מכשול לביצוע פסק-דין: דרישה לתעודה כצורה של סבוטאג'

הקדמה: השחיתה של הזכות בסיכסוכים משפחתיים

ביצוע פסק-דין, במיוחד בנוגע לסדרי קשר עם הילד, נעשה לעתים קרובות באמצעות נסיונות של אחת הצדדים ליצור מחסומים ביורוקרטיים מומרצים. מצב שבו הסבא או הסבתא (הלה בהמשך: הסב) מצד אימו, שבה הילד גר, ברגע שהוכרע על ידי בית-המשפט להעברת הילד לאב, דורש לספק מסמכים נוספים (לדוגמה, תעודה מהאב או מסמכים אחרים), הוא דוגמה קלאסית של שחיתת זכות וסבוטאג' פרוצדורלי. זה לא דרישה חוקית, אלא טקטיקה, שמטרתה להפריע את ביצוע ההחלטה, ליצור סיכסוך ולהשמיץ את האב.

1. הטבע המשפטי של תעודת הביצוע ותפקידם של שלישים

תעודת הביצוע היא מסמך שמוחזק על ידי בית-המשפט על פי פסק-דין שנכנס לתוקף. תוכנו של הפסק-דין חייב להיות מושג בפעולה על ידי כל האנשים שהוא נוגע בהם. בפסק-הדין על סדרי הקשר נכתבים באופן ברור זמן, מקום ותנאי העברת הילד. לא ניתן לדרוש תנאים נוספים שלא נכתבו בפסק-הדין.

מעמדו המשפטי של הסב: הסב, שאינו צד בתהליך הביצוע (המושיע או המושע), פועל במקרה זה כאדם שמחזיק באמת בילד. יש לו חובה משפטית להעביר את הילד לאב על פי תעודת הביצוע שהוצגה. חוסר הסכמתו להחלטת בית-המשפט או ה"דרישות" הסובייקטיביות שלו אינן ישימות משפטית והן פעולות עצמאיות.

2. המוטיבציה והמטרות של דרישות כאלה

דרישת תעודה או מסמך אחר ברגע קריטי של העברת הילד פועלת למטרות סטרטגיות:

הפרעת פגישה מסוימת: יצירת סיכסוך מומרץ והארכת הזמן. כשהאב מנסה להסביר את החוסר-חוקיות של הדרישות או (מהרע יותר) רץ להכין את התעודה החסרת המשמעות, הזמן שהוכרע על ידי בית-המשפט פוגע. המטרה הושגה — הפגישה בוטלה.

הפצת סיכסוך והקלטת "חוסר-תקינות": תקווה שהאב, שנתקל בדרישה אבסורדית, ישקול זעם, עצבנות, יצטרף למחלוקת. זה נותן לסב או לאמא לטעון בבית-המשפט או ברשויות הרפואה שהאב "מתנהג באגרסיביות, לא באופן קונסטרוקטיבי, לא יכול להסכים", ולכן "קליטת הילד" איתו "מסוכנת". דרישת התעודה נשכחת, נשאר רק הקלטה או עדות של עדים על המחלוקת.

הקמת "שליטה" משלה: זהו נסיון להכניס תהליך נוסף, לא מוגדר על ידי בית-המשפט, ולשים את האב במצב של תלות, ולהראות שהשליטה האמיתית נשארת בידי משפחת האמא.

יצירת פסק-דין שלילי: אם האב נכנע ויספק תעודה לא נדרשת, בפעם הבאה ידרשו כבר שתי תעודות או מסמך אחר. כך נוצרת תהליך נוסף לא חוקי, והסרתו משמש כתירוץ לסריבה.

3. חוסר-חוקיות של הדרישה "לתעודה מהאב"

מנקודת משפט, הדרישה היא לגמרי לא הגיונית:

תעודת הביצוע היא מסמך שלם. לשוטר-הביצוע ולאנשים שחייבים להפעיל את ההחלטה, מספיק להציג את התעודה הזו. תעודה אינה מסמך שמאשר זכות. אף חוק לא קובע שלכדי קבלת הילד לפי פסק-דין, האב צריך להחזיק תעודה שמוצאת על ידו.

הפרה של עקרון הבהירות המשפטית: פסק-הדין צריך להיות מושג בפעולה באופן שבו הוא נכתב. הכנסת תנאים נוספים על ידי גורמים שלישיים - זה ניסיון להתערב בסמכות השופטים.

דוגמה מהמצפן: באחד העניינים של בית-המשפט המחוזי במוסקבה, הסבתא (אמא הנתקלת) סירבה להעביר את הנכד לאב, דרשה ממנו תעודה על מצב הבריאות ותעודה ממקום העבודה. בדיון על חיזוקה לאחר שהיא נתקלה בהפרה של פסק-הדין, בית-המשפט הצביע על כך ש"הפעולות שלה הן סבוטאג' רעה לביצוע פסק-הדין, שלא מבוססת על החוק", והטיל עליה קנס גדול לפי סעיף 2 של חוק "על ביצוע פסק-הדין" (קנס לאנשים בין 2,000 ל-2,500 רובל, ובמקרה של עבירה חוזרת - עד 10,000 רובל).

4. אלגוריתם הפעולות לאב: איך להגיב בצורה חוקית ויעילה

קריטי לפעול לא באופן רגשי, אלא באופן פרוצדורלי, לתעד כל צעד.

תעדות הדרישה. במפגש עם הסב יש להפעיל מקליט דיבור או צילום (בהתאם לחוקים על הקלטת שיחה דו-צדדית, אם דרוש על פי נורמות אזוריות). לשאול שאלות מסבירות: "אתה מסרב להעביר [שם הילד] על פי פסק-הדין מס'… מתאריך…? אתה דורש ממני לספק תעודה? איזו? על מה זה דרישה? איפה נכתב זה בפסק-הדין?"

התנהגות קולאנית והסבר. להסביר שהדרישה לא חוקית, ואתה פועל על פי תעודת הביצוע. להראות לסב את דרכון האזרח ותעודת הביצוע. להציע לו להתקשר לשוטר-הביצוע שמנהל את העניין שלך להסבר.

התייעץ עם שוטר-הביצוע. אם העברת הילד לא התבצעה, יש להודיע באותו היום בכתב לשוטר-הביצוע על המקרה של ההפרעה. להוסיף להודעה את ההקלטה/הצילום, ולמעשה - עדויות של עדים (לדוגמה, של קרוב משפחה שנמצא במקום). לדרוש מהשוטר:

לכתוב תעודה על חוסר-ביצוע פסק-הדין.

להוציא צו לקנס על הסב (כאדם שמחזיק בילד) לפי סעיף 2 של חוק "על ביצוע פסק-הדין" (קנס לאנשים בין 2,000 ל-2,500 רובל, ובמקרה של עבירה חוזרת - עד 10,000 רובל).

לקחת אמצעים להביא את הסב להסבר.

לבדוק את השאלה על הקמת מקום להעברת ילד באופן כפוי (לדוגמה, ב
© elib.co.il

Permanent link to this publication: