חג המולד וראש השנה על סקי: הדוניזם הספורטיבי והטקסים בכרונוטופ מושלג

הקדמה: חג כהתפתחות של עלייה

המסורת של חגיגת חג המולד וראש השנה במרכזי סקי - תופעה של המאה ה-20 וה-21, המשלבת טקסים קדומים של הלוח השנה עם פעילויות ספורט תיירותיות מודרניות ותעשיית הבידור. זה לא רק העברה של חג למיקום אחר, אלא יצירת "כרונוטופ חורפי" מיוחד, שבו הזמן הקדוש מתערבב עם התפתחות הדוניסטית של המרחב ההררי. חג על סקי מייצג קוד תרבותי מורכב, המשלב אסכטה של מאמץ פיזי, הימלטות מהשגעון העירוני והחיפוש אחר חוויות אותנטיות בתנאי תשתית נוחה.

מקור המסורת: מטיפול רפואי לתיירות המונית

היסטורית, אזורי ההרים (האלפים, הטטרות, הפירנאים) היו מקושרים עם החורף כעם זמן חידוש. ההפך הגיע בתחילת המאה ה-19, כשספורטי החורף, ובעיקר הסקי, הומרו מאמצעי תעבורה והישרדות לבידור של האריסטוקרטיה. התיירים החורפיים הראשונים נסעו לסנט-מוריץ (שווייץ) או לקיצביול (אוסטריה) ל"מרחצת אוויר ושלג", שנחשבו לרפואיות. בהדרגה התכנס תצוגה של חג המולד המודרני: גלישה ביום, אפריטיב באש הקיר, ארוחת ערב רשמית. אחרי מלחמת העולם השנייה, עם התפתחות המעליות ועליית רמת הרווחה של המעמד הבינוני, חג על סקי הפך למסורת מונית, שהפכה לטקס שנתי למיליוני אירופאים ולא רק.

הכרונוטופ המולדני: בין המסלול והערב הטירולי

חג המולד בקורט נוצר באופן מיוחד, יוצר תחושה של "חג בתוך חג".

בוקר 24-25 בדצמבר: לעיתים קרובות היום היחיד בשנה שבו המסלולים ריקים. גלישה בזמן זה מקבלת תכונות מדיטטיביות, אישיות. לרבים זה טקס של חיבור עם הטבע לפני הטקס המשפחתי. באזורים מסוימים (בוואריה, טירול) על המסלולים מוצבים צלבים מאורגנים או מתקיימות מסות רוחניות פתוחות בתחתית ההר, יוצרים שילוב ייחודי של ספורט וקדושה.

ערב יום הכיפורים: מתרחשת שינוי פתאומי בפעילות. אחרי גלישה, האורחים נכנסים לאטמוספירה של "הערב הטירולי" או "הארוחה הקסומה" במסעדות המלונות. המנו נע בין תערובת של מטבח מקומי (פונדו, רקלט, קנדליקים) למנות חגוגה (תרנגולת, שטולן). הופעות של קבוצות עם עם, צלילי הקרן האלפית, שירת קולות - כל זה יוצר נוסטלגיה מבנויה לרוח המקורית, "החצר הכפרית" שהאורחים מחפשים, כשהם נמצאים בסביבה תיירותית מאורגנת.

עובדה מעניינת: בזלדן, אוסטריה, קיימת מסורת "הנסיעה המולדנית עם נורות" (Christkindl-Fackelabfahrt) על סקי או סנובורד ביום הכיפורים. ההליכה על נתיב מאורגן סומך את דרכם של המלאכים והביאות של אור לחושך החורף, מהפכת את הפעולה הספורטיבית לטקס קולקטיבי.

ראש השנה: שיא הקרנבל וגאומטריה בוערת

חגיגת ראש השנה במרכז סקי - זה פיק של שמחה קולקטיבית ותצוגה, לעיתים קרובות בניגוד לחג המולד המשפחתי השקט.

הגלישה ביום 31 בדצמבר עוברת תחת סימן של תחיה כללית ודרך קבע (למשל, בכובעי קרנבל). במסלולים מתקיימות חגיגות: מוזיקה, חלוקת גלינטווין (Glühwein) ליד המסלול.

השיא - התוכנית הערבית. היא כמעט תמיד כולל שני פיסות מפתח:

זיקוק, המשוגר מפסגת ההר או מהמרכז העירוני. ויזואלית, זה יוצר אפקט של כיבוש ורוחבית - הזיקוק לא על כיכר עירונית, אלא בקפלה של פסגות שלגיות, מסמל את הניצחון של האדם על הסטיה החורפית דרך טכנולוגיה וחגיגה.

ריקודים תחת open-air או דיסקוטק פנימית עם דיג'ייז ברמה עולמית (כמו בפסטיבל "Snowbombing" במאיירהופן או במועדונים המפורסמים באישגל). זה שילוב של אסתטיקה אלפית ותרבות מועדונים.

אלמנט מסורתי: במרכזי הסקי הצרפתיים והשווייצריים, נשמר המסורת של ברכות ראש השנה מכל העובדים במלון (מהמנהל ועד לשווץ), שעומדים בשורה במסדרון - עקבות של יחסים פטריארכליים בלב לב של התעשייה המודרנית.

היבטים סוציו-תרבותיים: קהילה של דוניסטים זמניים

חג על סקי יוצר קהילה זמנית (communitas), לפי המונח של האנתרופולוג ויקטור טרנר. חבריה - תיירים ממדינות שונות - מתאחדים למשך שבוע על ידי ריטם משותף (עלייה-מסלול-אפריטיב-סקי), שפת מיוחדת (לקסיקון ספורט) ומטרה (חוויה הדוניסטית של החורף). זהו ההפך של חיים רגילים, שבהם המשיכה מהגלישה הופכת לצורה של קטרסיס, והבידורים בערבים הם פרס.

זוגות משפחתיים, קבוצות חברים, זוגות בעלי-מחוייבות - כולם מוצאים פה את מקומם, והקורט מציע לכל קבוצה יעדית תוכניות מיוחדות (מועדוני ילדים עם סנט ניקולאוס על סנומוביל, ערבות גאלה למבוגרים).

אתגרים אקולוגיים ואתיים

הביקורת המודרנית נוטה יותר ויותר להתייחס לעקבות האקולוגיים של חג כזה: צריכת אנרגיה לפעולת המעליות והאור, פליטות מהטיסות והתחבורה, העומס על המערכות האקולוגיות ההרריות. בתגובה, נוצרים מגמות של "חגיגות חורפיות ירוקות" - בחירת קורטים עם אנרגיה מתחדשת (כמו בפלאהאו, אוסטריה), סילוק של זיקוקים בעד מופעי אור (למען ההגנה על הטבע) ופיתוח גלישה על
© elib.co.il

Permanent link to this publication: