אמנות רוסית באירופה ובאמריקה: מהאופנה לאיקונה

הקדמה: גלי השפעה תרבותית

ההשפעה של האמנות הרוסית על התרבות המערבית במאה ה-20 היא אחד התופעות החזקות והפרדוקסליות ביותר. אם במאה ה-19 רוסיה קיבלה בעיקר, בתחילת המאה ה-20 היא הפכה למייצאת של רעיונות אמנותיים רדיקליים שהיו בבסיס תנועות המודרניזם והאמנות המודרנית. תהליך זה עבר בגלים, כל אחד מהם - המעבר לחו"ל אחרי המהפכה הרוסית ב-1917, החילופים של "העונה החממית", הגל השלישי של הדיסידנטים - הביא למערב חלק חדש של החשיבה האמנותית הרוסית, מהאופנה עד לאמנות הסוציאליסטית.

1. המהפכה האופנתית ו"העונות הרוסיות" (1910-1920-ies)

הגל הראשון והחשוב ביותר של ההשפעה קשור לאופנה הרוסית ולגאון האימפרסריון סרגיי דיאגילב.

ציור ועיצוב: אמנים כקזימיר מאליצ'ב (סופרמטיזם), וסיליי קנדינסקי (אבסטרקציוניזם), ולדימיר טטלין (קונסטרוקטיביזם) ואל ליסיצקי חיללו את ההבנה של צורה, צבע ותפקיד האמנות. רעיונותיהם השפיעו ישירות על תנועות אירופאיות: באוהאוס (היכן שלימד קנדינסקי ובמידה פחותה רעיונותיו של ליסיצקי), דה סטייל בהולנד, האר-דקו בצרפת. העבודה של ליסיצקי "הקלים האדומים של הלבן" (1919) הפכה לאיקונה של הפלקטרט הפוליטי בכל העולם.

"העונות הרוסיות" של דיאגילב (1909-1929): זה היה פרויקט אמנותי כולל, סינטזה של ציור, מוזיקה וריקוד. דיאגילב גייס לעיצוב הבלטים אמנים מובילים: לב דיאגילב (הלבוש והעיצוב של "שהרזאדה" ו"הציפור האש" הציתו "מניה" בפריז והשפיעו על המודה), אלכסנדר בנו, נטליה גונצ'רובה, מיכאיל לריונוב. עבודותיהם הקימו באירופה אסתטיקה של "הסגנון הרוסי" - בוהק, אקזוטי, מבוסס על הלובקה העממית והאיקונוגרפיה.

עובדה מעניינת: האיורים של לב דיאגילב ל"העונות הרוסיות" פורסמו בעיתוני מזון המודה הצרפתיים, והמעצבים הפריזאים (פול פואר) העתיקו ישירות את האורנמנטים המזרחיים, העשירים בצבע, והצורות, ועשו מ"הסגנון המזרחי" הטרנד העיקרי של שנות ה-1910.

2. המעבר הראשון: שומרי המסורת והמורים

אחרי המהפכה הרוסית ב-1917, זרם של אמנים נכנס לאירופה ולאמריקה, שהתחלק לשתי קבוצות:

אופנאים בחו"ל: קנדינסקי (גרמניה, ואז צרפת), מארק שאגל (צרפת, ארצות הברית), אלכסנדר ארכיפנקו (פסל, גרמניה, ארצות הברית), פאבל צ'לישייב (צרפת, ארצות הברית) הפכו לחלק מלגיטימי של התהליך האמנותי האירופאי. צ'לישייב, לדוגמה, הפך לסורראליסט מוביל ומורה "להתפלגות מסתורית" באמריקה.

שומרי "הרוסיות": אמנים של איחוד "עולם האמנות" (א. בנו, ק. סומוב, מ. דובוז'ינסקי) ומציירים ריאליסטים כמו איליה רפין (בפינלנד) יצרו בחו"ל (בעיקר בפריז) דמות מיתולוגיזצית של רוסיה הקודמת - עדינה, מלנכולית, "גן חדש שאבד". דמות זו, דרך האיור, התאטרון והתערוכות, השפיעה עמוקות על התפיסה המערבית של התרבות הרוסית.

3. ההשפעה על הארכיטקטורה והעיצוב: קונסטרוקטיביזם כאוטופיה

הרעיונות של הקונסטרוקטיביסטים הרוסים (ו. טטלין, האחים וסנין, ק. מלניקוב) והרציונליסטים (נ. לדובסקי) על ארכיטקטורה פונקציונלית, חלל משנה, סינטזה של אמנויות היו הבסיס התאורטי לפונקציונליזם המערבי ב-1920-30-ies. פרויקט "מגדלי טטלין" (אנדרטת האינטרנציונליזם השלישי, 1919-20) - סמל של ארכיטקטורה דינמית, המכוונת לעתיד - פורסם בעיתונים אירופאיים והפך לאיקונה של האופנה הארכיטקטונית. ההשפעה ניכרת בעבודות המוקדמות של לה קורבוזיה והאקספרסיוניסטים הגרמנים.

4. התקופה המלחמתית ו"האמנות הלא רשמית" (1960-1980-ies)

בתנאי "הקיר הקרח" היה קשה ליצור קשרים, אך שני יוצאים השבירו את הבידוד:

תערוכה במנז' (1962): ביקורו של ניקיטה חרושצ'וב בתערוכה של אמנים-אופנאים מוסקבה והתגובה הסקאנדלית שלו ("אבסטרקציה - זה זבל!") הפכו לחדשות עולמיות. זה עשה מגיבורים במערב אמנים כמו ארנסט נייזווסטני והשיב לעניין באמנות הלא-קונפורמיסטית הסובייטית.

סוטביס במוסקבה (1988): המכירה הפומבית של אמנות סובייטית מודרנית, שנערכה במוסקבה על ידי בית המכירות הפומביות Sotheby's, הייתה סנסציה. העולם המערבי פתח לעצמו את הסוצ-ארט (ויטאליי קומאר ואלכסנדר מלאמיד) והקונספטואליזם (יליה קבקוב, אריק בולטוב). עבודותיו של בולטוב עם טקסטים על רקע סמלים סובייטיים ("כבוד לקומוניסטית המפלגה") הפכו לדוגמאות קלאסיות של דקונסטרוקציה של שפת האידיאולוגיה.

5. יליה קבקוב והקונספטואליזם במוסקבה: הכרה עולמית

יליה קבקוב, שעזב ב-1987, הפך, כנראה, לאמן הרוסי המשפיע ביותר על המסגרת העולמית בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. ההתקנות הטוטלית שלו, שחוקרות את המיתולוגיה של החיים הסובייטיים, הטוטליטריזם, הפחד והאוטופיה ("האדם שהמריא מהחדר שלו לחלל", "המקלחת"), נקבלו במערב כהשקפה אוניברסלית על קיום האדם בתנאי חוסר חופש. הוא הראה שהניסיון הסובייטי הספציפי יכול להיתרגם לשפת אמנות המודר
© elib.co.il

Permanent link to this publication: