סובסידיות לילדים עד הבגרות: ניתוח משווה של מערכות תמיכה במשפחה

הקדמה: פילוסופיית התשלומים הארוכי-טווח לילדים

מערכת תשלומי כסף קבועים למשפחות עם ילדים עד עתידם להגיע לבגרות (או גיל 18-25) מייצגת אחת מהמדיניות המשפחתיות היותר ישירות ומשמעותיות של המדינה. בספרות המדעית ובפעילות הפוליטית, תשלומים אלה מסווגים לעיתים קרובות כסובסידיות אוניברסליות (ללא תנאים) או סובסידיות קטגוריות, בניגוד לתשלומים חד-פעמיים או סיוע שמיועד רק למשפחות עניות. יעדן העיקרי הוא לפצות חלק מההוצאות הישירות לטיפול בילד ולהפחית את רמת העוני הילדות, בהכרה בטיפול בילדים כהשקעה בהמשך ההתחדשות החברתית ובהתפתחות הכלכלית העתידית.

המודל הסקנדינבי: אוניברסליות וסטנדרטים גבוהים

שוודיה ופינלנד הן דוגמאות תקניות. כאן, סובסידיות לילד (Barnbidrag בשוודיה, Lapsilisä בפינלנד) משולמות חודשית לכל ילד מהלידה ועד עתידם להגיע לגיל 17. הן אוניברסליות ומסווגות, כלומר, הן משולמות לכל משפחה ללא קשר להכנסה. בשוודיה, גודלן הוא בערך 1250 קרונות שוודיות (בערך €110) לחודש. אולם, הייחודיות של המודל הסקנדינבי נמצאת בגמישות שלו: קיימות תוספות למשפחות עם ילדים רבים (התשלום עולה עבור הילד השלישי והבא), לילדים עם מוגבלויות, וסובסידיה נפרדת למטפלים. הפילוסופיה היא שהמדינה חולקת את האחריות על הילד עם ההורים, בהכרה בזכות המשפחה הבסיסית.

נורווגיה משלימה את המודל הזה בכלי כספי מעניין: סובסידיה להורים חד-הוריים (Særtillegg til enslig forsørger), שהיא גבוהה בהרבה מהתשלום הסטנדרטי ומדגישה את התמיכה המיוחדת לקטגוריה הזו.

המודל הגרמני: קטגוריות והפחתות מס

בגרמניה, המערכת משלבת מספר אלמנטים. המפתח הוא Kindergeld — "כספי ילדים", שמשולם חודשית לכל ילד עד עתידם להגיע לגיל 18. אם הילד ממשיך ללמוד, התשלומים ממשיכים עד גיל 25. גודל הסובסידיה הוא פרוגרסיבי: לילד הראשון והשני — בערך €250 לכל אחד, לילד השלישי — €260, לילד הרביעי והבא — €300. מעניין שKindergeld משמש לעיתים קרובות כאלטרנטיבה להפחתת מס על ילד (Kinderfreibetrag): המדינה מספקת באופן אוטומטי למשפחה את צורת התמיכה שהיא יותר כלכלית.

אוסטריה רואה במערכת דומה, סובסידיה Familienbeihilfe, שמשולמת עד גיל 24 בתנאי שהילד נמצא בלימודים או עד גיל 25 למי שעובר שירות אלטרנטיבי.

המודל הצרפתי: מערכת מורכבת ופרונטנאליזם חזק

המערכת הצרפתית נחשבת לאחת המערכות הנדיבות והמורכבות ביותר בעולם, משקפת מדיניות פרונטנאליסטית (מכוונת לעלאת היריון) חזקה. הסובסידיה הבסיסית (Allocations familiales) משולמת למשפחות עם שני ילדים או יותר עד גיל 20 (תחת תנאים מסוימים). גודלה תלוי בהכנסה המשפחתית ומספר הילדים, והוא עולה בהדרגה. למשל, משפחה עם שלושה ילדים מקבלת הרבה יותר ממשפחה עם שני ילדים. ישנות תוספות לילדים מעל גיל 11 ו-16, סובסידיות לתחילת הלימודים (Allocation de rentrée scolaire) והרבה תשלומים מיוחדים אחרים. המערכת נועדה לתמוך לא רק בהוצאות הנוכחיות, אלא גם לעודד את לידת ילדים שלישיים והלאה.

המודל המזרח-אסיאתי: תגובה למשבר דמוגרפי

יפן וקוריאה הדרומית, שנתקלו בירידה קשה ביריון והזדקנות, מיישמות ומרחיבות את מערכות התמיכה שלהן.

ביפן, סובסידיית הילד (Jidō teate) משולמת עד סיום בית הספר התיכון (בערך עד גיל 15), ובחלק מהעיריות — גם אחרי זה. מ-2023, הוא נהיה יותר אוניברסלי: הוא משולם גם לילדים ממשפחות עם הכנסה גבוהה, שממנה הוא לא נכנס בעבר, מה שמסמן מעבר למודל יותר אוניברסלי בתגובה לאתגר הדמוגרפי.

קוריאה הדרומית מתמקדת בתשלומים חד-פעמיים עם לידת ילד (עד כמה עשרות מיליוני וון בהתאם לאיזור) ותשלומים חודשיים, שמשולמים כיום לכל ילד עד גיל 7, ולאחרונה נדון להארכה עד גיל 18. זהו דוגמה בולטת למדיניות שמתפתחת מהר בתנאי משבר דמוגרפי חמור.

מדינות פוסט-סוציאליסטיות: שילוב של מורשת ברית-המועצות וגישות חדשות
פולין מיישמת מאז 2016 תוכנית סמלית «Rodzina 500+», שמכילה תשלום של 500 זלוטי (בערך €110) חודשית לילד השני ולכל ילד אחר עד עתידם להגיע לגיל 18. התוכנית לא הייתה תלויה בבדיקת צורך בהתחלה והובילה לירידה משמעותית בעוני הילדות, והפכה למאוד פופולרית.

ברוסיה, המערכת היא מרובעת. בנוסף לסובסידיות חודשיות למשפחות עניות (עד גיל 16-18 עם אפשרות להארכה), מ-2018 נחתכו תשלומים חודשיים מהקרן המדורגת (כסף האם) לילד השני עד גיל 3 (תוך קשר למינימום המחיה של הילד). ישנות תוספות אזוריות, שלעיתים קרובות מאריכות את התמיכה עד גיל 16-18. אחרי 2022, המערכת הורחבה בתשלומים חד-פעמיים רבים ללידת הילד הראשון והלאה, חלקם עם תקופת חיות ארוכה.

מגמות כלליות ותוצאות מדעיות

מעבר לאוניברסליות: בהרבה מדינות (קנדה, רבים מהאזורים ביפן) נצפה מעבר מבדיקת צורך לתשלומים יותר אוניברסליים, מה שמפחית את הסטיגמה וההוצאות הבירוקרטיות, ומעניק תמיכה למעמד הביניים.

הארכת הגיל: הגיל הקלאסי של 16-18 נמשך יותר ויותר ל-23
© elib.co.il

Permanent link to this publication: