פייר בורד'ה על מחקר הדת: שדה, גביטוס וקפיטל סימבולי הקדמה: סוציולוגיה כגאוגרפיה חברתית הגישה של פייר בורד'ה (1930-2002) למחקר הדת אינה "סוציולוגיה של הדת" במובן הקלאסי. זהו שימוש בכלי האנליטי האוניברסלי שלו — תיאוריית הפעולות והקונצפציות של השדה, הגביטוס והקפיטלים — בתוך התופעה הדתית. עבור בורד'ה, הדת היא לא רק מערכת אמונות או תשובה לשאלות קיומיות, אלא מרחב חברתי ספציפי ("שדה"), שבו מתפתחת המאבק על המונופול על ייצור והפצת טובות דתיות (מוציאין, משמעות, לגיטימיות). האנליזה שלו מסיר את הכיסוי הקדוש של הדת, ומגלה אותה כמקום של תחרות תחרותית על שלטון סימבולי. קונצפציות מפתח: שדה, גביטוס, קפיטל כדי להבין את הדת בצורה בורד'יאנית, חשוב להבין את התיאוריה הכללית שלו. השדה הדתי הוא מרחב חברתי יחסית אוטונומי, שבו סוכנים שונים (כוהנים, נביאים, היררכיה דתית, אקטיביסטים רגילים, סקטנטים) יושבים במיקומים שונים ומתחרים ביניהם. המאבק הוא על המונופול על הישג רשמי של שלטון על הקדוש, כלומר על הזכות להגדיר מהי "האמונה הנכונה", הטקס, המוסר. השדה מאורגן סביב האופוזיציה יוצרי המוציאין הרשמיים (ההיררכיה הדתית) vs. הפראנים (הרגילים), ובתוך הכנסיה — בין אורטודוקסיה והרקסיות, קונסרבטיבים ורפורמטורים. הגביטוס הדתי הוא מערכת דיספוזיציות (תבניות קבועות של תפיסה, חשיבה ופעולה), שמשולבות (מוטמעות) בגוף ובנפש הפרט דרך חלקות ממושכת בפעולה דתית. זה לא ידע מודע של הדוגמות, אלא "חוש דתי", "חוש פרקטי" של המאמין: איך להתנהג בבית הכנסת, איך להתפלל, איך להבדיל "משלחים" ו"זרים", מה להחשיב כחטא. הגביטוס מייצר פעולות, שבתורן, מייצרים את השדה. הדתיות של הפועל הקתולי והאינטלקטואל הקתולי יהיו שונות בעקבות הגביטוס המעמדי והדתי שונה. הקפיטל הסימבולי והדתי. בשדה הדתי, המטבע העיקרי הוא הקפיטל הסימבולי — פרס, סמכות, הכרה בקדושה. צורתו המסוימת היא הקפיטל הדתי — מומחיות בשאלות קדוש, מוכרת על ידי אחרים. מקורותיו יכולים להיות: ידע בתיאולוגיה (קפיטל תרבותי), שייכות לשושלת כוהנים או למנזר (קפיטל חברתי), חריזמה (קפיטל סימבולי במלואו). ההיררכיה הדתית שואפת למונופול על הזכות לאיסוף ולהפצה של הקפיטל הזה (לדוגמה, דרך הטקסים, ההליכה). הביקורת על הגישות הקלאסיות: נגד הסובייקטיביזם והאובייקטיביזם בורד'ה מבקר בחריפות שתי קיצוניות בסוציולוגיה של הדת: הסובייקטיביזם של פנומנולוגיה (לדוגמה, שוטץ), שמכריח את הדת לחוויה הסובייקטיבית של המאמין, מתעלמת מהתנאים החברתיים של האפשרות לחוויה זו. האובייקטיביזם של הסטרוקטורליזם (לדוגמה, הדורך הראשון של דורקהיים), שמתאר את הדת כמבנה על-אישי, אך לא מסביר איך המבנה הזה מתממש בפעולות היומיומיות של סוכנים מסוימים. השיטה שלו, בורד'ה קורא לה סטרוקטורליזם גנטי: הוא חוקר את הדיאלקטיקה בין המבנים האובייקטיביים של השדה (לדוגמה, ההיררכיה הדתית) והמבנים המשולבים של הגביטוס (הדיספוזיציות של המאמינים), שמייצרים זה את זה. הדת כשלטון סימבולי ולליגיטימציה של סדר חברתי זהו, כנראה, האספקט המפורסם ביותר של האנליזה של בורד'ה. הדת ממלאת תפקיד של שלטון סימבולי — פיתוי, לא מודע, של כפייה, שנתפס כסדר טבעי. קדשת ההיררכיות: קטגוריות דתיות (עבריין/קדוש, נקי/מלוכלך) משמשות לסנקציה ולהסוואה של קטגוריות חברתיות (עשיר/עני, בעל/עבד). סדר האלוהי מליגיטימות את הסדר הארצי, עושה אותו בלתי ניתן לספק. לדוגמה, תיאוריית "שני החרבות" (השלטון הרוחני והשלטון העולמי) של המקדש העתיק, מקדשה את ההיררכיה הפיאודלית. תיאודיציה של ההצלחה והכישלון: הדת מציעה הסברים להצלחה חברתית ולכישלון (ברכה, מבחן, קרמה), שמסתירים את הפרוקרטוריה של החלוקה החברתית, מעבירים את החברתי למטאפיזי. זה עוזר לקבוצות השליטה לשמר את הסטטוס-קוו, ולקבוצות המשנה להתמוך בגורל. יצור "המשמעויות האחרונות": על ידי שליטה על ייצור "המשמעויות האחרונות" (חיים, מוות, סבל), השדה הדתי משפיע על כל החברה, מכתיב גבולות לחשיבה אפילו של לא-המאמינים. עובדה מעניינת: בעבודתו המוקדמת "גנזיס ומבנה השדה הדתי" (1971) בורד'ה הפך את תהליך הסקולריזציה לא להיעלמות של הדת, אלא לשינוי של השדה הדתי. הוא מראה כיצד עם חלשות המונופול של הכנסיה היחידה (לדוגמה, הכנסיה הקתולית בצרפת) נוצרת תחרות בין מוכרים שונים של "שירותי דת" (כנסיות, סקטות, מורים רוחניים) וכיצד פעולות דתיות מתחילות לשרת לא רק את המוציאין של הנשמה, אלא את הדיפרנציאציה החברתית (סגנונות ליטורגיים מסוימים הופכים לסמל של שייכות לבורגאז'יה או לאינטליגנציה). דתיות מודרנית: שוק המוציאין ואסטרטגיות בחירה הפרספקטיבה של בורד'ה יעילה במיוחד לאנליזה של הדתיות המודרנית, במיוחד בחברות פלורליסטיות. השדה כשוק: השדה הדתי הופך לדומה לשוק, שבו "עסקי המוציאין" (כנסיות, סקטות, מורים רוחניים) מתחרים על "הצרכנים" — המאמינים. הם מציעים "מוצרים" שונים: חוויות רגשיות, דוקטרינות רציונליות, זהות אתנית,
© elib.co.il

Permanent link to this publication:

https://elib.co.il/m/articles/view/פייר-בורדיו-על-מחקר-הדת-והדתיות