תופעת הדת החילונית בחברה המודרנית: קדשה ללא אלוהים

תופעת הדת החילונית (האזרחית) היא מערכת אמונות קולקטיביות, טקסים וסמלים שממלאים בחברה תפקידים דומים לאלה של הדת המסורתית, אך לא עושים שימוש בקיום על-טבעי, על-טבעי או באלוהים אישי. להם נעשה שימוש באובייקטים חילוניים, "ארציים": אומה, מדינה, מדע, קידמה, זכויות האדם, החוקה, השוק או אפילו אישיות מסוימת. זה לא דתיות נותרת, אלא אלטרנטיבה פונקציונלית, המתפתחת בתהליך של סקולריזציה על מנת לספק צרכים אנתרופולוגיים במשמעות, באחדות ובקדשה.

הבסיס התיאורטי והמאפיינים המרכזיים

המושג נכנס לשימוש על-ידי ז'אן-ז'אק רוסו ב"חוזה החברה" (1762) כ"דת אזרחית", מערך דוגמות (קיום אלוהים, חיי אחר-המוות, קדושת החוזה הציבורי). בסוציולוגיה הוא פותח על-ידי אמיל דורקיים (הדת כהשתקפות וחיזוק של הסולידריות החברתית) ורוברט בלה (הניתוח של הדת האזרחית בארצות הברית).

מאפיינים מרכזיים של הדת החילונית:

אובייקטים קדושים וטקסטים: החוקה, ההצהרה על זכויות האדם, הדגל הלאומי, קבר החייל האלמון, השיטה המדעית (כקנון בלתי-ניתן לשינוי). הם לא ניתנים לפגיעה ומוקפים בכבוד טקסי.

טקסים וטקסים: טקס חגיגת הכניסה לתפקיד, מצעדים צבאיים, דקה דומינו, הנחת כותרות, טקסי חגיגה (יום העצמאות, יום הניצחון, יום הזיכרון).

תאריכים קדושים (לוח שנה): יום העצמאות, יום הניצחון, יום הזיכרון. הם מעצבים את הזמן, מחזירים אירועים-מיתוסים מייסוד הקהילה.

כהונה ונביאים: מנהיגים פוליטיים, מדענים-פופולרים (לדוגמה, קארל סאגן או סטיבן הוקינג כנביאי ההשקפה המדעית), שופטי בית-המשפט העליון (מפרשי הטקסט הקדוש - החוקה), כוכבי ספורט וקולנוע (קדושים של האגיוגה החילונית).

דוגמות והיראות: נכונות דמוקרטיות, אמונה בקידמה, זכויות האדם כיחידה אינסופית. קריטיקה של הבסיסים האלה עשויה להיכנס לגזר דין כ"היראה" (אנטיפטריוטיות, ספקנות, הפרה של פוליטיקה קורקטית).

צורות מרכזיות ודוגמאות

1. דת אזרחית (פוליטית)

הצורה הנחקרת ביותר, שבה האובייקט של הקדשה הוא האומה והמדינה.

ארצות הברית: דוגמה קלאסית לפי בלה. כאן יש: טקסטים קדושים (ההצהרה על העצמאות, החוקה), נביאים-מייסדים (האבות המייסדים, אברהם לינקולן, מרטין לותר קינג), טקסים (הכרזת הנאמנות לדגל, יום ההכרזה כחגיגה של הייסוד), מקומות קדושים (הר ראשון, המול בוושינגטון). "החלום האמריקאי" מוצג כמטרה אסכטולוגית - בניית "עיר על ההר".

צרפת: קולט הרפובליקה, המוסר החילוני (laïcité), המוטו "חופש, שוויון, אחווה" כטריאדה בלתי-מוחלטת. הפנתאון בפריז - מצבה ל"קדושים" של האומה (ולטר, רוסו, זולה, קירי).

ברית המועצות והמדינות היורשות: האידאולוגיה הקומוניסטית נבנתה כדת חילונית מלאה עם דוגמותיה (מרקסיזם-לניניזם), טקסטים קדושים (עבודות הקלסיקים), נביא (לנין - גופה בלתי-ניתן להריסה במצבה), טקסים (הצגות, פגישות של המפלגה, קווי-ההדרכה של הפיונרים), קדושים (גיבורי המהפכה והעבודה), גן-עדן (הגולאג) וגן-עדן (העתיד הקומוניסטי). ברוסיה המודרנית, אלמנטים של הדת החילונית האלה השתנו לתרבות הקדשה של יום הניצחון במלחמה הגדולה העולמית כאירוע מקודש שמאחד את האומה.

2. דת זכויות האדם וההומניזם הליברלי

התפתחה אחרי מלחמת העולם השנייה. טקסטה הקדוש - ההצהרה העולמית על זכויות האדם, הדוגמות - האוניברסליות והבלתי-ניתנות של זכויות האדם, ההיראות - ריאליזם או ספקנות, טקסים - בית-המשפט לזכויות האדם, פעולות השמדה, מקומות קדושים - מטה האו"ם, בית-המשפט בסטרסבורג. היא מציעה אסכטולוגיה משלה - השגת סדר עולמי צודק.

3. דת המדע (סיינטיזם)

אמונה לא במדע, אלא במדע כדרך היחידה לאמת ולהצלה של האנושות. הדוגמות - רציונליזם, אמפיריזם, טקסטים קדושים - עבודות של איינשטיין, דארווין, נביאים וקדושים - המדענים הגדולים, טקסים - ועידות, הגנה על דיסרטציות, פרסומים בעיתונים בעלי תיקון, ההיראות - מדע שקר, יצירה. המאמינים בהם מאמינים שהמדע יפתור את כל הבעיות (מחלות, רעב, מוות), שהיא צורה של אסכטולוגיה מדעית. המבקרים (כפייראבנד) הצביעו על הדוגמטיזם של הגישה הזו.

4. דת הצרכה והמותגים

הקפיטליזם יצר את מערכת הדת הקוואזי-דתית שלו. כנסיות - מרכזי קניות ובוטיקים, טקסים - קניות, יום שישי השחור, אובייקטים קדושים - מוצרים בעלי מעמד (iPhone, רכב פרי-מיון), מיתולוגיה - נרטיבים פרסומיים על שינוי דרך קנייה, כוהנים - מנהלי מותגים, אינפלואנסרים. הצרכן מוצג כמטייל, שמבצע עצם אמונה במותג.

5. דת הוואלנס והטיפול בעצמי

הקולט המודרני של בריאות, יודעות והתאומות. הדוגמות - אחריות לגוף ולמצב הנפשי, טקסים - מדיטציה, דטוקס, תרגילי פיזיקה, טקסטים קדושים - ספרים של גורואים מפסיכולוגיה ונוטריציה, ח
© elib.co.il

Permanent link to this publication: