הפרקריות בהשתדרגות החברתית: צורה חדשה ומסוכנת

הפרקריות (מאנגלית precarious — לא יציב, בסיכון) — קטגוריה חברתית עולה, המאופיינת בעבודה לא יציבה, חסרת הבטחות חברתיות וזהות מקצועית, וגם רגישות פוליטית-משפטית. בניגוד לפרולטריאט המסורתי, הפרקריות מציגה מבנה מורכב יותר ומודעות ספציפית, שעושה אותה שחקן ואתגר מרכזי להשתדרגות החברתית המודרנית.

התפתחות והתייחסות תיאורטית

התפתחות המושג הפרקריות נעשתה בתחילת שנות ה-2000, והוצג באופן מלא בעבודותיו של הסוציולוג הבריטי גייה סטנדינג ("הפרקריות: מעמד חדש ומסוכן", 2011). סטנדינג רואה בפרקריות תוצאה של רפורמות ניאו-ליברליות ("השינוי הגלובלי של שווקי העבודה"), הכוללות:

הפסקת רגולציה ביחסי העבודה (חיזוק ההגנות נגד פיטורים).

הפיכת חוזים עבודה לאינדיבידואליים.

עידוד ממשלתי פעיל לגמישות שוק העבודה.

הפרקריות אינה סינון ל"עניים" או "בלי עבודה". זהו מעמד של אנשים שעבודתם נעדרת יציבות, הבטחות ופוטנציאל גידול. הם נמצאים בין מעמד העובדים (עבודה יציבה + זכויות חברתיות) וקבוצות חסרות דיוקן.

המבנה והרכב: אחדות רבות

הפרקריות רבות-מינית בתוכה, מה שמקשה על זיהוי עצמי, אך מחברת במאפיינים משותפים. היא כוללת:

עובדים בכלכלה הפלטפורמית (גיג-) כלכלה: כורירים, נהגי מונית, עובדים חופשיים בבורסות. עבודתם נפיקה על ידי ניהול אלגוריתמי, לא על ידי חוזה עבודה. דוגמה: נהג Uber, שההכנסה שלו תלויה בתמחור הדינמי ובדירוג, לא זכאי לחופשה משולמת או לחופשה.

עובדים עם עבודה לא סטנדרטית: עובדים זמניים, עובדים עונתיים, עובדים על חוזים קצרי-טווח (אאוטסורסינג, אאוטסטפינג).

מומחים צעירים עם תואר גבוה ("פרקריות מוכשרת"). חייבים להסכים לסטג'ים, פרויקטים ללא הבטחות, עבודה נמוכה-שכר לא לפי מקצועם. השקעותיהם בכסף אנושי לא נותנות תשואה צפויה.

מהגרים (חוקיים ולא חוקיים). לעתים עובדים במגזר השחור, הם הכי רגישים לרשעות המעסיק.

עובדים בתעשיות היצירתיות והארגונים ללא מטרות רווח. עבודתם נעשית בצורה פרויקטית, השכר לא קבוע, ההבטחות החברתיות מינימליות.

עובדים: באירופה, לפי נתוני Eurofound, כ-40% מהעובדים הצעירים (15-24 שנה) נמצאים בעבודה פרקרית. במדינות דרום אירופה (ספרד, איטליה) זהו הצורה המשולטת של כניסה לשוק העבודה.

מאפייני הפרקריות כמעמד

סטנדינג מבדיל כמה מדדים של פרקריות:

יחסים לעבודה (לא יציבות): העדר חוזים ארוכי-טווח, דפוס זמן צפוי והכנסה מובטחת.

יחסים לחלוקה (חסרות הבטחות): לא יש זכויות לפנסיה, חופשה משולמת, ביטוח חסר עבודה במלוא הגודל. גישה לרווחות חברתיים נתלויה בתנאים מורכבים.

יחסים למדינה (רגישות פוליטית): הפרקריות נמצאות לעתים קרובות מחוץ לייצוג פוליטי מלא, הקול שלהן חלש. הם משלמים מיסים, אך לא מקבלים רווחות חברתיים פרופורציונליים, ומרגישים כמו דניצ'נס (אזרחים לא מלאי זכויות) ולא כמו אזרחים מלאי זכויות.

מודעות מעמדית מיוחדת: נפוצים תחושות חרדה, אנומיה (אובדן נורמות) וזעם. "הפרקריות המוכשרת" חווה פרוסטרציה על רקע ציפיות לא ממומשות. נוצרת "הפוליטיקה של הגערה".

מקום בהשתדרגות החברתית: מעמד נחות חדש?

ההשתדרגות של החברה התעשייתית (מעמד גבוה — מעמד בינוני — מעמד עובדים — מעמד נחות) מתוסכלת ומורכבת כיום.

ההבדל מפני העובדים: העובדים של המאה ה-20 נאבקו עבור שיפור תנאי העבודה בתוך עבודה יציבה. הפרקריות נחלשת בעצם בכך שהיא נחלשת בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצם בעצ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: