ערכי אנושיות כללית בפילוסופיה של ברטרנד ראסל: בין ספקנות להומניזם קוסמופוליטי

הקדמה: ביקורת על דוגמטיזם וחיפוש יסוד רציונלי

ברטרנד ראסל (1872–1970) — פילוסוף, לוגיקן, מתמטיקאי ואיש ציבור בריטי — ניגש לשאלת הערכים האנושיים הכלליים לא כמוסרן המכריז על אמיתות מוכנות, אלא כספקן-רציונליסט. הוא דחה את ההצדקה העל-טבעית למוסר (דוגמות דתיות) ואת התיאוריות האינטואיטיביסטיות, וניסה למצוא יסוד איתן לערכים בצרכים האנושיים, בשכל הישר ובידע אמפירי. גישתו ניתן לכנותה הומניזם מדעי או רציונליזם קוסמופוליטי, שבו ערכים אוניברסליים נגזרים לא מסמכות אלא מניתוח תנאי השגשוג והקיום המשותף של האדם.

ביקורת על אבסולוטים ורלטיביזם עובדות מול אוניברסליזם מטרות

ראסל היה זהיר במושג "ערכים אבסולוטיים". בעבודתו "מדע ודת" טען כי שגוי לייחס ערך לדברים כשלעצמם, מחוץ ליחס לרצונות של מישהו. עם זאת, זה לא סימן לרלטיביזם מוסרי. עמדתו ניתנת לניסוח כך: ערכים יחסיים לטבע האנושי ולתנאי הישרדות המין, אך בהתחשב בדמיון תנאים אלה לכלל האנושות, הם מקבלים אופי אוניברסלי דה-פקטו.

ראסל הבחין בשני מקורות למוסר:

אינסטינקטים חברתיים (סימפתיה, שיתוף פעולה), שורשיהם באבולוציה ביולוגית.

השכל, שמאפשר להבין כי סיפוק רצונות אחרים ושיתוף פעולה מובילים לסיפוק מלא יותר גם של רצונותיי בטווח הארוך.

כך, ערכים אנושיים כלליים לפי ראסל אינם מצוות אלוהיות, אלא עקרונות רציונליים של הישרדות ורווחת הקהילה האנושית.

ערכי אנושיות מרכזיים: ליבת האתיקה של ראסל

בהתבסס על גישה זו, ניתן להדגיש מספר ערכים מרכזיים בפילוסופיית ראסל.

1. השכל (Reason) כמעלה עליונה

השכל עבור ראסל הוא הכלי המרכזי לפתרון בעיות אנושיות והבסיס לכל מוסר אותנטי. ערך השכל טמון ביכולתו:

לדכא תשוקות הרסניות (פאנאטיות, צמאון לשליטה, תוקפנות).

למצוא פשרות ולהעריך עובדות ללא הטיה.

לשמש בסיס לידע מדעי של העולם, שצריך להוביל לשיפור החיים האנושיים.

דוגמה: במאמרו המפורסם "למה אני לא נוצרי" מבקר ראסל את הדוגמטיזם הדתי לא מעמדה של דוגמה אחרת, אלא מנקודת מבט של שכל, אמפיריציזם והיגיון לוגי, וטוען כי אמונה עיוורת מונעת חיפוש חופשי אחר האמת ולעיתים משמשת להצדקת סבל.

2. חמלה (Compassion) והפחתת סבל

ראסל סבר כי מטרה יסודית של האתיקה היא הפחתת הסבל בעולם. הוא כתב: "חיים טובים הם חיים המונעים מאהבה ומונחים על ידי ידע". הוא הבין את "האהבה" לא רק כרגש אישי, אלא כחמלה פעילה ואוניברסלית (benevolence) — רצון לטוב לאחרים. ערך זה נגזר ישירות מהיכולת לסמפטיה ומההבנה הרציונלית שסבל הוא רע, בכל מקום שהוא מתרחש.

עובדה מעניינת: במהלך מלחמת העולם הראשונה אימץ ראסל עמדה פציפיסטית, בגינה פוטר מקיימברידג' ונכלא. פעילותו האנטי-מלחמתית הייתה ביטוי ישיר לערך החמלה ולאמונה שהשכל צריך לחפש דרכים לפתרון סכסוכים ולא להסלמתם.

3. חירות (Freedom) של המחשבה והבעת הדעה

החירות עבור ראסל היא תנאי הכרחי למימוש השכל ולהתפתחות אישית. הוא זיהה איום על החירות בשלוש צורות: דוגמטיזם דתי, עריצות פוליטית וניצול כלכלי. עבודתו הקלאסית "חירות וארגון" בוחנת איומים אלה. במיוחד הוא הדגיש את חירות המחשבה והדיבור, שללאן לא ניתן להשיג ידע מדעי או חברה בריאה.

4. צדק (Justice) כלא-הטיה

ראסל הבין צדק לא במובן הפלטוני או הדתי, אלא כעיקרון של התחשבות בלתי מוטה באינטרסים של כל הצדדים המעורבים. אדם הגיוני וחומל, לפי ראסל, לא ייטה לטובת האינטרסים של עצמו או קבוצתו רק בשל השתייכות אליה. זהו ערך אוניברסלי הנובע מהיכולת להכללה רציונלית.

5. רוח מדעית וספקנות (Scepticism)

ערך הספקנות והנכונות לבחון מחדש אמונות לאור ראיות חדשות הוא חלק מפולחן השכל. דוגמטיזם, לפי ראסל, הוא מקור רוב הרעות החברתיות (מלחמות, רדיפות). את השיטה המדעית, המבוססת על ראיות ויכולת הפרכה, הוא ראה כמעלה מוסרי על כל גישה אחרת לטענה לאמיתות.

הצדקת האוניברסליות: דרכם של ערכים אלו

ראסל לא ראה בערכים אלה "רעיונות מולדים". מעמדם האוניברסלי נשען על שני עמודים:

המשותפות של הטבע האנושי: כל בני האדם שואפים להימנע מסבל, מחזיקים במידה שונה ביכולת לסמפטיה ותלויים בשיתוף פעולה להישרדות.

חישוב תועלתני-רציונלי: יצור הגיוני, ההבין את הקשרים בעולם, רואה כי חיים בחברה המבוססת על שכל, חמלה וצדק תורמים יותר לסיפוק הצרכים העמוקים שלו לביטחון, התפתחות ואושר, מאשר חיים בחברה של אלימות, רמאות ודיכוי.

מימוש מעשי: פעילות פוליטית וחברתית
תורת הערכים של ראסל לא הייתה תאורטית בלבד. הוא מימש אותה בחיים כאינטלקטואל פעיל:

מאבק לחינוך חילוני וזכויות נשים.

עמדה אנטי-מלחמתית ואנטי-אימפריאליסטית פעילה (נגד מלחמת וייטנאם, בעד פירוק נשק גרעיני במסגרת תנועת פאגוש).

תמיכה ברפורמות חברתיות לצמצום אי-שוויון כלכלי (הוא הסכים עם סוציאליזם גילדיאלי).

המניפסט המפורסם שלו, שנכתב יחד עם אלברט איינשטיין, קרא לממשלות לוותר על המלחמה ולפתור סכסוכים בדרכי שלום, שהיה ביטוי ישיר לערכי השכל, החמלה והצדק ביחסים בינלאומיים.

סיכום: הומניזם ללא אשליות

ערכים אנושיים כלליים בתורת ברטרנד ראסל הם פרויקט של הומניזם רציונלי, נטול יסודות מטאפיזיים. הם אינם ניתנים מלמעלה ואינם חוקים סודיים של היקום. אלה קונבנציות רציונליות, שפותחו על ידי האנושות (וממשיכות להתפתח) כדי שחיים משותפים בכדור הארץ המוגבל לא יהפכו לגיהינום. כוחם אינו בקדושתם, אלא בתכליתיותם המעשית ובהתאמתם להיבטים של הטבע האנושי המובילים לבנייה, לא להרס.

פילוסופיית ראסל מזכירה שערכים הם שבירים ודורשים הגנה מתמדת של השכל מפני תשוקות לא רציונליות. בעולם המודרני, המפורק על ידי צורות חדשות של פאנאטיות ואי-רציונליות, קריאתו לשכל, חמלה, חירות וצדק, המבוססת לא על אמונה אלא על ניתוח צלול של הצרכים האנושיים, נשמעת רלוונטית לא פחות מאשר לפני מאה שנה. זהו הומניזם למבוגרים, המקבלים על עצמם אחריות לערכיהם ומוכנים להגן עליהם בכוח הטיעון, לא בכוח הנשק.

Permanent link to this publication: