תמונת רוסיה במודעות ההמונית האירופית עד 1917: בין איום «ברברי» ותקווה «רוחנית

הקדמה: דו-משמעותיות כקונסטנט של תפיסה

תמונת האימפריה הרוסית במודעות ההמונית של אירופה עד 1917 לעולם לא הייתה מונוליטית או סטטית. היא הייתה מורכבת, לעתים קרובות ניגודית בתוכה, מבנה שהתקבל מפוליטיקה, יומני מסע, ספרות וקלישאות עיתונות. התמונה הזאת נעה בין שני קטבים: רוסיה כאיום ברברי, אסיאתי, דספוטי («שוטר אירופה») ורוסיה כמקור לעומק רוחני, חוכמה מיסטית ומשאבים לא מנוצלים («גראל קדוש» לפוליטיקאים ויזמים). המפעילים העיקריים של התמונות היו האליטות (פוליטיקאים, סופרים), שהתפיסות שלהם הועברו להמונים דרך מערכת החינוך, העיתונות והתרבות הפופולרית.

1. גורמי יצירת התמונה: ערוצי מידע

המודעות ההמונית (בעיקר של שכבות העיר) נוצרה תחת ההשפעה של:

ריטוריקה פוליטית וקריקטורה: לאחר חיסולו של נפוליאון ובמיוחד לאחר דיכוי ההתקוממות ההונגרית (1849) ניקולאי הראשון התחזק בעיתונות האירופית כ«שוטר אירופה». קריקטורות דיברו על רוסיה כעל דוב דוחק בחופש, או כעל דובון-ראשון עם ציפורניים דמים.

יומני מסע (travelle writing): ספרי הצרפתים אסטולף דה קיוסטין («רוסיה בשנת 1839») ומרקיז דה קיוסטין, האנגלים ג'יילס פלטצ'ר ומאוחר יותר מוריס ברינג. המשפיע ביותר היה דה קיוסטין, שעבודתו, למרות סובייקטיביותה, הפכה לאנציקלופדיה של סטריאוטיפים אנטי-רוסים לדורות של אירופאים: מנטליות של עבדות, דספוטיזם חדר לתוך, העדר ציביליזציה אמיתית.

ספרות: תמונת רוסיה נוצרה גם על-ידי זרים (ז'ול ורן ב «מיכאיל סטרוגוב» — מדינה של ברברים והגלות) וגם על-ידי סופרים רוסים, שספרות התרגום שלהם מתחילת המאה ה-19 הפיק רעש תרבותי. א.ס. טורגנייב הראה את רוסיה כמדינה של אנשים רגישים, מחשבתיים, «נכבדים»; פ.מ. דוסטוייבסקי ול.נ. טולסטוי פתחו לאירופה «נשמה רוסית נסתרת» — רגשנית, נוטה לקיצוניות, מחפשת אמת מוחלטת.

2. התפתחות התמונה: שלבים חשובים ונקודות מפנה

עידן ההשכלה (מאה ה-18): מלכים מודרניים של אירופה ראו ברוסיה פרויקט 'חצי-ברברי' זר, שתחת ההנהגה של מנהיגים חכמים (פיוטר הגדול, קתרינה הגדולה) יוכל להיות ציבילי. התמונה הייתה יותר פוליטית ומרחוק.

עידן המלחמות הנפוליאוניות ואחריהן (תחילת המאה ה-19): מצד אחד — משחררת אירופה, מצד שני — מקור לקשישים 'ברבריים', שהפגיעו בפריזאים. התמונה התייצבה כתוך כוח צבאי חזק, אך זר.

אמצע המאה ה-19 (ניקולאי הראשון): שולט התמונה של אימפריה רגרסיבית, דספוטית, יריבת החופש והפרוגרסיה. מלחמת קרים (1853-1856) הוגשה באירופה כמלחמה של ציביליזציה (אנגליה, צרפת) נגד ברבריות (רוסיה).

סוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20: תקופה מורכבת ודו-משמעותית ביותר.

ברית צרפת-רוסיה (שנות ה-90 של המאה ה-19): פרופגנדה רשמית בצרפת יוצרת תמונה רומנטית של חבר-מטה אמין, 'האחות הצפונית'. נכנס לאותה תקופה כל דבר רוסי: בלט (דיאגילב), מוזיקה, ספרות.

מלחמת רוסיה-יפן (1904-1905): תבוסתה של רוסיה נתפסה באירופה כקריסת המיתוס של 'הענק הרוסי', שחשפה את חולשתה והעצמאות של האימפריה. התמונה נעה לכיוון של גיגנט גס.

מלחמת העולם הראשונה (1914-1917): הסוכנים (בעיקר אנגליה וצרפת) ייצגו את רוסיה כ'מנוע קיטור', 'המאסה האינסופית' שצריכה לפולק את גרמניה מהמזרח. אולם, הנסיגה המהירה של הצבא הרוסי והמשבר הפנימי הובילו לדיכאון ולתמונה של שותף לא אמין, שחלש.

3. מרכיבים סטריאוטיפיים של התמונה

בהמונים נוצרה מערכת של קלישאות נצרכות, לעיתים קרובות קולעות:

תמונה גאוגרפית ואתנית: 'שפעות קרחוניות', 'שטחים בלתי מוגבלים', 'מזרח מסתורי'. רוסיה נתפסה כמשלב של אירופה ואסיה, שבו המרכיב האסיאתי היה לעיתים קרובות מקושר עם דספוטיזם ונחיתות.

תמונה פוליטית: צאריזם כסימן לשלטון מוחלט, ללא שליטה, שמתמצא בבורוקרטיה ענקית ובמשטרה הסודית (ה'אוכרנקה', ה'ג'נדרמים'). 'ההתקוממות הרוסית, חסרת משמעות וללא רחמים' (פושקין, דרך התפיסה של אירופה) — כצד שני של הדספוטיזם.

תמונה חברתית: שתי קיצוניות: אריסטוקרטיה — דוברת צרפתית, חדשנית, אך על-פנית (תמונת 'הסיברט' ); העם — עני, סבלני, חשוך, אך פוטנציאלית חזק ורוחני ('הבוגר' לפי דוסטוייבסקי).

תמונה תרבותית: מצד אחד — 'נחיתות', חוסר פיתוח של תרבות אזרחית. מצד שני — מסוף המאה ה-19 עולה הערכה לאמנות הרוסית כ'מלאת רגש', 'רוחנית', 'אמיתית' בניגוד לרציונליזם ומרכנטיליזם המערבי. ההצלחה של 'העונות הרוסיות' של דיאגילב היא שיא של הערכה זו.

עובדה מעניינת: בעיתונות הבריטית, במיוחד בקרב המעגלים הקונסרבטיביים, היה בסוף המאה ה-19 חשש קבוע מ'איום הרוסי' (ה'דוב הרוסי') במרכז אסיה, שמאיים על האינטרסים הבריטיים בהודו ('המשחק הגדול'). התמונה הזו ננצלה להצדקת המדיניות הקולוניאלית והמיליטריזם.

4. שונות לאומית בתפיסה

צרפת: מביקורת חריפה (דה קיוס
© elib.co.il

Permanent link to this publication: