונים. מאוחר יותר השתמשו בדוב בפוליטיקה: המפלגה «רוסיה היחידה» השתמשה בדוב בלוגו (לא לזמן רב). בארצות הברית הדוב הגריזלי — סמל של המערב הפראי. באירופה הדוב — סמל של ברלין (על הסמל).

הדוב בתרבות ההמונית המודרנית

הדוב-טדי (הדוב הפולש) — צעצוע, שנקרא על שם רוזוולט, הפך לסמל גלובלי של הילדות. הדוב בפרסומות (נייר טואלט, בירה). הדוב בממים («דוב-רוכב», «דוב ביער»). דוב משחק ב World of Warcraft, Dota 2 (Ursa). המילה «דוב» הפכה לנרדפת לגבר גדול וחיצוני.

הדמות של הדוב באמנות היא מרובעת. הוא יכול להיות מפחיד, חמוד, מצחיק, טרגי. אך העיקר — החיה הזו נשארת חלק מהקוד התרבותי שלנו.

Permanent link to this publication: