מנטליות קולונית: בין ליברליזם קתולי, קרנבל והדוניזם «ריינלנדי

הקדמה: זהות מקומית בעולם גלובלי

מנטליות קולונית (Kölner Mentalität, במקומי דיאלקט — „Kölsch Jeföhl“) מייצגת מערך ייחודי של ערכים, דעות קדומות ופטרונולוגים שהתפתחו כתוצאה מהתפתחות ארוכת שנים מבחינה היסטורית וסוציו-תרבותית. הזהות הזו קופצת מעבר לפטריוטיזם עירוני פשוט, והיא סוג של „דת אזרחית“ שמבוססת על שילוב מיוחד של מסורת קתולית, רוח עסקית ויחס גדוני לחיים. ניתוח התופעה דורש חשיבה על גורמים כמו מעמד העיר החופשית, השיוך הדתי והאוטונומיה התרבותית בתוך האיזור ריינלנד.

הבסיס ההיסטורי: העיר החופשית, המסחר והקתוליות

1. העיר החופשית האימפריאלית (עד 1794): במשך שנים רבות היה קולוניה אחת הערים הגדולות והעשירות ביותר בערי החופש של האימפריה הקדושה. זה גידל אצל העיריינים תחושה של עצמאות, עצמי-ממשל וכבוד, וגם רוח עסקית חזקה (העיר הייתה חברה בגנזה). כוחו של הארכיבישוף, שהיה קורפוסטרט, לעתים קרובות נתקל בהתנגדות מועצת העיר, מה שיצר מסורת של התרחקות מסמכות.

2. ליברליזם קתולי: שלא כמו בדרום גרמניה (בוואריה) או בצפון הפרוטסטנטי, הקתוליות בקולוניה היתה מאז ומתמיד בעלת נטייה ליברלית, כוללת. העיר הפכה למרכז של „החינוך הקתולי“. הדת נראתה כחלק מהתרבות, החיים החברתיים והמשתה, מה שמאוחר יותר התבטא בסינתזה ייחודית של קרנבל ומסורות דתיות.

3. קוסמופוליטיזם ריינלנדי: המיקום על נהר גדול, שהיה נתיב מסחר ותחבורה, הפך את קולוניה לפתוחה להשפעות מצרפת, הולנד, איטליה. זה יצר התפיסה טולרנטית, פתוחה לעולם חדש, שנגדתה למיליטריזם הפרוסי והפוריטניזם.

אלמנטים מפתח של המנטליות

1. „לייב“ („Liv“) ו-„טולרנט“ („Tolerant“): אלה שני אבני היסוד. „לייב“ (מצרפתי „la vie“ — חיים) מייצג יחס מיוחד, שמח, גדוני, אבל לא אחראי, לחיים. היכולת להנות מהרגע, מהמפגש, מהיין (קולש), מוסיקה. „טולרנט“ — לא רק סבלנות, אלא קבלה פעילה של שונות, בין אם זה אומה או אורח חיים. Karneval בקולוניה היה במשך השנים מקום לטרגסיה של נורמות חברתיות.

2. פטריוטיזם מקומי ואירוניה („Kölnisch Wasser“): הקולונים גאים בעירם, בהיסטוריה של 2000 שנה, בקתדרלה, בבירה „קולש“, בדיאלקט ובקרנבל. אבל הגאווה הזו חסרה פזיזות ונוטה להיעבר דרך אירוניה וסקפטיזם רך כלפי השלטון והתרבות הרשמית. הדיאלקט Kölsch — מרכזי מרקר של זהות, מחסום לזרים ודרך להדגיש את השיוך שלהם.

3. „לא-פרוסי“ ואנטי-אוטוריטרי: ההתנגדות ההיסטורית לממשל הפרוסי (לאחר 1815) השאירה טביעת-רגל עמוקה. מנטליות קולונית — זה סירוב למיליטריזם, רכילות, דיסציפלינה מוגזמת ורירות. מעריכים ישירות, עליזות, תקשורת אנושית ללא צרמונים. המילה המפורסמת „Et hätt noch immer jot jejange“ („כל דבר תמיד היה יכול להסתדר“) משקפת דעה סקפטית כלפי תכנון מוגזם ופאניקה.

4. קרנבל כמוסד חברתי: Karneval (Fasteleer) — לא רק חג, אלא מנגנון מפתח להמשך המנטליות. במשך „חמישה ימים טובים“ (מ-Weiberfastnacht עד Rosenmontag) ההיררכיות נמחקות, הביקורת על השלטון (“Büttenrede”) הופכת לחובה, והטרגדיה הקרנבלית (“Narrheit”) מעודדת. זהו יצירתי של יוצאי-דופן, שמחזק את הקשירות החברתית והזהות המקומית. מי שלא מבין את הקרנבל, לא מבין את קולוניה.

הופעות מודרניות ודוגמאות

1. תקשורת יום-יומית: תקשורת בבארים (“Kneipen”) על גבי כוס “קולש”, שבה כולם יושבים אלה ליד אלה על שולחנות ארוכים, — מודל של חברות קולונית. שיחה עם זר ללא צורמות — דבר רגיל.

2. היחס לקתדרלה: התושבים קוראים לקתדרלה בצורה חמורה-מקוצרת “דום” (“der Dom”) ומקבלים אותה כחלק מהנוף היומיומי ומהמרחב שלהם. בנייתה נעשתה על תרומות עם כסף, מה שמחזק את תחושת הבעלות הקולקטיבית.

3. החוג התרבותי: העיר תומכת במוניטין של מרכז לאמנות מודרנית, מוזיקליות, קומדיה. יש עוד שדרה WDR, מטה של הרבה שעשועים. זה משקף את ערך ההנאה, היצירתיות והפתיחות לצורות חדשות.

4. פוליטיקה: עמדה סוציאל-ליברלית, תמיכה במפלגות כמו הירוקים והסוציאל-דמוקרטים, הגנה פעילה על זכויות המיעוטים. העירית לשעבר אנרייטה רקר (מועמדת עצמאית) — סמל של הערכים הקולונים: פתיחות, טולרנטיות ומעשית.

קונפליקט וביקורת

המנטליות אינה חסרת ניגודים. אירועי ליל השנה 2015/16 בכיכר ליד הקתדרלה הציבו במקום את אידאל הטולרנות, וגרמו לרפלקסיה כואבת על גבולות הפתיחות. גם הפטריוטיזם הקולוני “קולש” לפעמים גובל בפרטיקולריזם ובחוסר אמון ב“זרים” (גם גרמנים מאזורים אחרים — “Zuajezogene”).

מסקנה: המנטליות כאסטרטגיה של ארגון חי
© elib.co.il

Permanent link to this publication: