חמור והגנה על חיות במשפט המודרני: ממשאב חקלאי לסובק חשיבה הקדמה: מעמד חוקי בפרספקטיבה היסטורית באופן היסטורי, החמור נחשב במשפט כנכס נייד, "חוה חיה" (res animalis), מה שמשקף את תפקידו הכלכלי המרכזי בתחבורה, החקלאות והמלחמה. המשפט המודרני, במיוחד במדינות מפותחות, עשה שינוי משמעותי, ובמקרים רבים יותר הוא מכיר בחמור (יחד עם יצורים עליונים אחרים) כסובק חשיבה (sentient being), שהשגחה על רווחתו מוגנת לא רק בגלל אינטרסי הבעלים, אלא גם בגלל ערכו הפנימי. זה יוצר מערכת משפטית מורכבת, שמאזנת בין חוקי בעלות וחוקים מיוחדים להגנה על חיות, שלוקחים בחשבון את הצרכים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים המיוחדים של המין. נקודות מפתח של רווחת החמור בשטח המשפטי סטנדרטים משפטיים מודרניים, שמבוססים על נתונים מדעיים של זואופסיכולוגיה וויטרינריה, מתמקדים בהבטחת "חמש החופשים" (Five Freedoms), המותאמים לחמור: חופש מרעב, צמאה וחסר תזונה: החוק מחייב להבטיח גישה למים טריים ותזונה המתאימה לגיל, משקל ונטל. מיוחד דגש ניתן לאיכות המזון הגרוב (דשא, ירוקות) כדי לתמוך בבריאות המעיים, שהוא צרך סוגי. חופש מחוסר נוחות: דורש ספק נוח מספיק מפני רעות, מקום מחסה בטוח לנחת (כרתה עם גודל מספיק, תשלוב) ואפשרות לשכב. במדינות רבות (לדוגמה, בשווייץ, בגרמניה) יש נורמות על שטח הכרתה מינימלי, חובה להוציא לפסילה ואיסור על קשירה קבועה. חופש מכאב, פציעות ומחלות: חיוב לחיסון, טיפול וטיפול וטיפול חוקיים. יש בעיה חמורה בנוגע לעומסים ספורטיביים ועבודתיים (לדוגמה, בספורט הסוסים, הקרבת סוסים, הריצה), שבה נורמות החוק נתקלות באינטרסים מסחריים. דוגמה בולטת — הסקנדלים הבינלאומיים בספורט הסוסים (תחרות, קרבת סוסים, הריצה) עם שימוש בשיטות אסורות (פורייטור, היפרפלקסיה של הצוואר, שימוש בחצות חשמליות), שמובילות להחרפת הנורמות של FEI (הפדרציה הבינלאומית לספורט הסוסים). חופש להתנהגות טבעית: זהו האספקט הכי קשה לרגולם. החמור הוא חיה קהילתית עם צורך גבוה בתנועה, קשרים חברתיים ופעילות חקר. החוק המתקדם (באיחוד האירופי, במיוחד במדינות הסקנדינביות) אוסר במפורש על כליאה קבועה. הדירקטיבה האירופית 98/58/EC על השימור של חיות חקלאיות, למרות שהיא מאפשרת יוצאים, מכירה בעיקרון כללי: מערכת הכליאה חייבת להתאים לצרכים הסוגיים וההתנהגותיים. זה משמע שיש חובה להוציא לפסילה, להתייחס לסביבה (ויזואלית או טקטילית) ולעשר את הסביבה. חופש מפחד ולחץ: אוסר על טיפול אכזרי, שיטות אימון שגורמות לכאב ולפאניקה, ומחייב למזער לחץ בתיקול ובהרג. רגימים משפטיים מיוחדים ואזורים בעייתיים חמורים ספורטיביים ומרוצים: קונפליקט משפטי חזק ביותר. מצד אחד, אלה נכסים בעלי ערך, שהבריאות שלהם חשובה לבעלים. מצד שני, העומסים הקשים, החיים בקצב, התנאים הלא טבעיים של הכליאה גורמים לפתולוגיות. החוק מנסה להתערב דרך נורמות וטיפול וטיפול בתחרויות, חוקי דופינג וטיפול לאחר התחרות. בבריטניה, לאחר סקנדלים, מודחק חוק ליצירת רשם של סוסים מרוצים לעקוב אחרי גורלם לאחר סיום קריירה. חמורים עובדים (כולל במגזר התיירות): הרגולציה המשפטית מתמקדת בניטור זמן העבודה, העומס, התנאים של השימוש (נטל המטען/הסוס, מצב הסבורה, תנאי הטמפרטורה). במדינות מסוימות (לדוגמה, מצרים, יוון, איי הקאריביים) פעילים עובדים למען הגנה על זכויות החיות לאסור על רכיבה על סוסים ועזים על רחובות חמים ללא מנוחה ומים. גידול פוני וגנטיקה: החוק רגולם שאלות של התערבות בזנים, ההתאמה של סטנדרטים פוריים המובילים לסבל (למרות שבמקרה של החמורים זה פחות בולט מאשר במקרה של הכלבים). גם יש בעיה של גידול לא מבוקר (אוברברדינג), שמוביל להופעה של חיות לא רצויות ולהשלכות שלהן. הרג לבשר ותיקול: באיחוד האירופי יש רגולציה נוקשה על תנאי ושיטות ההרג (חובה להשתקות בירי אחד למוח, מינימום של לחץ). השאלה הנמצאת במקום חזק היא תיקול חוצה-גבולי של חמורים להרג (לעיתים ממזרח אירופה לאיטליה), שבו תיקולים ארוכים בחוסר חלל וללא מזון ומים גורמים למחאות גדולות של הפעילים לזכויות החיות וכבר הובילו להחרפת הנורמות. חמורים פראיים ומפורטים (מוסטנגים בארצות הברית, ברמבי באוסטרליה): מעמדם המשפטי דו-משמעי — הם נחשבים כחלק מהמורשת הטבעית, אך גם ניתן לראותם כמין פולש, שגורם לנזק למערכות הטבע. זה יוצר קונפליקט משפטי בין אקולוגים, הפעילים לזכויות החיות וחקלאים. ניהול האוכלוסיות שלהם (תפיסה, חיסול, הרג) הוא בעיה משפטית ואתית חמורה. השוואה משווה: האיחוד האירופי ורוסיה האיחוד האירופי: יש לו מערכת הגנה מפותחת ביותר. חוץ מהדירקטיבה הכללית, יש רבים מהכנסים המיוחדים על תיקול, הרג, כליאה של חיות חקלאיות. החמור נחשב בברור מחוץ לקטגוריית "חיות ייצור" במקרים מסוימים, ורווחתו מורגלת בנפרד. הפסיקה המשפטית (לדוגמה, התיקים בהולנד, גרמניה) מכירה יותר ויותר בסבל של חיות כנזק עצמאי. רוס
© elib.co.il

Permanent link to this publication:

https://elib.co.il/m/articles/view/סוס-והגנה-על-בעלי-חיים-במשפט-המודרני