משרד הביזור באנגליה: קונספט סאטירי כקריטיקה של הביורוקרטיה

הקדמה: התופעה «משרד הביזור»

בהקשר של הסאטירה הפוליטית הבריטית והדיון הציבורי על הביורוקרטיה, המושג «משרד הביזור» (Ministry of Delay, Circumlocution Office) אינו ארגון ממשלתי רשמי. זהו קונספט סאטירי סובל, קונסטרוקטיבי, שמיוצג באופן בולט לראשונה בספרות של צ'רלס דיקנס ומקורא במאות ה-20-21 לתיאור פגמים סיסטמיים במוסד הממשלתי, המאופיינים במורכבות יתר, חוסר תפעוליות, בלתי-אישיות ועדפה של התהליך על התוצאה. ניתוחו מאפשר לחקור את ההתפתחות של הקריטיקה של הביורוקרטיה בהקשר הסוציו-תרבותי הבריטי.

1. דגם ספרותי: «משרד הסביבה» של צ'רלס דיקנס

הייצוג הקלאסי והמשפיע ביותר של הרעיון — «משרד הסביבה» (The Circumlocution Office) ברומן של צ'רלס דיקנס «קטנה דורית» (1855-1857). זה לא משרד, אלא דמות סאטירית של כל השירות הציבורי הבריטי.

מאפייני המשרד, שנתנו דיקנס, הפכו לקנוניים:

עקרון «איך לא לעשות את זה» (How not to do it). המטרה העיקרית — לא לפתור את בעיית האזרח, אלא למצוא דרך להימנע מפתרון, להסיח את דעת המושא בהופעות, תצהירים והסכמות.

תרבות התהליך והפורמה. התוכן מאבד את מקומו בתוך סדרות נציבות, תצהירים והסכמות היררכיות.

משפחתיות וחשאיות. דיקנס מדגיש שהמשרד נהרס על ידי קרובי משפחה חסרי-מיומנות ממשפחות אריסטוקרטיות (משפחת בארנקל), שהיא קריטיקה של מערכת הפטונג'.

חסימה והתפשטות. «המשרד החשוב ביותר במדינה», ש«נכנס בתוך כל עניין ממשלתי».

דיקנס יצר את הדמות הזו תחת הרושם של מלחמת קרים (1853-1856), כשכשלון המלחמה שחשף את חוסר היעילות והשחיתות הנוראית באספקת הצבא. המשרד הסביבה שלו — אבחנה של מחלת הביורוקרטיה הויקטוריאנית.

2. אנלוגיות היסטוריות וטיעונים ממשיים

למרות שלא היה משרד ייחודי, רבים מהמוסדות והפרקטיקות הממשיים התאימו לתיאור של דיקנס.

משרד המדינה (The Chancery). עוד לפני דיקנס, ברומן «בית הקור» (1852), הוא תיאר את המשרד — בית-משפט לענייני ירושה, שבו העניין «ג'רנדיס נגד ג'רנדיס» נמשך שנים, נצל את הירושה. זה היה מוסד ריאלי, מפורסם בביזור.

משרד המלחמה והאדמירלטיון בזמן מלחמת קרים הפכו להיות דמות חיה של «ביזור», שהובילה למות של חיילים.

מערכת טיפול בעניים (Poor Law) עם חוקים מורכבים ובתי-עבודה גם היו עצמם נושא לקריטיקה.

3. התפתחות הקונספט במאות ה-20-21: מסאטירה לתווית פוליטית

בריטונית הפוליטית המודרנית, המונח «משרד הביזור» משמש עיתונאים ופוליטיקאים כתווית לקריטיקת מוסדות ספציפיים או של המערכת כולה.

בתקופת השנים שאחרי המלחמה, המוסד הנשאל לקריטיקה היה לעיתים קרובות התעשייה הממלכתית והביורוקרטיה הקשורה בה.

בשנות ה-80, ראש-הממשלה מרגרט תאצ'ר, שהנהיגה מדיניות דרגול והפרטה, התייחסה ישירות לדמותו של דיקנס, והאשימה את האפקט הממשלתי בחוסר תפעוליות, שמחסל את העסקים.

בין השנים 2000-2020, התווית נצמדה ל:

משרד הפנים (Home Office) על דחיות ממושכות, לפעמים ממושכות, בעיבוד בקשות למקלט ולאשרת מגורים. יצירת רשימות עמודות גדולות ו"בקלוגים" (backlogs) (עבודה לא מסוכמת) היא תכונה טיפוסית.

מערכת הבריאות (NHS), במיוחד בחלק ההמתנה לניתוחים תכניתיים (waiting lists).

בתי-משפט ומערכת המשפט, בגלל דחיות בבדיקת העניינים.

מערכת התכנון (Planning Inspectorate), שבה ההסכמה על פרויקטים בנייה עלולה להימשך שנים.

4. סיבות פסיכולוגיות ומוסדיות של «ביזור»

ניתוח התופעה מנקודת מבט של תיאוריית הארגונים מגלה את שורשיו:

רישום-רגישות ובלתי-אישיות. המטרה של הפקיד — לא להשיג תוצאה, אלא למזער את הסיכון האישי. קל יותר לדחות את הפתרון או להעביר אותו למחלקה אחרת, מאשר לקחת אחריות.

מנטליות "מסוף" (Silo Mentality). מחלקות עובדות ביחידות, מחליפות מעט מידע, מגינות על "מושבות" שלהן.

מערכות I.T. ישנות. רבים ממשרדי הממשלה הבריטיים (לדוגמה, מערכות של משרד הפנים) עובדים על תוכנה ארכאית, לא תואמת למחלקות אחרות, מאט את עיבוד הנתונים.

טבע מחזורי. "ביזור" יוצר דרישות נוספות ובדיקות, שעצמן מגדילות את העומס על המערכת, יוצרות סיבוב חדש של דחיות.

5. המאבק נגד "ביזור": יישומים ויעילותם

ממשלות בריטיות מכריזות לעתים קרובות מלחמה על הביורוקרטיה:

הקמת סוכנות הממשלה הדיגיטלית (Government Digital Service, GDS) ב-2011 לפיקוח והעברה של שירותים ממשלתיים למצב "דיגיטלי-ברירת-מחדל" ("digital by default"). כמה פרויקטים (הגשת הכרזת המס) הצליחו, אחרים נתקלו בקשיים.

הכנסת KPI (מדדים עיקריים לביצוע) ומערכות ניהול איכות. אולם זה לעיתים קרובות מוביל לצורה חדשה של "ביזור" — "תרבות הגלול" (tick-box culture), כשהעובדים מתמקדים במילוי סטנדרטים פורמליים, ולא בתוכן השירות.

חלקכות שירותים לחברות פרטיות (לדוגמה, חוזים לשירותים למהגרים). זה לעיתים קרובות הוביל לסקנדלים עקב איכות נמוכה והפרת זכויות.

סיום: "המשרד" כשותף קבוע של המדינה

הקונספט "משרד הביזור" באנגליה הוא לא תיאור של מוסד ספצ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: