ויצלאב איוואנוב על המשמעות הנסתרת של המיסטריות הדיוניסיות: מאורגיאזם לשינוי

הקדמה: דיוניס כמפתח לתודעה הדתית

עבור ויצלאב איוואנוביץ' איוואנוב (1866-1949), המשורר-סמבוליסט, הפילולוג-קלאסיקן והמחשבה העמוק, קולקתרוס היה לא רק טקס יווני עתיק, אלא פנומן דתי-פילוסופי יסודי, המגלה את הסודות העמוקים ביותר של הנפש האנושית והקשר שלה עם הקוסמוס. בעבודותיו (»הדת היוונית של האל הסובל», »דיוניס והפרה-דיוניסיון», »האימה העתיקה» ואחרות) הציע איוואנוב פרשנות מונחת ומקורית של הדיוניסיון כדרך של תשוקה אקסטטית להתגברות על האינדיבידואליות ולהתמזגות עם האלמנט החיים, המקשיב לשאלות של העולם המודרני.

דיוניסיון כדת של »האל הסובל»

איוואנוב, תומך במחקרים פילולוגיים וארכאולוגיים מודרניים (עבודות של פ. ניצשה, א. רודה, ג. פרייזר), הפריד גרעין של המיתוס הדיוניסי:

דיוניס השמש: אל, יליד פעמיים (מזאוס וסמלה המתה, ואז מהפרק של זאוס), אל שמת (נקרע על-ידי הטיטנים) ומתעורר. זה הופך אותו ל»אל הסובל», אל הקורבן.

ההתחלה: במיתוס, הטיטנים שהרגו את הילד-דיוניס, הם סמלים של המצב המפוזר, האינדיבידואלי, ה»טיטני» של העולם והאדם. על-ידי כך שהטיטנים צרפו חלקים מהאל, הם הביאו לתוך הטבע האנושי (»הטיטני») אשה אלוהית — אבל גם את נשאת האשמה, »הפשע הטיטני».

משמעות המיסטריות: המטרה של הטקסים האורגייסטיים (המיסטריות) היא לא רק עיקשות, אלא חיקוי סימבולי של גורל האל: חיתוך אקסטטי של ה»אני» האינדיבידואלי (הקליפה הטיטנית) לשחרור ולהחזרה בתוך עצמו של האלמנט הדיוניסי, שבו חותך הזאגראי.

לכן, לפי איוואנוב, המיסטריות הדיוניסיות היו טקס תיאורגי, שמטרתו הייתה להתגבר על הבידוד האנושי ולהפוך לחלק מהמחזור העולמי של מוות והתעוררות.

עובדה מעניינת: איוואנוב קיים פרשנות עמוקה בין המיתוס הדיוניסי והתיאולוגיה הנוצרית. דיוניס-הזאגראי, המת והמתעורר, הוא דמות פרוטו-נוצרית של הישו הסובל והמתעורר. אולם, כפי שהדגיש איוואנוב, בדיוניסיון ההדגשה הייתה על ההתגברות הסטייתית על המוות (מחזור הטבע), בעוד בנצרות — על הגאולה ההיסטורית והאישית. הוא קרא לכך »דת אמא-האדמה» ו»דת בן-השמים».

מבנה החוויה המיסטרית: מ»האימה העתיקה» לאקסטזה

איוואנוב דימה בפירוט רב את הפסיכולוגיה של המיסט (המקובל):

»האימה העתיקה» (deima palaion): הנקודה המוצאת — תחושה של חרדה קדושה ואימה מול המסתורין של המוות וההתעוררות, מול הכוחות הכתוניים (התת-אדמה). זה לא פחד ביומיומי, אלא אימה מטאפיזית, שמטה את הנשמה.

»ההתעוררות» (энтусиасмос) ו»המניה» (מניה): פעולות הטקס (הריקוד הלאיטרלי, הריצה בהרים — оребасия), המוזיקה (החלילים, הטימפנים), צריכת היין, הובילו למצב אקסטטי — למעשה, »יציאה מעצמו». המודעות האינדיבידואלית התמזגה ב»אנחנו» של הוואכנות (מנד) והוואכנטים.

ספזם וחיתוך (спарагмос): השיא — חיתוך סימבולי (ואולי בארכאולוגיה העתיקה, חיתוך אמיתי) של חיה קורבן, המייצג את האל. המשתתף, שאוכל את הבשר שלו (омופגיה), עובר חגיגה סקרנית לחיים האלוהיים, הופך ל»וואך» (התמורה של דיוניס).

התעוררות ושמחה: על-ידי המוות, היה תחושה של תעוררות, חיים נצחיים, כוח חיוני בלתי-ניתן להכחש (zoe). זה התבטא בקריאות של שמחה «Эвое!» ותחושה של אהבה ואחדות כלל-אנושית.

דוגמה: איוואנוב ראה בדיוניסיה הגדולה של אתונה לא רק תחרויות תיאטראליות, אלא מיסטריות עירוניות. הטרגדיה שנוצרה מהדיפיירם לדיוניס, עבורו, היתה צורה של קטרסיס מסובל, של חוויה אותה אותה מיסטריה: המוות והסבל של הגיבור (ההתחלה הטיטנית) והטיהור והפיוס שלו.

רלוונטיות הדיוניסיון למודרניות: משבר האינדיבידואליזם

איוואנוב, חושב של זהב, שחווה בעוצמה את משבר ה»מודעות הבודד» וההתפוררות של השלמות התרבותית, מצא בדיוניסיון תרופה נגד האינדיבידואליזם הקיצוני והרציונליזם.

דיוניסיון vs. אפולוניזם: מפתח את הרעיון של ניצשה, איוואנוב רואה בהתחלה האפולונית (סדר, צורה, אינדיבידואליזציה) והדיוניסי (סטייה, אקסטזה, התמזגות) שתי כוחות נצחיים של תרבות, הדורשים סינטזה. המודרניות, לדעתו, סבלה מהיפרטרופיה של האפולוניזם, שהוביל לרציונליזם הקריר. דיוניסיון הזכיר לו על השורשים הכתוניים, על הצורך בחוויה קולקטיבית, קהילתית.

רעיון «הקהילתיות»: הקהילה הדיוניסית (הטיאס) הייתה, לפי איוואנוב, דמות יהודית של הקהילתיות הנוצרית — האחדות החופשית של האנשים באהבה ובמטרה דתית משותפת. ההתגברות על האינדיבידואליזם דרך ההתמזגות האקסטטית, הוא ראה כמוקדם לאחדות גבוהה, מודעת, באל.

»סמבוליזם אנליטי» ו»סמבוליזם ריאליסטי»: באסתטיקה שלו, איוואנוב מפריד בין »סמבוליזם סוב'קטיבי«, שמוביל לעולם החלומות, ל»סמבוליזם ריאליסטי«, שכמו המיסטריה הדיוניסית, צריך לחדור לממשות של יצירות גבוהות, ל»מיתוס» כיצירה דתית קולקטיבית.

סיום:

עבור ויצלאב איוואנוב, המשמעות הנסתרת של המיסטריות הדי
© elib.co.il

Permanent link to this publication: