«עיר חכמה» היום: בין אוטופיה טכנולוגית ופרגמטיזם אורבני

הקדמה: התפתחות הקונספט

הקונספט של «עיר חכמה» (smart city) עבר שינוי דרסטי מאז תחילתו בשנות ה-2000. בהתחלה, הוא התמקד באינטגרציה אנכית של נתונים ותשתית טכנולוגית («עיר מצופה בסנסורים»), וכיום הוא נע בכיוון הורזונטלי, מוכוון-אדם. העיר החכמה המודרנית היא מערכת סוציו-טכנולוגית מורכבת, בה טכנולוגיות דיגיטליות הן לא המטרה, אלא כלי לשיפור יעילות שירותי העיר, יציבות פיתוח, איכות החיים וקליטות. האתגר המרכזי הוא לא הכנסת חדשנות, אלא האינטגרציה ההרמונית שלה בטקסט החברתי של העיר, תוך דאגה לריבונות דיגיטלית ושימוש אתי בנתונים.

1. מרכיבים מבניים של «עיר חכמה» המודרנית

תשתית דיגיטלית כ «מערכת עצבי

אינטרנט הדברים (IoT): רשתות סנסורים שמגייסות נתונים על תנועה, איכות האוויר, תפוסת כלים, צריכת אנרגיה. למשל, בברצלונה, מערכת סנסורים לשליטה בהשקיה בפארקים מנתחת נתונים על לחות האדמה והפגיעה במזג האוויר, ומחסוך עד 25% מהמים.

פלטפורמת הפעולה העירונית (Urban Operating System): מרכז לאיסוף וניתוח נתונים ממקורות שונים. פלטפורמת «City Brain» בחנגג'ואו (סין), שפותחה על ידי Alibaba, מעצבת בזמן אמת את פעולת המשואות על בסיס ניתוח זרם הוידאו, ומקטינה את העומס התנועתי ב-15%.

דגמים דיגיטליים (Digital Twins): יצוגים וירטואליים, מעודכנים באופן תדיר, של חפצים או מערכות פיזיות או של העיר (בניינים, מקומות, רשתות תחבורה). סינגפור יצר את אחד הדגמים הדיגיטליים הכי מפורטים בעולם לסימולציה של פתרונות תכנון, פינוי והתפשטות מחלות.

שירותים מוכוונים-אדם.

ניידות מולטימודלית (MaaS — Mobility as a Service): יישומים שמאחדים סוגים שונים של תחבורה (ציבורית, קרשרינג, ת'אקסי, השכרת אופניים) למערכת חשבונאות ותיכנון אחיד (הלסינקי, Whim app).

השתתפות אזרחית אינטראקטיבית: פלטפורמות לבטלונס (participatory budgeting), קרודסורסינג של רעיונות ותגובה מיידית. בטאלין, פורטל «Oma linna» («עירי») מאפשר לתושבים לדווח על בעיות, וגם להצביע על סדרי עדיפויות לשיפור העיר.

2. מגמות מפתח בעשור 2020

מ»טכנולוגיות חכמות» ל»מינהל חכם» (Smart Governance). ההתמקדות עוברת מסנסורים לתהליכים של קבלת החלטות על בסיס נתונים (data-driven policy making). זה דורש יכולות חדשות של עובדי המועצה העירונית ואלגוריתמים שקיפים.

יציבות והסתגלות אקלימית. רשתות חכמות (smart grids) לאינטגרציה של אנרגיה מתחדשת, מערכות ניטור איכות האוויר והמים, ניהול מי הגשם. פרויקט «Copenhagen Connecting» שמטרתו להגיע לנייטרליות גזי חממה עד 2025 דרך ניהול אינטליגנטי של צריכת האנרגיה והתחבורה.

קליטות והתגברות על הפער הדיגיטלי. «עיר חכמה לכולם» משמעותה נגישות של שירותים לאוכלוסיות מבוגרות, אנשים ניידים ולאלה שאין להם טלפונים. בווינה, סימול העיר החכמה הוא עדיפות לשוויון מגדרי, שמשפיע על תכנון האור, נתיבי התחבורה הציבורית והמרחבים הציבוריים.

התמקדות בפרטיות ובבטיחות הנתונים. לאחר גל של ביקורות על מודלי המעקב הכללי (לדוגמה, בערים סיניות) באירופה, נראה גישה של «ריבונות נתונים». נתונים שמגויסים בעיר צריכים לשרת את תושביה, ולא להיות מוצאים בחינם על ידי חברות. בברצלונה, ב-2019, נחקקו חוקה אתית לשימוש בנתונים וב-IoT.

3. מודלים שונים של פיתוח: ניתוח משווה

המודל הטכנוקרטי-חברתי (סין, פרויקטים מסוימים במזרח התיכון). פיתוח מהיר ומושלם «מספר כולל» על ידי גיגנטים IT (Huawei, Alibaba, Cisco). יעילות גבוהה, אך סיכונים של יצירת «מערכות סגורות» (closed ecosystems), vendor lock-in (תלות בספק) ומעקב כולל. פרויקט NEOM בערב הסעודית — דוגמה אמביציונית לבניית עיר חכמה לינארית מלכתחילה.

המודל האקוסיסטמי-אבולוציוני (אירופה, סינגפור). מודרניזציה הדרגתית של התשתית הקיימת עם תפקיד חזק של המדינה, סטנדרטים פתוחים והתמקדות ברווחה האזרחית. סינגפור משלב תכנון מרכזי קשה עם בדיקה אקטיבית של חדשנות בתוך «שפוכות רגולטוריות».

המודל האזרחי-נמוך (יישומים מסוימים באירופה ובארצות הברית). התמקדות בנתונים פתוחים (open data), שיתוף פעולה של קהילות ופתרון בעיות מקומיות. אמסטרדם מפתח עיר חכמה דרך שיתוף פעולה עם חברות קטנות, סטארטאפים ומכוני מחקר, ולא דרך חוזים מגדילים.

4. אתגרים קריטיים וסתירות

חוסר שוויון דיגיטלי והפרדה חברתית. אזורים עם תשתית דיגיטלית ושירותים טובים עשויים להפוך למקלטים לתושבים עשירים יותר, מחזקים את החורף החברתי.

פגיעות ובטיחות סייבר. פלטפורמות מרכזיות — מטרה פתוחה להאקרים. פריצה למערכת ניהול הרשתות האנרגיה או התחבורה עשויה להשמיד את העיר.

דטרמיניזם טכנולוגי ואובדן קנה-מידה אנושי. ההתמקדות בנתונים עשויה להוביל להתעלמות מהיבטים לא פורמליים, קשים למדידה של חיים העירוניים (תחושת שכן, ספונטניות).

בעיית «קופסת השחורה». החלטות שנוטלות על ידי אלגוריתמים (לדוגמה, חלוקת משאבים) עשויות להיות לא מוסברות לאזרחים,
© elib.co.il

Permanent link to this publication: