רעיון השלום והשגשוג בדתות: הבסיס התיאולוגי והפעולות התרבותיות

הקדמה: שלום, אירן, סאלאם, אחימס

תפיסות השלום והשגשוג נמצאות במרכז המערכות הדתיות, כשהן משמשות גם כאידאל אסכטולוגי, דרישה אתית ואוטופיה חברתית. אולם, הסמנטיקה שלהן ודרכי ההשגה שלהן שונים באופן קיצוני תלויים באנתרופולוגיה, קוסמולוגיה ותיאולוגיה הבסיסית של כל דת. ניתוח מדעי מאפשר לזהות לא רק התפיסות ההכרזתיות, אלא גם המנגנונים הסטרוקטורליים שדתות מציעות כדי להתגבר על אלימות ולהבטיח רווחה. תפיסות אלו קיימות בדיאלקטיקה בין המצב הפנימי של הפרט וההרמוניה של החברה, בין טובה רוחנית וטובה חומרית.

דתות האברהמיות: ברית, צדק וממלכת השם

ביהדות, נצרות ואסלאם, השלום והשגשוג קשורים במטרה של ברית (הדוא"ה) בין אלוהים והאנושות, כאשר הממלא אותה מביא ברכה.

יהדות: המושג המרכזי — «שלום» (שלום). זה לא רק חוסר מלחמה, אלא שלמות, שלמות, רווחה, הרמוניה ביחסים בין אנשים ועם אלוהים. השגשוג (הברכה החומרית) מובן כתוצאה מהיושר והעקבות לתורה. הנביאים (ישעיה, מיכה) קראו לעידן המשיחי של שלום כללי ('...ויכתובו חרבותם לחגורות...' ישעיה 2:4), שבו צדק חברתי הוא תנאי חיובי. שבת ושנת היובל — מנגנונים מוסדיים לשיקום השקיה והכלכלה.

נצרות: שלום ('אירנה' - εἰρήνη) — מתנה שנושא ישו ('שלום אני משאיר לכם, שלום שלי אני נותן לכם' יוחנן 14:27). זה קודם כל חידוש בין האדם לאלוהים, ודרך אז גם בין האדם לבני אדם. שלום פנימי של הלב קודם לשלום החיצוני. תפיסת השגשוג בנצרות היא דואלית: מצד אחד, 'ממלכת השם' האסכטולוגית כמצב של הרמוניה מוחלטת; מצד שני, חיבור למול עושר חומרי ('הטרם יעבור עז את הקולקסיה...' מתילה 19:24). האידאל — לא ככל שכן עושר חומרי, אלא שלמות רוחנית ועזרה קהילתית (העשיות של השליחים).

אסלאם: שלום ('סאלאם' - سلام) — אחד משמותיו של אללה ('אל-סאלאם'). 'בית אל-סאלאם' (בית השלום) — סמל לגן ו, באופן אידיאלי, לקהילה מוסלמית. שלום מושג דרך כל הכנות (אסלאם) לרצון אללה, שמקים סדר צדק. רווחה חברתית וכלכלית ('ברכה' — ברכה, שפע) מובטחת על ידי כך שמקיימים את חוקי השריעה, כולל צדקה (זכאי) חובה, איסור על ריבית (ריבה) ועידוד למסחר הוגן. 'עומה' (הקהילה האוניברסלית של המאמינים) — אידאל של אחדות פוליטית ושלום.

דתות הודיות: ניצול מסבל וסדר קרמי

בינדויסטיקה ובודהיזם, ההתמקדות עוברת ממיזם חברתי לדרך פרטית לשחרור מהסבל, שבסופו של דבר מוביל להרמוניה כללית.

ינדויסטיקה: תפיסת השלום והשגשוג קשורה לשמירה על סדר קוסמי וחברתי — דהרמה. ככל שמקיימים את דהרמה (מילוי חובות של וארנה ואשרם), ניתן להשיג יציבות בעולם. המטרה העליונה, אולם, היא 'מוקש' (שחרור מהמחזור של חיים-מתים), שמעבר לתפיסות עולמיות על שגשוג. האידאל 'לוקה-סנגרה' (רווחה של העולם) ב'בגאווד-גיתה' קורא לפעולה לטובת כל היצורים. 'אחימס' (חוסר אלימות) — עקרון אתי מרכזי.

בודהיזם: האמת הבסיסית — הכלליות של הסבל ('דוקה'). שלום ורווחה מושגים לא דרך שינויים חיצוניים, אלא דרך חיסול הגורמים לסבל: תשוקה, חוסר ידע, גועל. המצב של שלום מוחלט — 'נירוונה'. ההבנה של השגשוג בבודהיזם כוללת פיתוח 'ארבעת החומרים הבלתי-מסוגלים' כאיכות: חמלה (מטה), סובלנות (קארונה), שמחה (מודיטה) ונייטרליות (אופקקה). חברה שוגשוגית — חברה שמעקובה אחרי עקרונות 'הדרך השמונה' שמסירה את האלימות והחוסר הצדק, היא חברה, שבה ההתנהגות הנכונה והאמצעים להשכרות נכונים יוצרים שלום וצדק. האידאל של הבודהיסאטה, שדוחה את 'נירוונה' שלו עבור הצלת כל היצורים, הוא הביטוי הגבוה ביותר של דאגה לרווחה הכללית.

דאוסיזם וקונפוציאניזם: סדר טבעי והרמוניה חברתית

דאוסיזם: האידאל של השלום — 'ווי-וי' (לא-פעולה), כלומר חיים בהתאם לזרע. כל פעולה אלימה פוגעת בהרמוניה ומובילה לכאוס. רווחה מתקבלת באופן ספונטני כאשר השלטון עוקב אחרי הדאו, והעם חי בפשטות. שקט פנימי של הפרט משקף את השלום בשמיים. העקרון המפורסם 'דה ווי-וי אר ווי בו ווי' ('הלא-פעולה המושלמת, ואין מה שלא יקרה') מבטא את הרעיון הזה.

קונפוציאניזם: שלום ושגשוג ('טאי-פין') — תוצאה של שמירה נאמנה על נורמות האתיקה-טקסיות ('לי') ויחסי ההיררכיה ('ווי-ווי'). כאשר כל אחד מקיים את תפקידו החברתי (המלך — כמלך, האב — כאב, הילד — כילד), נכנסת ההרמוניה לתוך החברה. המעלה 'ג' ן' (אהבת האדם) משמעת דאגה לאחרים. רווחה — זה לא עושר אישי, אלא יציבות, רווחה ותוחלת תרבותית של כל החברה, שמגיעות דרך השכלול המוסרי והחינוכי.

עובדה מעניינת: בסיקסקיזם, הדת שנוצרה בהודו במאה ה-15, תפיסת השלום משלבת אלמנטים של מיסטיקה הודית ואקטיביזם חברתי אסלאמי. המושג 'צ'אנדי די ואר' ('שלום כמו חרב') מסמל את ההכנה ללחימה עבור צדק והגנה על הנרדפים כדרך חיובית לשלום אמיתי. רווחה כלכלית מעודדת, אך צריכה להיות משולבת עם 'וונט צ'אקו' — פעולה חופשית לטובת הקהילה
© elib.co.il

Permanent link to this publication: