קורטינה-ד'אמפצ'ו: ים-התעלול של האלפים הדולומיטיים על צומת ההיסטוריה, הספורט והטבע

קורטינה-ד'אמפצ'ו, ששוכנת בעמק היפה בוייטה, מוקפת באלפים הדולומיטיים המפוארים (אובייקט מורשת עולמית של אונסק"ו) — זה סינתזה ייחודית של גדולה טבעית, שמחה ספורטיבית ותרבות ראוותנית. מופתים שלה יוצאים הרחק מחוץ למסלולי סקי, יוצרים נוף תרבותי-מורכב.

דומיננטות טבעיות: ארכיטקטורה דולומיטית

העיר מוקפת בכמה מהפסגות המוכרות ביותר בעולם, לכל אחת מהן יש פרופיל מיוחד והיסטוריה של הכיבוש.

טופאנה-די-מצ'וזו (טופאנה-די-מצ'וזו, 3244 מטר): סמל קורטינה, אחת מהפסגות הגבוהות ביותר של הדולומיטים. על קצהיו של טופאנה-די-מצ'וזו נמצאים המסלולים המפורסמים «אולימפיה דה טופאנה» ו«פרני-סטלוויו», ששימשו במהלך האולימפיאדה של 1956. קו הקשר «פרני-סטלוויו» הפך לקו הקשר הראשון בעולם עם קבינות גדולות ב-1950.

צ'ינקו-טוררי (צ'ינקו-טוררי): קבוצה איקונוגרפית של חמש מגדלות שטוחות, הידועה כמקום מקדש לטיפוס. בשנות המלחמה העולמית הראשונה נמצאה כאן קו החזית בין הכוחות האיטלקים והאוסטרו-הונגרים. היום זה מוזיאון בחוץ לאוויר «מוזיאון המלחמה הגדולה בחוץ לאוויר צ'ינקו-טוררי», שבו שומרים תעלולים, בונקרים ומסדרונות תקשורת.

קריסטאלו (מונטה קריסטאלו, 3221 מטר): קירותיו התלולים מאבן דולומיטית, המאירים על ידי השמש, נתנו להר שם («קריסטל»). הנוף על קריסטאלו, הנפתח מהשיטראדה, הוא כרטיס הקהילה.

מורשת תרבות-היסטורית: מהבארוק לעידן «דולצ'ה ויטה»

בזיליקת הקדושים פיליפס ויאקוב (כנסיית הקדושים פיליפס ויאקוב): כנסייה גותית מהמאות ה-13–16 עם גוגנה גבוהה — דומיננטה של המרכז ההיסטורי. בפנים שלה שומרים פרסקואות מהמאות ה-15–16, אלטר חרוט עץ וציור יקר על «המדונה עם הילד» של יקופו דה מונטניאנה (סוף המאה ה-15).

צ'ימינה-דה-לה-קורטה (צ'ימינה-דה-לה-קורטה): כנסייה-מצבה על בית הקברות המקומי, שנבנתה בשנות ה-1850 בסגנון נאו-גותי על פי פקודה של משפחת האצולה המקומית דה לורנצי. דוגמה בולטת לארכיטקטורה קבורה של האלפים.

מוזיאון «רינאלדו זארדיני» (מוזיאון «רינאלדו זארדיני»): מוזיאון פליאונטולוגי שנוסד על בסיס אוסף פרטי של רינאלדו זארדיני. מכיל את אחת האוספים הגדולים בעולם של מאובנים של אורגניזמים ימיים מהתקופה הטריאסית (250-200 מיליון שנים לפני זמננו), שנאספו באזור קורטינה, מה שמוכיח שהדולומיטים היו אוקיינוס טרופי עתיק.

עידן «דולצ'ה ויטה»: בשנות ה-1950–1960 הפכה קורטינה למשכנה של האליטה הבינלאומית, מקום צילום סרטים (הסרט המפורסם «הנמרה האדומה» עם דייוויד ניבן וקלאודיה קארדינאלה צולם כאן) ומסיבות ראווה. הארכיטקטורה של התקופה הזו משתקפת בבניינים בסגנון, כמו מלון «קורטינה» (מלון דה לה פוסט) ובוטיקים מפוארים על קורסו איטליה — הרחוב העיקרי הליכוני, שבו הליכה (הלה-פאסג'יאטה) הפכה לטקס.

מורשת ספורטיבית: מהאולימפיאדה של 1956 למשחקים של 2026

קורטינה היא אבטיחה של הספורט החורף האיטלקי ועיר עם מסורת אולימפית עמוקה.

מגרש האולימפי של הקרח (סטדיו אולימפי דל ג'יאצ'קיו): נבנה למשחקים של 1956, הוא היה הקרחון המכוסה הראשון בעולם להוקי קרח וקריאוגרפיה, ואחרי שיפוצים מסיביים ב-2021 הוא עונה לכל סטנדרטים מודרניים ויקח חלק במשחקי ההוקי קרח ב-2026.

טרמפולין האולימפי «איטלו-טוני» (טרמפולין אולימפי «איטלו-טוני»): מורכב מודרני, שופץ ב-2020 על פי הטרמפולין של 1956. משמש לתחרויות בינלאומיות בטיפוס מטרמפולין.

מסלול הבובסליים «איוגניו מונטי» (פיסטה אולימפית די בוב על שם איוגניו מונטי): מסלול מפורסם, שנקרא על שם הטייס האיטלקי-בוב המפורסם. אחד מהמסלולים הכי מסוכנים והיסטוריים בעולם. אחרי המודרניזציה הוא יהיה המוקד המרכזי לתחרויות בבובסלי, סקלטון וסנומוביל ב-2026.

היסטוריה צבאית: מוזיאון המלחמה הגדולה

בגלל מיקומה הסטרטגי, במלחמת העולם הראשונה העמק אמפצ'ו הפך למקום לחימה אינטנסיבית באזור ההרים (המלחמה הלבנה). מוזיאון המלחמה הגדולה בקורטינה-ד'אמפצ'ו (מוזיאון המלחמה הגדולה) בפורט טרה סאסי מציג באופן דקדקני את התקופה הטרגית. התצוגה כוללת נשק, תחזות, חפצים אישיים של החיילים וצילומים שמראים את תנאי המלחמה הבלתי-אנושיים בגובה יותר מ-3000 מטר.

מופתים מודרניים ותשתית

גשר ההנפה «דרך השלום הגבוהה» (גשר הנפה על דרך השלום הגבוהה): גשר יונקרי באורך 80 מטר, המקשר את מרכז העיר עם האזור צ'יאמדס. ממנו ניתן לראות נוף פנורמי על ההרים והעיר.

רכבות הקשר כאטרקציה: נסיעה ברכבת הקשר «פרני-סטלוויו» לגובה 2250 מטר או «פאלזורגו-לגו-גדו» לאגם גדו — זה לא רק תחבורה, אלא הרפתקה אקולוגית עצמאית עם נופים יוצאי-דופן.

סיום

קורטינה-ד'אמפצ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: