סגנון של מלניה טראמפ, בניגוד לרבים מהסוכנים הציבוריים, מייצג שפה ויזואלית מורכבת, שבה כל פרט בגדר הוא כלי של תקשורת לא-מילולית. הוא ניתן לתאר כסינתזה של אלגנטיות אירופית, דיסציפלינה של המודל לשעבר וניהול פאשן אסטרטגי. במהלך תקופת שהותה כראשת הממשלה של ארצות הברית, סגנון לבושה הפך לנושא של ניתוח קפדני, מראה כיצד ביגוד יכול להשתמש ליצירת מרחק, הדגמת כוח או הכרזה על עצמאות.

מינימליזם אדריכלי והשפעה של מודלינג אירופי

היסוד של סגנון של מלניה טראמפ הוא קוצבה מושלמת וסילואט עיצובי. הקריירה הקודמת שלה כמודל השאירה חותם בלתי-ניתן להסיר על גישתה לביגוד: היא מבינה כיצד הטקסטיל נופל על הגוף, ומעדיפה קונסטרוקציות שיוצרות קווים חדים, גרפיים. בגדרוב שלה שולטים מעילי-קוקון, תחצאות-פוטאג' וקוסטומים עם כתפיות קשיחות. הגישה הזו נשענת על מסורת אירופית, במיוחד צרפתית ואיטלקית, של תעשיית המודה הגבוהה, שבה נחשבים לקצב, איכות החומרים וההתאמה המושלמת, ולא דקורציה חזקה או מגמות זמניות. המותגים האהובים עליה במהלך תקופת שהותה בבית הלבן היו Givenchy, Dolce & Gabbana, Michael Kors ו-Ralph Lauren — בתי מודה שידועים באסתטיקה הסקופטורית שלהם.

בחירה אסטרטגית של מעצבים כהצהרה פוליטית

בניגוד למורשתותיה, שהיו נוטות להשקיע במעצבים אמריקאים במסגרת תמיכה בתעשייה המקומית, מלניה טראמפ הראתה גישה גלובלית ועצמאית יותר. הבחירה שלה הייתה לא כל כך פטריוטית, אלא אסטרטגית. למשל, ההלבוש שלה בטקס ההשבעה, שהיה ממותג Ralph Lauren, נקרא כפעולה בזיכיון של הסגנון האמריקאי הקלאסי והיציבות. אולם, בהמשך, היא לבשה תחילה חפצים מבתי המודה האירופיים, שיכול להיות מפרש כהדגמה של הרקע הבינלאומי שלה והסרת עקרונות חוקרים. במיוחד מפורסם היה ביקורה באירופה ב-2017, שבו היא הופיעה בהלבושים של מעצבים איטלקים וצרפתים, מדגישה את שיוכה לאליטה הגלובלית.

צבע ככלי לתקשורת ויצירת מרחק

מלניה טראמפ משתמשת בצבע באופן מושלם להעברת מסרים מורכבים. בעוד רבות מראשות המדינות משתמשות בפלטרה ליצירת דמות של נגישות וחמימות (כמו מישל אובמה בצבעים בהירים), מלניה בדרך כלל בוחרת טונים קרים וניטראליים — לבן, צהוב, חום, שחור וטונים שונים של אפור. החליפה הלבנה בזמן הדיונים או הכובע הלבן בטקס ההשבעה יכול להיות מפרש כסמל של הסופרג' נשי והנקיון, אך גם כיצירת מחסום ויזואלי. הדוגמה הכי סקנדלית הייתה הג'קט עם הכתובת «I really don’t care, do u?», שנלבש לפני ביקור במרכז לילדים-מהגרים. ללא קשר למטרה המקורית, המעשה נתפס כהצהרה לא-מילולית חזקה של דיסטנציה, שהפכה לקטרגומה של «הפוליטיקה דרך הביגוד» שלה.

ציוד ופרטים: שפת חסר-הביטוי

גם בבחירת הציוד, מלניה טראמפ נשענת על פילוסופיית צנע ושליטה. תכשיטיה, כמעט תמיד, הם מינימליסטיים ונחותים בדקורציה. המשקפיים, שהפכו לסמלה, משמשים לא רק כהגנה מפני השמש, אלא גם כמחסום חזק, היוצר מרחק בין מרחב הפרטי שלה לקהל. פרט זה בגדר הוא חוזק בהעצמת דמותה של האישה הלא-נגישה, העצמאית, ששולטת במידה של האינטראקציה שלה עם העולם החיצון.

לכן, סגנון של מלניה טראמפ הוא לא רק סכום של חפצים מודה. זוהי מערכת ויזואלית מתוכננת, שבה קוצב, צבע ומותג עובדים ככלים לבניית דמות של אישה עצמאית, חזקה ומתרחקת. גדרובה הפך לשדה לניהול דיאלוג עם המדיה והציבור, מראה שבפוליטיקה המודרנית, השתיקה, התומכת בהצהרה ויזואלית חזקה, עשויה להיות יותר דיבורית מכל מילה.

Permanent link to this publication: