חגים בתיאור שמעל שמלב: מיתופואטיקה של הילדות ואונטולוגיה של החג

הפניה של איכאק סרגייביץ' שמעל (1873–1950) לנושא החגים ביצירתו המהגרת המאוחרת («קיץ ה'אלוהים», 1927–1948; סיפורים בודדים) היא לא רק תיאור נוסטלגי של מצב חיי היום-יום הקדמוני, אלא ריקונות אומנותי-תאולוגי מורכב של עולם-שלם. החגים בשמעל הם לא שלב בלוח השנה, אלא זמן, שהפך למרחב קדוש, בו דרך התפיסה הילדותית נגלה הקשר העמוק בין החיים, האמונה, הטבע והנשמה העממית.

1. חורות החגים: זמן כחג וקיום.

שמעל יוצר תחושה של זמן מתולבן, מלא במשמעות. החגים עבור הילד ואניקה הם לא רק ימים בין חג המולד לחג הקורבן, אלא «חגים-חגים», מצב מיוחד של העולם:

מחזוריות ותקופה: הזמן זז לא בצורה לינארית, אלא במעגל של אירועים קדושים — מהשבתון עם שקטו וההמתנה לכוכב השביעי עד ל'לילות נוראים' הפארטיים ולקורבן המנקה. כל יום נושא קוד ליטורגי וחיי-יום-יום.

קדושת היומיום: בחגים כל החיים הופכים לטקס. אפילו פעולות שגרתיות — רעיית בעלי-חיים, ניקוי הבית, הכנת אוכל — מתמלאות במשמעות סמלית. «העולם עצר בהמתנה לנס, וכל דבר בו הפך לסימן הנס הזה».

הסרת הגבולות: כמו במסורת העם, בשמעל החגים הם זמן שבו נסתרים הגבולות: בין העולם החיים למתים (הזכרונות, התפילות), בין שכבות החברה (בבית מגיעים גם חסרי-בית וקולדובשים), בין העולם הארצי לשמיים (השמים 'פתוחים', הכוכבים 'דיברים»).

2. סמנטיקה של חגים: מחג המולד עד חג הקורבן.

שמעל מתאר בזהירות את ההיגיון הפנימי של כל שלב בחגים, ומראה אותם כשנת ליטורגית קטנה:

חג המולד: הקסמה של קדושה משפחתית, חמימה, 'ביתית'. ריח של עץ-חג, שמן, מנדרינים; ההרגשה 'של נס רוחני' כאירוע אינטימי משפחתי. המפתח כאן הוא הומוסטוסיס של האלוהים בעולם, ולכן העולם נהפך לנחמד ולמגור.

'לילות נוראים' (לפני חג הקורבן וחג הקורבן): זמן של אינוורסיה קרנבלית. גאדות, רוקחים, סיפורים נוראים. שמעל לא מגזים את הצד 'חסר-האמונה' מנקודת מבט דתית נוקשה, אלא מראה אותה כ'התנשאה' עממית, תגובה טבעית למתח של תקופת הקדושה. דרך הפחד הילדותי והסקרנות, נגלה העומק האיראטי של העולם.

חג הקורבן (בוא הבורא): קטרגוניה וסיום. נקיון וסדר. קור, הקדשה של המים, ההליכה הטקסית לאירדן. אם חג המולד הוא האלוהים שנכנס לבית, אז חג הקורבן הוא האלוהים שמופיע לכל העולם, מקדש את האלמנטים. סמל ניצחון של האור והמבנה על הכאוס של חג החגים.

3. גאוגרפיה כליטורגיה: 'המסיבה של ההוויה'.

האוכל בחגים של שמעל — אחד הדרכים העיקריות לחוויית החג וסימן של שפע העולם האלוהי.

השבתון: טרפה פוסטה, אך מפוארת ('סוצ'ו', דג, חמוצים) — שמחה אסכטית של ההמתנה.

חג המולד: פיצוץ של שפע רגלי: חזיר, חומץ, דלקסות 'חזיריות', עוף עם תפוחים, גבעות של עוגות. זה לא עיוורון, אלא פירוש חגיגי, ברכה על הומוסטוסיס. האוכל הופך לביטוי מוחשי של שמחה.

ליל וסילי: ראש חזיר חובה — כבוד למסורת העם ולווסילי-'חזירן', סמל של טוב-חיים. דרך הטעמים והריחות, שמעל מעביר תלמודיות, שמחה גשמית של חג העולם הנוצרי, שהיא זרה לאסכטיזם הרוחני.

עובדה מעניינת: בפרק 'חגים' שמעל מתאר במצוינות את המנהג 'להלול' (אנלוגית לקולדובשים). חשוב לשים לב שהלהלולים הם לא זמרים מקצועיים, אלא 'ילדי-סוכנים' — עובדים פשוטים מהמפעל. השירה שלהם 'לא נכונה, דחוקה, גסה', אך בה 'יש כוח, שהרוח נתפסת'. לשמעל זהו נקודת-מפתח: האמונה האמיתית והחג החיים לא חיים באסתטיקה אידיאלית, אלא בסטיה, חזקה, עממית, שהיא 'היופי של העולם האלוהי האמיתי'.

4. תפיסה ילדותית: העולם כנס

התפיסה של החגים דרך עיני הילד — לא רק טכניקה אומנותית, אלא עמדה תאולוגית. 'אם לא תפנו ולא תהיו כילדים, לא תכנסו לממלכת השמים' (מתי 18:3).

חיבור 'קדוש' ו'נורא': הילד חווה באותה חזקה גם את הבהלה על השירת המולד ואת האימה מהגאדות החגים. עבורו העולם כולו מוחדר ומלא חיים.

אמון ואימוץ: המבוגרים עשויים להתייחס בסקפטיות לפרומן או רוקחים, אך הילד מאמין בללא ספק במקום הנס, בשיחות של בעלי-חיים בליל חג המולד, בכוח הנבואי של חלומות. אמון זה הוא הבסיס של התמונה השמעלית של העולם.

הנגישות של הסוד: סוד הבוראות של האלוהים לוואניקה הוא לא אבסטרקטי — הוא בריח של עץ-חג, בטעם של סוצ'ו, באוויר הקור והחזק של חג הקורבן. הרוחני מוכרח להידע דרך המוחשי.

5. הקשר המהגר: חגים כגן-עדן אבוד ובית דתי.

שמעל התחיל לכתוב 'קיץ ה'אלוהים' במהגרות, הרחק מרוסיה. לכן חגיו — זה לא רק נסטלגיה, אלא אקט יצירתי של 'תחייה' ו'הכרזה'.

נוסטלגיה כיצירה: תיאור מפורט, כמעט אתנוגרפי, של המנהגים והחיים — זה ניסיון לשמר במילה את העולם האבוד, להפוך אותו לבלתי-ניתן להשמדה.

'רוסיה, שאיבדנו' מופיעה לא בקידום, אלא במפתח אונטולוגי — כמרחב של הרמוניה בין אלוהים, הטבע והאדם. החגים ה
© elib.co.il

Permanent link to this publication: