פרוטקציוניזם של מדינות מודרניות: לוגיקה חדשה בעידן תחרות גאו-כלכלית

הפרוטקציוניזם המודרני, בניגוד לקדמו ההיסטורי מהמאה ה-19 – התחלת המאה ה-20, הוא לא רק מערכת של מיסים להגנה על תעשיות "ילדות". זהו מדיניות מורכבת, רב-שכבתית ואסטרטגית, משולבת במודלים הלאומיים של פיתוח חדשנות, בטחון ומאבק למנהיגות טכנולוגית. המוטיב העיקרי שלו עבר מיתרון כלכלי צר לתחרות גאו-פוליטית וגאו-כלכלית, בעיקר בתחום הטכנולוגיות המתקדמות והגנה על רצפי האספקה (resilience).

התפתחות המטרות: מתעשייה לבטחון וסוברניות

הפרוטקציוניזם הקלאסי (לדוגמה, בארצות הברית ובגרמניה בסוף המאה ה-19) שאף ליצירת תעשייה לאומית. הפרוטקציוניזם המודרני רוצה להשיג מטרות רחבות יותר:

סטרטגיית בטחון טכנולוגי ומנהיגות. המדינות מנסות להגן ולפתח טכנולוגיות קריטיות (ביניהן מלאכת אינטליגנציה מלאכותית, חישוב קוונטי, מעבדים, ביוטכנולוגיה), שנחשבות לבסיס של הכח הכלכלי והצבאי במאה ה-21. הפרוטקציוניזם כאן הוא כלי של טכנו-נאציונליזם. דוגמה: חוק ארצות הברית "חיפושים ומדע" (CHIPS and Science Act, 2022) בתקציב של 280 מיליארד דולר, שמטרתו למשוך ייצור מעבדים לשטח ארצות הברית ומגביל באופן ישיר את המקבלים של סובסידיות בשקעות בטכנולוגיות מתקדמות ב"מדינות מדאיגות", כמו סין.

יצירת רצפי אספקה ברי-קיימא. מגפת הקורונה והמשבר בלוגיסטיקה הגילו את הרגישות של רצפי האספקה הגלובליים. הפרוטקציוניזם המודרני לעתים קרובות לוקח צורה של "מיקום ידידותי" (friend-shoring) או reshoring — העברת ייצור למדינות קרובות מבחינה פוליטית או חזרה למולדת, כדי להפחית את הסיכונים. זה לא נטישה של הגלובליזציה, אלא סגמנציה שלה לפי קריטריון פוליטי.

הגנה על בטחון לאומי. תרגול הבטחון התרחב לבטחון כלכלי וטכנולוגי. השקעות זרות, בעיקר בנכסים סטרטגיים (אנרגיה, תשתיות נתונים, מדיה), עוברות בסינון קפדני. מנגנונים כמו ועדת השקעות זרות (CFIUS) בארצות הברית קיבלו סמכויות מוגברות לחסום עסקאות מבחינות בטחון לאומי.

תגובה לתחרות "לא הוגנת" והגנה על סטנדרטים חברתיים. רבות מהמדינות המפרטקציוניות המודרניות מצדיעות למאבק נגד דיפונג, תעבורה זרה כפויה של טכנולוגיות או דיפונג סביבתי/חברתי (כשמוצרים נוצרים עם סטנדרטים סביבתיים או חברתיים נמוכים). מנגנון המס המתאים למספרות גבולי (CBAM) של האיחוד האירופי, שיתחיל להישפע ב-2026 ויחייב את היבוא של מוצרים גבוהים בפחמן, הוא צורה חדשה, "ירוקה", של פרוטקציוניזם, שמגינה על היצרנים המקומיים שצורכים בהוצאות דקרבוניזציה.

כלי: ממיסים עד "מחסומים חבויים"

הכלי של הפרוטקציוניסט המודרני רחב יותר ממיסים קלאסיים:

סובסידיות ומימון ממשלתי ("פרוטקציוניזם של כיס"). זהו כלי חשוב. סובסידיות ישירות, תחבורות מס, הלוואות זולות של בנקים ממשלתיים לתעשיות נבחרות. דוגמאות: סובסידיות מסיביות של האיחוד האירופי וארצות הברית ליצרני בטריות ומכוניות חשמליות (בתגובה לתמיכה ארוכת שנים בתעשיות אלה בסין), תוכנית "יצר בסין 2025" של סין.

מחסומים טכניים במסחר (TBT) ומדיניות סניטריות/פיטוסניטריות (SPS). סטנדרטים קשים של איכות, נורמות סביבתיות, דרישות לאישור יכולות לסגור למעשה את השוק למוצרים זרים, תוך שהם עומדים בחוקי ה-WTO. לדוגמה, המחלוקות על סטנדרטים של מוצרים גנטית-מודופורמנטים או עיבוד בשר.

מגבלות על יבוא וייצוא נתונים. בעידן הדיגיטלי, הפרוטקציוניזם נוגע בזרמים של נתונים. חקיקה על סוברניות נתונים (כמו באיחוד האירופי, שנתוני האירופאים חייבים להישמר בתוך האיחוד) או מגבלות על תעבורת טכנולוגיות (כמו בהפקות המוצרים המתקדמים בארצות הברית, שמגבילות את ההעברה של טכנולוגיות לסין) — זה פרוטקציוניזם דיגיטלי חדש.

קניות לצרכים ממשלתיים (מדיניות "קנה-לאומי"). חוקים שקובעים שהמבנים הממשלתיים חייבים לקנות סחורות עם דל"ח גבוה. ארצות הברית חיזקה את הדרישות האלו במסגרת חוקי התשתית.

מקרים ותוצאות

המלחמה הסחרית בין ארצות הברית לסין (2018-עתה). דוגמה בולטת של פרוטקציוניזם אסטרטגי. המיסים שהוכנסו על מאות מיליארד דולר של יבוא מסין, בטענה של מאבק נגד תעבורה זרה כפויה של טכנולוגיות ופעילות סחר "לא הוגנת", היו למטרה לשפר את איזון הסחר, אך לא רק זה, אלא להאט את גידול הטכנולוגיה של סין ולשנות את רצפי האספקה הגלובליים. התגובות של סין היו סימטריות.

הפרוטקציוניזם "הירוק" של האיחוד האירופי. CBAM הוא חידוש היסטורי. הוא מטרה להגן על התעשייה האירופית (כמו תעשיית המתכת, צימוק, דשן) מתחרות של יצרנים "כהים" ממדינות עם תקנות אקלימיות רכות. זה יוצר סטנדרט גלובלי חדש ועשוי להוביל לפירוק של שווקים ל"ירוקים" ולשאר.

יפן וקוריאה הדרומית: פרוטקציוניזם בחקלאות. למרות הכלכלה המפותחת, שתי המדינות תומכות כבר שנים רבות ברמה גבוהה מאוד של הגנה (דרך מיס
© elib.co.il

Permanent link to this publication: