חג המולד והשנה החדשה בהרי האלפים: סינתזה אתנוקולטורלית בכרונוטופ ההרי

הקדמה: חג כמערכת הסתגלות

האזור האלפי, הכולל אזורים באוסטריה, שווייץ, גרמניה, איטליה, צרפת וסלובניה, מייצג מעבדה ייחודית לשימור ושינוי של מסורות חג המולד-חג השנה החדשה. ההידרדרות של העמקים והתנאים האקלימיים הקשים עזרו לשימור ריטואלים ארכאיים, עד-נוצריים, שמאוחר יותר יצרו סינקרטיזם מורכב עם המנהגים הקתוליים והפרוטסטנטיים. חגי החורף בהרי האלפים הם לא רק אירוע דתי, אלא גם מערכת הסתגלות מורכבת, שמטרתה להתגבר סמלית על החושך והקור, להבטיח את בריאות הקהילה ולהרגיע את היחסים בין האדם לטבע ההררי.

אדוונט: זמן נקיון והמתנה

תקופת ההמתנה לחג המולד (אדוונט) בהרי האלפים מלאה בפעולות שמכוונות להגן על הבית והחווה בזמן החשוך ביותר של השנה.

הכותרת של אדוונט עם ארבעה שולשים, הידועה כיום בכל העולם, יש שורשים אלפיים. הוא נכנס לשימוש באמצע המאה ה-19 על ידי התיאולוג הפרוטסטנטי ההמבורגי יוהאן הנריך ויכרן, שלקח כבסיס למנהג עממי לעצב גליל או כותרת מעצי הדגן. בהרי האלפים יש (ועדיין קיים) ריטואל ישן יותר, «ראוכנאך» (Rauchnacht, «לילה של עשן») — קידוח דימויים בבתים ובחלות עם לאדן ועצים מקודשים בלילות מסוימים לפני חג המולד (לרוב 5-6 ו-24 בדצמבר). המטרה — להוציא מחוץ את הרוחות הרעות ולנקות את המרחב. באזורים מסוימים בשווייץ ובאוסטריה, זו היא תפקידה של ה"נוכטומזוג" (Nachtumzüge).

דמותו של הקדוש ניקולאוס (6 בדצמבר) בהרי האלפים לעתים קרובות מלווה לא רק ב"שד" (Knecht Ruprecht), אלא בצוות של יצורים תת-ארציים. בטירול האוסטרי ובזלצבורג, זהו קראמפוס — יצור רגלי, מכוסה בשעיר, עם חגורות, שמייצג את הכוחות הלא-נשלטים של החורף והכאוס. צעדיו (Krampuslauf) משמשים כטיפול פסיכותרפי — חזרה והוצאה מחוץ לפחד.

חג המולד: אינטימיות, מלאכה וצליל

חג המולד בהרי האלפים מאופיין בקמרתיות ובהתמקדות במעגל המשפחתי ובמסורות המלאכה.

המערכת (Krippe): יצירת חצרות ומערכות ישיבות (Krippen) — אמנות גבוהה. במיוחד ידועות "משחקי הישיבה" (Krippenspiele) המכניים בדרום טירול ובבוואריה, שבהם מערכות מורכבות של ידיות גורמות לתנועה של עשרות דמויות, שמשחקות סצנות מהבשורה. באזור זאלצקמרגוט (אוסטריה) מפותחת מסורת ייחודית של דמויות עץ מקוצצות "פיירקריסטן" (Feuerkristen), שמתארות את המשפחה הקדושה בבגדים אלפיים מקומיים.

קוד האקוסטי: חוץ מהמימד הויזואלי, מדד חשוב ביותר של החג הוא המימד הקולי. הצליל המוזיקלי של חג המולד בהרי האלפים יש משמעות מיוחדת: בשווייץ עדיין מתקיים "קריסטקינדליגלוי" (Christkindliglöi) — צלילות ארוכות, מדיטטיביות של צלילי הפעמונים בליל הכספת, שמודיעות על לידתו של ישו. בכפרים האוסטריים נשמר המנהג "אנסינגן" (Ansingen) — שירת קולאדות ליד שעוני הדרך והצלבים.

גאוגרפיה: המסיבה משקפת את בסיסה החקלאי-חוואי של התרבות. המנהג המסורתי בשווייץ (במיוחד בציריך) הוא "צ'לרי" (Zöleri) — שולחן קטן מקורן עם כריכים. בדרום טירול מכינים "שלופקרפן" (Schlupfkrapfen) — פלמונים גדולים עם צלעונים. המנהגים האלה מדגימים את הקשר עם מוצרי המקום והצורך במזון גולמי בחורף.

חג השנה החדשה: קסם רעש ופרוגנוסטיקה

המפגש עם השנה החדשה (סילבסטר) בהרי האלפים נשא באופי של קסם רעש ואש, שמטרתו להוציא מחוץ את כוחות הרע של השנה הישנה.

"סילבסטרקלאוזן" (Silvesterklausen) במחוז אפנצלל שבשווייץ — אחד המנהגים הקדומים ביותר. ב-31 בדצמבר, רוכבים מתלבשים בכובעים ענקיים, מצופים בקרום, עץ מקוצץ וקרניים ("קלאוזן") מסתובבים בכפרים, מצלצלים בפעמוני פרה ומוציאים צלילים מוזרים מסרגלי עץ. המטרה שלהם — לנקות את הכפר מרוחות הרעות ולקרוא לפרודורט. זהו דוגמה טהורה של ריטואל עד-נוצרי, שמקושר בשם הקדוש סילבסטר רק באופן נומינלי.

"בלגיזן": גאדות נפוצות באלפים הדוברים גרמנית, שמתבססות על צורתו של הנחושת הקפואה או הפלדה, שמושקת לתוך מים. על פי הצורה שנוצרת, נחזה אירועים של השנה הבאה.

הליכות אש וגלגלים: בבוואריה, טירול ופורארלברג, נשרפים "נקבות השד" ומגלגלים חומרים או חביות נשרפות מההרים, שמייצגים את הסולטקס והשנה החולפת. המנהג הזה נשען ישירות על פולחני השמש והאש של הגרמנים.

בועיל (6 בינואר): סימון סופי של המרחב

מחזור חגי החורף מסתיים בבועיל (מגלה), הידוע כ"יום שלושת המלכים" (Dreikönigstag). בהרי האלפים הוא שומר על תפקידו המעשי, המגיני. ילדים מתלבשים כמו המלכים השלושה, עוברים מבית לבית, שרים קולאדות ומקדשים את הבתים. הם כותבים באבק על הדלתות או המסגרות את הפורמולה המקודשת: "C+M+B" עם השנה (לדוגמה, 20*C+M+B+24). האותיות מופרשות כמילים של שלושת המלכים (קספר, מלכיאור, בלטזר) או כאברכה לטינית "Christus mansionem benedicat" ("Yes, Christ bless this house"). הסימן הזה משמש כהגנה אפוטרופית לכל השנה, סוגר את המעגל המגי שהתחיל ב"ראוכנאך".

עובדה מעניינ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: