תמונת השועל, אחד מהחיות הכי מוכרות בתרבות, נחשבת לבעלת רב-משמעות סמיוטית יוצאת דופן. בספרות ובקולנוע היא לעיתים קרובות אינה נייטרלית, כמעט תמיד נושאת סמלים ונושאת ערכים ארכטיפיים או חברתיים. ההתפתחות שלה מטריקסטר פולקלורי לדמות קולטרנטית מורכבת משקפת שינוי בקודים תרבותיים ובבקשות פילוסופיות של החברה. הלבה של הארכטיפ: הטריקסטר והפלוט ביסוד רוב ההסברים נמצא הארכטיפ העתיק של הטריקסטר (הפלוט, המשולל), המקור במיתולוגיה ובפולקלור של כל העולם. מיתולוגיה ואגדה: באגדות של אזופוס העתיקות, ולאחר מכן של לפונטן, השועל היא סמל של חכמה, עקשנות ואינטליגנציה מעשית, כשהיא מנצחת בכוח גס (כמו באגדה «העוף והשועל»). כאן היא דמות אמביבלנטית: החכמה שלה מובקרת על ידי המורליסט, אך מעודדת את הקורא על ידי יעילותה. העת הביניים: «הרומן על השועל» (Roman de Renart, XII-XIII вв.) — טקסט חשוב, שבו השועל רנאר (Renard, ממנו נקרא החיה במספר שפות, ודחק את השם הלטיני vulpes) הופך לדמות הראשית באגדה פרודית. הוא עושה שטח לעליצה על ההיררכיה הפיאודלית, במעשה של השטות על המלך-אריה נובלה, הזאב איזנגרין ואחרים «החזקים בעולם». רנאר — כבר לא רק חכם, אלא סמל של חכמה בורג'ואזית, המעקלת את יסודות החברה האריסטוקרטית, ונושא של קרנבל, המהפך את העולם. ההתפתחות הספרותית: מאלגוריה לפסיכולוגיה עם התעקלות הספרות, התעקל גם תמונת השועל, ויצאה מתוך רמות האלגוריה. «הנסיך הקטן» של אנטואן דה סנט-אקזופרי (1943): כאן השועל עושה קפיצה איכותית מטריקסטר לפילוסוף ולמורה. דיבורה המפורסם על «ההכרתה» («אנחנו אחראים על אלו שהכרנו») הופכת אותה לנושא של חכמה קיומית על קשר, אחריות וייחודיות של יחסים, שניתן לזהות דרך טקס והתרגשות. החכמה החקירה נותרת מאחור לטובת חכמה רגשית-אינטלקטואלית. «התינוק השועל ווק» של אישטוואן פקטה (1965): רומן של הסופר ההונגרי מייצג אנתרופומורפיזציה טוטלית. החיים של משפחת השועלים מוצגים בדיוק מדעי בפירוטים של ההתנהגות, אך דרך עדשת רגשות אנושיים ומבנים חברתיים (משפחה, גידול, קונפליקט עם בני אדם). השועל כאן — לא סמל, אלא «אחר», שעולמו ראוי לכבוד ולהבנה. ספרות מודרנית: ברומן «חיי פי» של יאן מרטל, האורנגוטן, הזבובה, ההיאנה והטיגריס הבנגלי הם אלגוריות מרכזיות. גם אם החיה העיקרית — הטיגריס, ההגיון של תמונתה חוזר לאותו שדה ארכטיפי «כוח טבעי, לא-נכנע» שבו במקרים אחרים תמונת השועל נמצאת, עם הדגש על חשש ואינסטינקטים מדוכאים. קולנוע: ויזואליזציה של הארכטיפ והקשרים חדשים הקולנוע, עם כוחו הויזואלי, הוסיף צדדים חדשים, לעיתים קרובות משתמש בשועל כמוביל לעולמות אחרים או כalter ego של הדמות הראשית. דיסני קלאסית ואנימציה: בסרט האנימציה «רובין הוד» (1973) של דיסני, השועל רובין הוד וחברתו מריאן — תעשיית הגלגול של רנאר: אוטסיידרים מפתחים, נלחמים נגד שלטון לא הוגן (בצורת הנסיך-אריה ג'ון והשריף-זאב). האופי הליסי שלהם מדגיש את מעמדם כמרגינלים חברתיים, שחיים עם המוח והכוח. סטודיו ג'יבלי והאיהו מיאדזאקי: הסרט «התינוק השועל פום» (1994, בבימויו של איסאו טקהאטה) — כנראה הפסטורה הקולנועית העמוקה ביותר של השועל. זהו משל סביבתי וקיומי. הקונפליקט בין משפחת השועלים והציביליזציה האנושית המגיעה חסר דו-משמעות. השועלים, במיוחד הדמות הראשית, מצויים בפסיכולוגיה מורכבת — פחד, דאגה לאובדן הטבעיות, גאווה, ייאוש. היכולות המגנטיות שלהם (ההפוכה של קיצונה) מוצגות לא כטריק, אלא כמתנה טרגית, המגבירה את החלוקה שלהם בין העולמות. קולנוע הארט-האוס האירופאי: בסרט «השועל» (1967) שביים מארק אלן, סיפור הגידול של ילד בחווה הופך למטאפורה של התעוררות הסקסואלית, השאיפה לחופש וההתנגשות עם הטבע — גם החיצוני וגם הפנימי. סרטי הבלוקבאסטרים והסדרות הטלוויזיה: בסדרה «מאוד מוזרים» השועלית מופיעה במופע טיפול פסיכולוגי של אחת עשרה (אל), כתמונה מהזכרונות הטראומטיים שלה, קשורה לבריחה מהמעבדה. זהו סמל של עצמה הדייקה, הנדחקת, אך שמצליחה לשרוד, של האינסטינקט לחופש. קודים תרבותיים מיוחדים: קיצונה וקומיה מקום מיוחד לתמונות של שועלים מהפולקלור של מזרח אסיה, המשמשות בקולנוע ובאנימה המודרנית. הקיצונה היפנית: רוח-שועל, בעלת חכמה, כוחות הפוכה והיכולת להשתנות וחיים ארוכים. הקיצונה יכולה להיות שליחה טובה של אלים (שרתת האלה אינארי), או טריקסטר קוברני. באנימה ובמשחקים (למשל ב-Naruto, שבו הליס-בידז'ו הוא סמל של כוח נפץ ובו גם הכרתה עם הכוח) תמונה זו מנוצלת באופן תדיר, מייצגת קשר עם העולם העל, אשליה, פיתוי וכוח חבוי. הקומיה הקוריאנית (שועל תשע-זנב): יותר פעמים קרובות מופיעה כרוח דמונית, שמשכנעת ואוכלת אנשים, אך בהסתכלות מודרנית (סדרות דורמה «הקומיה של הקומיה», «קומיה: היפה-השועלית») תמונה זו מאנטרפוזיזצית, מוענקת טרגדיה ושאיפה להפוך לאדם. מסקנה: מדוע השועל נשאר רלוונטי? היציבות והמגוון
© elib.co.il

Permanent link to this publication:

https://elib.co.il/m/articles/view/תמונת-החתולה-בספרות-ובקולנוע