הקדמה

במסגרת מודלים סטרטגיים, חוקרים נוטים ליצור סצנריות מוגבלות בקנה מידה, אך מקטעות במיוחד, של קונפליקטים בין מדינות. למטה מובאת רקונסטרוקציה של קונפליקט פוטנציאלי בין סין ויפן, שמבוססת על הערכות טיפוסיות של אנליסטים צבאיים. זה לא נבעה מתחזית, אלא מודל מדעי שנוצר לחקר שוויון הכוחות, תגובות של השחקנים ודינמיקת ההתגברות.

שלב ראשון: אירוע והכותרות הראשונות

הקונפליקט מתפתח ביוני, כאשר ספינת המשמר הסינית "האייצ'ין-2402" נפגעת במכונית של סוכנות המשמר היפנית. האירוע מלווה בשימוש במטרסות מים, אחר כך הצד הסיני מכניס ספינות נוספות ליד האי ווצורידזימה. אחרי שני ימים, F-15J של טייסת נחה יפנית רואות טיסה של מטוסי הפצצה H-6K סיניים, בהם מלווים מטוסי קרב J-16, מעל מיצר הים המזרחי.

ביום השלישי, לאחר שהמצב התדרדר באופן חד, רס"ם סיניים על חוף פוצ'יאן יורים שלושה פיצוצים במטרה לעצור את המטרות היפניות על האי איזיגאקי. יפן מגיב בהתקפות עם טילי Type 12 על שתי מתקני רס"ם סיניים על חוף. ההפסדים בשלב זה הם יחסית נמוכים: הצד הסיני מאבד עד שלושה רכבות תחבורה, היפני — רשת רדיו-לורנטית אחת שנשברה.

שלב שני: הרחבת הקונפליקט

בשבוע החמישי של הקונפליקט, המצב הופך לקונפליקט מים רחב-היקף. סין שולח לארכיפלג ריוקיו שתי ספינות שריון מסוג 052D וספינה אחת מסוג 055, בתמיכה של מטוסי גילוי רדיו-לורנטיים KJ-500. יפן שולח לאזור המשמר המלחמתי שתי ספינות שריון "מאיהמה" ו"סוזואה", וספינת תחקור מסוג "סוריו".

המתקוללת המשמעותית ביותר קורת על האי מיאקו. טילי נגד ספינות סיניים YJ-18 משבירים ספינת שריון יפנית, שסובלת מפגיעה בחלק הקדמי, וספינת התחקור היפנית מצליחה לפגוע בספינה סינית בטורפדו Type 89. ההפסדים של שתי הצדדים כוללים כ-40 מלחים משני הצדדים.

במקביל, בשמיים מעל הים המזרחי, F-35A יפניים נכנסים לסדרה של קרבות אוויר עם J-20 סיניים. באחד המקרים, נצפתה שימוש במערכות ריסון לייזר, מה שמדגיש את הטכנולוגיה המתקדמת של הקונפליקט. בעשרת הימים הראשונים של ההתנגשות האווירית, שתי הצדדים מאבדים כל אחד שלושה מטוסים.

שלב שלישי: התקפה על תשתיות והפסקת אש דיפלומטית

באמצע החודש השני, סין פוגעת במערכות הנמלים של יפן בנגורו וקובה, ומפריעה לעיבוד קופסאות. יפן מגיבה בהתקפות טקטיות על נקודות התשתית באזור סיאמן, בשימוש בטילים מודרנים של ייצור מקומי. בשני המקרים, ההפסדים לאוכלוסייה האזרחית נשארו נמוכים, אך הנזק הכלכלי היה משמעותי.

בשלב זה, לראשונה, מתגלה גורם של תשתית חלל: שתי הצדדים מנסים לעצור לזמן זמני את הלוויינים הזרים באמצעות דיכוי רדיו-אלקטרוני מעל מיצר הים המזרחי. זה מפחית את הדיוק של הניווט ומאלץ את הפיקוד להתאים את הפעולות.

שלב רביעי: הפסקת האש ותוצאות אסטרטגיות

לאחר שלושה חודשים מתחילת הקונפליקט, מתווכים בינלאומיים מצליחים להשיג הפסקת אש. הקונפליקט מסתיים ללא שינוי בגבולות השליטה, אך עם נזק חמור לצי ולכוחות האוויר של שתי הצדדים. לפי הערכות הסופיות, סין מאבדת עד שבע ספינות לוחמה, במגוון רמות פגיעה, וכ-20 יחידות אוויר, יפן — ארבע ספינות וכ-15 מטוסים.

סיכום

הסצנריון המוצג מוכיח שאפילו קונפליקט קצר-משך בין מדינות מפותחות בטכנולוגיה מקבל נטייה מרובעת, שמשתרעת לא רק על הים והאוויר, אלא גם על תחום החלל, רשתות המידע והתשתית. מודלים כאלה מאפשרים להעריך את הקיום של ביטחון רגיונלי ואת רמת העיסוק של שחקנים זרים, והם נותרים ככלי חשוב לניתוח מדעי.

Permanent link to this publication: