סיילה בנחביב (נולדה ב-1950) היא אחת מהפילוסופים הפוליטיים המובילים בעולם המודרני, פרופסורית באוניברסיטת ייל, שעבודותיה נמצאות בצלב בין תיאוריה קריטית, פמיניזם ותיאוריה דמוקרטית. התפיסה שלה על זכויות המהגרים מייצגת תשובה אתית ופוליטית עמוקה לאחד מפרדוקסים המרכזיים של העולם הגלובלי: קיומם של זכויות אדם אוניברסליות בתנאי סובירות לאומית, שגבולותיהם הם עדיין הכלי העיקרי להפרדה.
בנחביב מתחילה בביקורת על "נאציונליזם השיטתי" המוטבע במדעי החברה — ההנחה שהמדינה הלאומית וגבולותיה הם המסגרת הטבעית והבלתי-ניתנת לשינוי לאנליזה של החברה, החוק והמדיניות. הגישה הזו מסתכלת על המהגרים כ"בעיה" או יוצא מהנורמה. בניגוד לה, בנחביב, על פי אמן קנט, משחזרת את התפיסה "הזכות לקבלה" (the right to hospitality).
אולם היא משנה את הרעיון של קנט (שהיה מוגבל וזמני) לעקרון חזק יותר. לבנחביב, הזכות לקבלה היא לא רק חובה מורלית, אלא זכות אנושית צומחת (emerging human right), שצריכה לקבל הכרה חוקית. הזכות הזו כוללת:
הזכות לבקשה (בקשה לכניסה ולמקלט לא תופסק באופן עוין).
הזכות לחברות זמנית לאלה שנמצאים בשטח המדינה במשך זמן ארוך.
דוגמה: מקרה "ילדי-חלום" (dreamers) בארצות הברית — מהגרים לא חוקיים שהובאו על ידי הוריהם בילדות. למרות האינטגרציה המלאה בחברה האמריקאית (שפה, תרבות, חינוך), הם נחשבים ללא מעמד חוקי. בנחביב טוענת שההתקדמות הארוכה שלהם והקשרים החברתיים שלהם יוצרים זכות מורלית לרגולמיזציה שהמדינה הדמוקרטית לא יכולה להתעלם ממנה.
התפיסה המרכזית של בנחביב היא "פרדוקס הלגיטימיות הדמוקרטית". הוא מכיל: הדמוקרטיה מקבלת לגיטימיות מהרצון של הדמוס (העם), אך הגבולות של הדמוס — מי שנכנס ל"עם" ויש לו זכות להצבעה — תמיד היו נקבעים לפני ההצבעה הדמוקרטית, לעיתים דרך אלימות, הפרדה וסיכון היסטורי. לכן, הסובירות הדמוקרטית מבוססת היסטורית על אקט לא-דמוקרטי של כימות חבריה.
לפתור את הפרדוקס, בנחביב מציע את עקרון "האוניברסליות החוזרת" (iterative universalism). זכויות האדם האוניברסליות (זכות לחופש, שוויון, שתף) הן לא דוגמות מוכנות, אלא תהליך דיאלקטי. כל טענה חדשה של קבוצה (לדוגמה, של המהגרים) לזכויות גורמת לחברה להיתרגם — להעלות שוב ולהגדיר מחדש — את גבולותיה האוניברסליים. הדיאלוג הדמוקרטי צריך להיות פתוח לכל המשתתפים.
יישום מסוים: דיונים על זכות ההצבעה בבחירות המקומיות למתגוררים-לא-אזרחים (כפי שמתבצע במדינות רבות באירופה ובמועצות מקומיות). בנחביב רואה בזה יישום של ייתרת: ההכרה שאלה שמשתתפים בחיי הקהילה באופן קבוע (ומכניסים תרומה) יש להם זכות מורלית להשתתף בהחלטות המשפיעות על גורלה של הקהילה.
בנחביב מציגה את המושג "זכויות לזכויות" (the right to have rights), שלקחה מהאניה ארנדט. בעולם המודרני, שבו זכויות קשורות לאזרחות, להיות חסר אזרחות — זה להיות חסר את האפשרות לקבל כל זכות. המהגרים, בעיקר הלא-חוקיים, נמצאים ב"אזור חסר זכויות".
הפתרון, לדעתה, הוא הפיתוח של "מרחבים אזרחיים טרנס-לאומיים" ו"חברות פוסט-לאומיות". אלה הם מרחבים שבהם זכויות הפרט יוצאות לא רק ממעמדו כאזרח של מדינה מסוימת, אלא גם:
העובדה שהוא גר בשטח (זכויות המתגוררים).
השתתפות ברשתות טרנס-לאומיות (דיאספורות, ארגונים להגנת זכויות האדם, קהילות מקצועיות).
חוק המדינה הבינלאומית והעל-לאומי (כנוחת זולוטרק, כנוחת אירופה לזכויות האדם).
דוגמה מהמציאות: פעילות בית המשפט האירופי לזכויות אדם (ECHR). המוסד פסק פעמים רבות לפקוד מדינות-חברות במועצה האירופית (לדוגמה, במקרה Hirsi Jamaa v. Italy על שיבוש מהגרים ללביאה או M.S.S. v. Belgium and Greece על תנאי קבלת המקלט) לכבד את זכויות המהגרים, ללא קשר למעמדם. הECHR פועל כמוסד שיוצר מרחב חוקי טרנס-לאומי, שבו זכויות האדם יכולות להגביל את הסובירות המדינית בנושאי הגירה.
הפרספקטיבה הפמיניסטית של בנחביב מוסיפה מהדף חשוב: ביקורת על אוניברסליות אבסטרקטיבית שמתעלמת מהתנאים הספציפיים של חיים האנושיים. כאשר מדובר במהגרים, צריך לקחת בחשבון את המדד המגדרי:
נשים-מהגרות נמצאות לעתים קרובות במצב פגיעות עקב דיסקרימינציה על פי מגדר, מעמד ואתניות.
הן עשויות להשאיר את מטרותיהן שונות מאלה של הגברים (לדוגמה, בריחה מאלימות בבית או ניתוחים קליניקליים על איברי המין של נשים, שלא תמיד מוכרים כהסיבה למקלט).
הזכות לאספקה לנשים-מהגרות — האפשרות ליצור קהילות של עזרה הדדית — היא כלי חשוב להגנה.
בנחביב מתעקשת על אתיקה של דיאלוג, שבה קולותיהם של המהגרים ע
© elib.co.il
New publications: |
Popular with readers: |
News from other countries: |
![]() |
Editorial Contacts |
About · News · For Advertisers |
Digital Library of Israel ® All rights reserved.
2024-2026, ELIB.CO.IL is a part of Libmonster, international library network (open map) Preserving Israel's heritage |
US-Great Britain
Sweden
Serbia
Russia
Belarus
Ukraine
Kazakhstan
Moldova
Tajikistan
Estonia
Russia-2
Belarus-2