זהו פתגם עממי ידוע ברוסית, שבמבנים שונים הוא מופיע בקרב עמים רבים בעולם. הוא מתאר פנומן פסיכולוגי, כשאדם שאשם בפשע מתחיל להאשים אחרים בקול רם, בניסיון להסיח את דעתם וליצור רושם של זעם צדק.

משמעות ומקור

הפתגם «קול הגדול ביותר \"לוחם!\" קורא הלוחם עצמו» יש לו תובנה פסיכולוגית עמוקה. הוא לא תמיד אומר שהאדם שמאשים מישהו בגניבה הוא גנב. המשמעות רחבה יותר: מי שקולו הגדול ביותר בהאשמת חטא של אחר, נמצא לעתים קרובות גם בחטא. זהו ביטוי של מנגנון הגנה פסיכולוגי — פרולקציה, כשאדם מייחס לאחרים תכונות שליליות או התנהגויות שלו, כדי לא להכירן בעצמו.

מקור הפתגם לא נכנס בברור. לפי אחת הסיפורים, שורשיו נטועים במשפט הרומאי העתיק, שבו נחשב שהפושע, בפעולה של פעילות יתרה בחיפוש אחרי חשודים, לעתים קרובות נתגלה בעצמו. ברוסיה, הפתגם הפך למפורסם בזכות חוכמתו והתאמתו למגוון רחב של מצבים חיוביים.

במדינות שונות קיימים אנלוגים:

• באנגליה אומרים: «The pot calling the kettle black», שמשמעותו היא «הכדור קורא לסיר לשחור».
• בגרמניה: «Der Dieb schreit am lautesten» (הגנב קורא בקול רם ביותר).

מתי משתמשים בפתגם זה

לעתים קרובות, הפתגם משמש במספר מצבים טיפוסיים:

• בפוליטיקה ובדיונים ציבוריים: כשפוליטיקאי או איש ציבור מאשים בקול רם את המתנגדים שלו בשחיתות, גניבה או פשעים אחרים, ומתברר שהוא עצמו מעורב בפשעים דומים או אפילו חמורים יותר.
• בעסקים ובקבוצות עובדים: כשעובד, שעצמו עושה שגיאות או יוזם שימוש לא הולם בתפקידו, מתחיל להאשים את העמיתים שלו בחוסרי תקינות או לדרוש התחזקות של השליטה, בניסיון להסתיר את פגמיו.
• בחיי היומיום וביחסים: כשאדם שמרבה לרעות, נמצא לעיתים קרובות במצב של ניאוף; או כשמישהו שלא נחשב לצדיק, מתחיל להאשים אחרים בשקר או רמאות.

הפתגם «קול הגדול ביותר \"לוחם!\" קורא הלוחם עצמו» הוא דוגמה בולטת של חוכמה עממית, שלמרות פשטותיה וגילה, נשארת רלוונטית גם היום. הוא מזכיר לנו שלעיתים קרובות, ההאשמות הגדולות ביותר והזעם הצדקי עשויים להיות רק מסווה, שמאחוריו נמצאת חטא או רגש רע.

Permanent link to this publication: