«דיג פראי» במשרד: טבע הרדיפה הדחיקה ואסטרטגיות נגד

המונח «דיג פראי» (Wild Hunt), המגיע מהמיתולוגיה, בהקשר העסקי המודרני, מתאר מטאפורית תהליך דחיקה, מבולגן ולעיתים קולקטיבי, של מטרה, רדיפה ו«שואה» של עובד, מחלקה או אפילו רעיון מסוים. זה לא רק קונפליקט או ניהול קשה, אלא פנומן סוציו-פסיכולוגי מורכב, שבו מתערבבים פחד, דינמיקה קבוצתית ותקשורת שבורה. הבנת מכאניזמיו היא הצעד הראשון לניטורליזציה.

מהות וסימני «דיג פראי» במשרד

בניגוד לארכיטיפ המיתולוגי, הדיג במשרד לא תמיד ברור. הוא ניתן לזהות לפי מערך של סימנים:

תכונות קולקטיביות ואנונימיות של «עדר»: הלחץ מגיע לא ממנהיג יחיד (זה יותר כמו «דו-�רב»), אלא מקואליציה לא מסודרת — קבוצה של עובדים, מחלקות סמוכות או אפילו רמה הגבוהה, שפועלים עם אישור רקעי או לפי סקירה בלתי כתובה. האחריות חלקה («כולם כך חושבים»).

הטיה לאטמוספירה של חוסר סדר וחירום: התהליך מלווה במצב של חירום תמידי, סדרי עדיפויות לא ברורים, שינויים פתאומיים במשימות («דדליינים חמים» שמופיעים מאין-שם). זה יוצר סביבה שבה קריטיקה ואגרסיה מושקפות תחת «טיפול בתוצאה».

המטרה של «הדיג» — «זר» או «כזב» מורשע: המטרה היא מי שנתפס כאיום למערכת: חדשן שמציע שינויים סכנתיים; עובד שהצביע על שגיאות סיסטמיות; מנהיג חדש שמשנה סדרים מעוניינים; או פשוט אדם שמצא את דרכו בקבוצה (אינטרובט בקבוצה אגרסיבית-אקסטרבטיבית, חדשן). הוא מסטיגמטיזץ, יוצר נרטיב על «חוסר מוכשרות», «לא-לאומנות» או «מורכבות של פרקטיקה».

רדיפה מסורתית: פעולות באופן טקסי: «העניקה פומבית» בפגישות תכנון, תגובות לגינה בצ'אטים ציבוריים, התעלמות מיניטיבית מההצעות או ההישגים, הנחת תוויות, בליקה מכוונת של מידע.

שורשים פסיכולוגיים וארגוניים של התופעה

«דיג פראי» נובע מצירוף של פחדים אישיים ופגמים סיסטמיים:

תגובה לאי-ודאות ופחד של שינוי. בזמנים של רגליה, משברים או שינויי אסטרטגיה, הבלתי-מודע של הארגון יוצר «דיג» על אשם, כדי לחזור לשליטה סמלית ולהסיר טראומה. הקורבן משמש כצינורות בליבה לטראומה הכוללת.

«מחשבה קבוצתית» (groupthink) וקונפורמיזם. התופעה המתוארת על-ידי אירווינג ג'ייניס, שבה קבוצה סגורה שואפת להשגת קונסנסוס בכל מחיר, דוכאת חוסר-אונים וחשיבה ביקורתית. מי שיוצא מהקבוצה, הופך למטרה לשחזור המצב של ההתאמה הקבוצתית.

תרבות רעה והנהגה. תרבות שמתמקדת בתחרות קשה, דיווח על כוחות, וההצלחה מודדת רק ב-KPI בכל מחיר, היא אזור פורי לתהליך. אם המנהיג (בכוונה או לא) מבטל את העובד (בסאטירה, חוסר אמון), הוא נותן «אור ירוק» לעדר.

העברה וקנאה. הקבוצה עשויה להעביר בלתי-מודע את הפחדים שלהם (לכשלון, לחוסר-יכולת) על «הקורבן». עובד מצליח עשוי להפוך למטרה לקנאה, מושקפת תחת קריטיקה פרופסיונלית.

שלבים של פיתוח ודוגמאות מהפעילות העסקית

שלב המיתולוגיזציה: יצירת נרטיב שלילי. דוגמה: «פטיה מ-IT תמיד מחכה לעדכונים, בגללו כל העסקאות שלנו נשרפות» (למרות שההשהיות נגרמות על-ידי תוכנה ישנה, לעדכון שלה לא נותנים כסף המנהל). פטיה מקודם כמו «עוין».

שלב חיבור העדר: יצירת קואליציה. קריטיקת פטיה הופכת לנורמה חברתית בקבוצה. הם לא מקשיבים לדעתו, מתחילים לשכפל את התלונות עליו למעלה.

שלב הרדיפה הפעילה: תקיפות מסורתיות. פטיה מתחילים להוזעק לפני טיבלה, לדרוש להואחל על כל דחיקה, להתעלם מההסברים שלו, להאשים אותו בכשלונות קשריים.

שלב הגירוש או «האכילה» (assimilation): יציאה. אופציות: העובד עוזב (באופן רצוני או לא), עוזב לאחר שניתן לו להתבלגן (נפטר פסיכולוגית, נאכל) או מתפרק לגמרי ומקבל את חוקי המשחק, הופך לאגרסור כמו שאר העדר.

מקרה אמיתי (מותאם): ברשת סופרמרקטים, המנהל המסחרי החדש (מנהל) התחיל לרפורמה ברכישות, שהייתה מסכנת את סכמות השחיתות של קבוצה לא-פורמלית של מנהלים. בתגובה, הקבוצה החלה ב«דיג»: הם החלו לסאבוטאג' את ההוראות שלו («לא הבינו», «שבורות טכניות»), להשפיץ לו אנליזה שגויה, שהובילה להפסדים, ובמקביל ליצור דעה אצל המנהל הכללי על «מקצועיות וחוסר סדר» של המנהל. אחרי 8 חודשים, המנהל נפטר «בהסכמה צדדית» כמי שלא הצליח.

אסטרטגיות התנגדות: מההגנה האישית ועד לשינויים סיסטמיים

למי שהפך למטרה ל«דיג» (טקטיקת הישרדות):
תיעוד ופיקוח. נגד החוסר סדר — בהירות מוחלטת. כל משימות, הוראות, קריטיקה צריכות להיות מתועדות בכתב (אי-מייל, מסרונים עסקיים). להגיע לפגישה עם המתקיפים עם רשימה ופרוטוקול. זה מוריד את נשק החידוש העיקרי של ה«דיג» — לא ודאות ודמיונות.

חיפוש על בעלי ברית חיצוניים והפניה לעובדות. צריך לצאת מהמעגל הטוקסי. להתקשר לHR שותף עסקי (ולא למומחה רגיל), לאומבוסמן פנימי, רובה הגבוה (אם הוא לא מעורב), תוך ניצול עובדות על חסימה בתהליכים, חריגה בזמנים, התנהגות לא-בננית.

חשיבה על עלות המלחמה
© elib.co.il

Permanent link to this publication: