פירטים היום: האבולוציה של איום במימי הים

הקדמה: מרומנטיקה למציאות

התמונה ההיסטורית של הפיראט, שנוצרה על ידי הספרות והקולנוע, היא זקן עם חרב אבורדאג' על ספינת רוח. המציאות המודרנית רחוקה מהסטריאוטיפ הזה. פירטות במאה ה-21 היא פעילות פלילית טרנס-לאומית גבוהה-הכנסות, שמשתמשת בתקשורת בספירה, סירות מהירות ונשק אוטומטי. לפי המשרד הימי הבינלאומי (IMB), פירטות גורמות לכלכלה העולמית נזק בין 7-12 מיליארד דולר בשנה, דרך חטיפת מכולות, תשלומי כפיה, עליית תשלומי הביטוח והוצאות לביטחון.

גאוגרפיה של פירטות מודרניות: שלושה מרכזים

1. מפרץ אדן וחופי סומליה (שיא: 2008-2012)
האזור הזה הפך לסמל של פירטות בתחילת המאה ה-21. עובדה מעניינת: הפירטים הסומלים אחזו ב-2010 במקביל ביותר מ-30 ספינות ו-700 אסירים. טקטיקתם התבססה על חטיפת ספינות בעזרת סירות מהירות ב-200-300 מייל ימיים מהחוף והעברתן לנמלים הסומלים לניתוחים על תשלום. התשלום הגבוה ביותר היה $13.5 מיליון על ספינת המכולות «מוסקבה אוניברסיטה» ב-2010 (למרות שרוב הכסף היה לבסוף הושמד במהלך מבצע ספציפי). לאחר הפיקוד של קואליציות צבאיות ימיות בינלאומיות (EU Navfor Atalanta, NATO) והכנסת שומרי-ראש חמושים על הספינות, הפעילות פחתה באופן דרמטי, אך האיום לא נעלם לחלוטין.

2. מפרץ גינאה (אפריקה המערבית)
היום זהו האזור המסוכן ביותר באוקיינוס. לשונג'ה מפרץ גינאה, הפירטים רק לעיתים קרובות לוקחים ספינות לכפיה. טקטיקתם העיקרית - גניבה חמושה וחטיפה של חברי הצוות לצורך תשלום מהיר. ההתקפות קורות, לרוב, במימי השטח ואף במקומות יקורים. ב-2020, 95% מכל חטיפות המלחים בעולם נפלו על האזור הזה. הפירטים פועלים מעלה נהר ניגר, המשתמשים במערכת של תעלות להסתתר. לדוגמה, בינואר 2021, הפירטים התקיפו וחטפו את הספינה הטורקית «מוצרט» ב-100 מייל ימיים מהחוף של ניגריה, חטפו 15 מלחים והרגו אחד.

3. דרום-מזרח אסיה (מצר מלקה, סינגפור, מימי אינדונזיה ומלזיה)
כאן נפוץ הגניבה החמושה - הפירטים פורצים לספינה בתנועה, כדי לגנוב ציוד יקר, מכולות או כסף מהקופסה. ההתקפות לרוב לוקחות פחות מ-30 דקות, לעיתים קרובות כאשר רוב הצוות ישן. עובדה מעניינת: הפירטות במצר מלקה, אחד מהנתיבים הימיים העומדים בעולם, נמצאים במשך שנים, אך בשנות ה-2000 הן הגיעו למספרים מזהירים, דבר שהכריח את מדינות החוף (אינדונזיה, מלזיה, סינגפור) להקים פטרולירות מתואמות, שהורידו את מספר המקרים.

שיטות, מוטיבים וכלכלה

שיטות וטכנולוגיות:

השימוש בספינות-אם (לעיתים סירות דגים נגנבות) לצאת לאוקיינוס.

השימוש בניווט GPS, טלפונים לוויניים ורדאר נייד.

התקפה עם מספר סירות מהירות (ג'ונקים) לסביבת המטרה.

השימוש הנפוץ בנשק אוטומטי וקוט"שים.

מודל כלכלי: פירטות מודרניות הן עסק מורכב עם בעלי השקעות, מתווכים, נושאי-משא ושומרי-ראש. ההכנסות נכנסות לשוק השחור (דוגמת הביטוח הלא רשמי) או משקעות בעסקים חוקיים, וגם מממנות פעילויות פליליות אחרות, כולל סחר חומרים וסחר בסמים.

פירטות vs. טרור: קונברגנציה מסוכנת

המגמה המטרידה ביותר היא הקשר הפוטנציאלי בין פירטות לארגוני טרור. לדוגמה, ב-2011, הארגון «אש-שאבאב» בסומליה קיבל חלק מההכנסות מפירטות כתשלום 'מיס' על תשלומי הכפיה. בפיליפינים, הקבוצה אבו סייף השתמשה בשיטות פירטות לחטיפת מלחים לצורך תשלום ופרופגנדה. הקונברגנציה הזו מעלה את הסיכונים, עלולה לגרום להתקפות יותר אכזריות ולא צפויות.

התנגדות בינלאומית ואתגרים
מדיניות ההגנה:

פטרולירות ימיות (כמו במפרץ אדן).

צוותי ביטחון חמושים פרטיים (PMSC) על ספינות - המדינה הכי יעילה, שמקטינה את הסיכוי לחטיפה.

תהליכים מעובדים: חיזוק המשמרות, שימוש באמצעי לא-לטראליים (קנונות LRAD, מטרות מים), התקנת "צורות" (מקומות מגוננים לצוות).

מערכות התראה ומעקב משותף, כמו מערכת התראה על פירטות (PAS) בדרום-מזרח אסיה.

קשיים יורידים: הבעיה העיקרית נשארת יורידיות. מי ואיפה צריך לדון בפירטים שנתפסו במים נייטרליים? לעיתים קרובות, הם משתחררים עקב ההתנגדות של המדינות לקחת על עצמן את ההוצאות למשפט ולהחזקה בכלא. רק מדינות מעטות (ביניהן שארלות השייכות ומאוריקיום) משתתפות בתהליכים משפטיים.

סיום: עתיד האיום

פירטות, כצורת פשע, קוראת באופן ישיר לאי יציבות פוליטית וכלכלית באזורים החופיים. מרכזי האיום יתנדנו לפי רמת הביטחון, העוני והיעדר המוסדות הממשלתיים. סיכונים חדשים כוללים פירטות קיברנטי - ניסיונות לפרוץ למערכות הספינות כדי לקבל שליטה או מידע על מכולות יקרות. לכן, דמות הפיראט כבר השתנתה: זה כבר לא מג'ניק עם חרב, אלא פושע מאורגן, שפועל בעולם הגלובלי ומסתגל לטכנולוגיות ושיטות ההגנה המודרניות. המאבק נגדו דורש לא רק נוכחות צבא
© elib.co.il

Permanent link to this publication: