תפילתו של דיטריך בונהופף בפלוסנבורג לפני ההוצאה להורג: בין עובדה היסטורית וסמל תיאולוגי

הקדמה: הדקות האחרונות כטקסט וכהקשר

נסיבות מותו של דיטריך בונהופף, שנורה במחנה ההשמדה פלוסנבורג ב-9 באפריל 1945, ובמיוחד התפילה המשוערת שלו, מוקפות לא רק בעובדה היסטורית, אלא גם באור תיאולוגי עמוק. ניסיונות לשחזר את דבריו האחרונים או את חשיבותיו — זה לא רק עניין ביוגרפי, אלא שאיפה להבין את המערכה האחרונה של דרמה שבה נפגשו תיאולוגיה, אתיקה של התנגדות ואמונה אישית. השחזור הזה נמצא על קצה הגבול בין עובדה היסטורית, מסורת אגיוגית ונרטיב סמלי, המשקף את עיקרון לימודיו.

1. ההקשר ההיסטורי של ההוצאה להורג והעדויות

בונהופף נורה על פי פקודתו האישית של גיטלר לאחר חשיפת ההפיכה ב-20 ביולי 1944. הוא נשאר בבתי הכלא של הגסטאפו, ואז הועבר למחנה הריכוז בוכנוואלד ולבסוף לפלוסנבורג.

עדותו של רופא המחנה: העדות היחידה והמשיכה הישירה לדקות האחרונות של בונהופף היא התעודה של רופא הגסטאפו ה. פישר-הילשטרונג, שנעשתה על ידו כבר אחרי המלחמה. לפי זכרונותיו, בונהופף, לפני שהוא נכנס להוצאה להורג, כרע על ברכיו והתפלל בחום. אז הוא עלה על הגרדום «מסודר ושקט» ואחרי שבועות קצרים מת. פישר-הילשטרונג שם: «אני כמעט לעולם לא ראיתי בן-אדם שמסתכל על רצון האל ככך».

העדות המחסור בטקסט: הרופא לא מזכיר את דברי התפילה. כל ציטוטים ישירים («אלוהים, תן לי כוח…») הם שחזורים מאוחרים או הכנסות ספרותיות, שנוצרו מהשאיפה להלביש על המעשה האחרון שלו צורה מילולית.

עובדה מעניינת: ההוצאה להורג התרחשה מוקדם בבוקר. כבר אחרי שבועיים, 23 באפריל 1945, המחנה נותן לחופש על ידי הכוחות האמריקאיים. בונהופף היה אחד האחרונים שנורו בפלוסנבורג, מה שמוסיף למות שלו תחושה של קשר אבסורדי להצלה.

2. פרשנות תיאולוגית: מה יכולה להיות משמעותה של התפילה הזו?

מכיוון שהטקסט המדויק לא ידוע, תיאולוגים וביוגרפים מפרשים את האקט השקט (למענו) דרך עין היצירה של בונהופף.

התפילה כאקט של "אמונה ללא דת": במכתביו הכלאיים, בונהופף דיבר על "נצרות ללא דת" ועל עולם, "מגיע לבגרות", שלא זקוק לאל כ"היפותזה עובדת". התפילה שלו ברגע זה יכולה להיות לא בקשה על הצלת נס, אלא אקט של אמון קיצוני והקדשה עצמית לידי "אל הסובל", המשתתף בגורל האדם. זו הייתה תפילה לא על משהו, אלא תפילה כמצב קיום.

הקיום של "חן זול": בספר "ערך הלמדנות", בונהופף כתב על "חן זול" (חנינה ללא עקבות) ו"חן יקרה", הדורשת מהתלמיד הכנה להקריב הכל, כולל את חייו. דרכו מההשתתפות בהפיכה עד לגרדום הייתה ממש ייצוג של התזה הזו. התפילה שלו לפני ההוצאה להורג — ה"כן" האחרון ל"חן יקרה", ההסכמה האחרונית לשלם את המחיר הגבוה ביותר עבור העקבות שלו אחרי ישו והתנגדותו לרוע.

מדידה אסכטולוגית: לפי בונהופף, שחשב על "הדברים האחרונים", המוות לא היה סוף, אלא מעבר. בכלא הוא כתב שיר "מותו של משה" וטקסטים אחרים, שבהם המוות נראה כמפגש עם אל חי, ולא כחלל. התפילה שלו יכולה להיות התפילה אליו.

3. ההשפעה הסמלית והתרבותית: "המורי העת החדשה"

התמונה של בונהופף שמתפלל לפני הגרדום של הנאצים הפכה לאחת האיקונוגרפיות החזקות ביותר של הנצרות במאה ה-20.

סמל של התנגדות: הוא מייצג לא את המורטנות הפסיבית, אלא התנגדות אטית, אתית, לטוטליטריזם, שנגמרה בעדות של אמונה. זה הופך את דמותו למושכת לא רק לנוצרים, אלא גם להומניסטים חילוניים.

גשר בין אמונה להגיון: בונהופף, אדם מודרני, משכיל (תיאולוג, פסיכולוג, מוזיקאי), שבוחר במות על אמונתו, ייצג את הסינגוניה בין כנות אינטלקטואלית ומחוייבות דתית.

האתגר של "חן זול": המצב הזה — התפילה לפני ההוצאה להורג — הוא ניגוד גרוע ל"חן זול". זהו איגרה נגד כל צורה של נצרות שמחפשת נוחות והסדר עם המצפון.

דוגמה בתרבות: במחזה המפורסם "עקיפות ההוצאה להורג" (The Execution of Justice) ובמספר סרטים דוקומנטריים, התפילה האחרונה של בונהופף (לעיתים באינטרפרטציה אומנותית) הופכת לנקודת שיא, המדגישה לא את טוהר הרוע, אלא את הכבוד והחופש הפנימי של הקורבן.

4. מבט קריטי: בעיית השחזור והמיתולוגיזציה

ההיסטוריונים מזהירים מרומנטיזציה מוגזמת.

בעיית המקורות: יש לנו עדות אחת, אך חשובה, שנעשתה כבר אחרי המלחמה. לא ניתן להפריד את ייתרון דברים שיכולים להיות מזוהמים תת-הכרתית תחת ההשפעה של עיבוד הדמות של בונהופף כמורי.

סכנת אגיוגה: יש סכנה ל"השלים" את דמות הקדוש, כדי להעניק לו דיבורים אידיאליים, מוכנים מראש. אולם, השתיקה של המקור בנוגע לטקסט, כנראה, דיברה יותר רצונית. היא שומרת על סוד המפגש האישי של האדם עם אל, שלא ניתן להכניס לפורמות מוכנות.

השתמשות ככלי: דמותו של בונהופף שמתפלל, לעיתים, נשתמשת בה למטרות פוליטיות או דתיות כדי להצדיק תנוחות מסוימות, בעוד שהוא היה מתנגד נחרץ להשתמש באמונה ככלי אידיאולוגי.

סיום
© elib.co.il

Permanent link to this publication: