על המגרש הם רשעים, מוכנים לשבור זה את זה. מחוץ לגבולותיהם הם יושבים במסעדה אחת וצוחקים על שורות על כלל. הספורט הגדול מלא בדוגמאות שבהן תחרות קשה הופכת לכבוד אישי עמוק, ולפעמים אפילו לחברות אמיתית. מספרים על הזוגות הבולטים ביותר.

פדרר ונדאל: יריבים דבקים

זוהי הקלאסיקה. רוג'ר פדרר ורפאל נדאל נפגשו זה עם זה 40 פעמים במהלך הקריירה שלהם. הם שונים מאוד: אחד — המאסטר השוויצרי האלגנטי, השני — הספרדי האתלטי והמוכן להילחם. המתח שביניהם הגדיר תקופה שלמה בטניס. אך מחוץ למגרש הם היו חברים אמיתיים תמיד. רפאל הגיע לתמיכה ברוג'ר בגמר גביע לייבר, ורוג'ר בכה כאשר רפאל הכריז על סיום הקריירה. הם יצרו פרויקט ייחודי (גביע לייבר) וגידלו ילדים שגם הם דובקים.

לינדסי וון וטיל שויגר

סיפור אהבה וספורט. המתריסת האמריקאית המפורסמת לינדסי וון והכדורגלן הגרמני טיל שויגר היו כוכבים בתחומי הספורט שלהם. הם לא תחרו זה בזה, אך הם ידעו על הנטל הכבד שנטל כל אחד. כשלינדסי נפצעה במסלול, טיל הגיע הראשון לבית החולים. חברותם עברה למשהו רב יותר, למרות שהם נפרדו בסופו של דבר. אבל דוגמת הכבוד נשארה בהיסטוריה.

בובקה וסרגיינקו: יריבים עם מקלות גבוהים

סרגיי בובקה ורודיון גטאולין (וגם מתחרים אחרים) תמיד "ציפצפו" עם הזרועות על המגרש של קפיצה למרחק. אך מחוץ למגרש, בובקה (ברית המועצות) והמתחרה הארוך שלו (לדוגמה, אוקרט) תמיד תקשרו בחמלה. הם נסעו יחד לסיורים, נתנו עצות אחד לשני. זהו דוגמה לכך שאתלטים ברמה הגבוהה ביותר לא רוצים לפגוע זה בזה, אפילו כשההתערבות גבוהה.

ארנולד שוורצנגר ופראנקו קולומבו

זה לא "ספורט" קלאסי, אך הדוגמה מצוינת. ארנולד שוורצנגר ופראנקו קולומבו היו חברים טובים, הם שיכרו דירה יחד במינכן, אך יצאו לבמה והתחרו על תואר "מיסטר אולימפיה". בראיון אחד, ארנולד אמר שפראנקו "דחף" אותו, גרם לו להתאמן יותר קשה. בזמן שהם לעולם לא נסבו על ניצחונות והפסדים.

לאדה דנס ואירינה סלוצקאיה (גימנסטיקה אורתופינית)

התחרות בגימנסטיקה אורתופינית היא אחת מהקשות ביותר. אבל רבות מהגימנסטיקאיות שהתחרו זו עם זו על המגרש, נשארו חברות בחוץ מהתחרויות. הפאתלונים טטיאנה נבקה ואלנה ברז'נ'יה, לדוגמה, תקשרו לעתים קרובות ותמכו זו בזו לאחר סיום הקריירה.

הספורט הוא תחרות, אך הוא גם נותן קשרים אנושיים מדהימים.

Permanent link to this publication: