משמעות הרעיונות של דיטריך בונהופר במאה ה-21: תיאולוגיה לעולם 'בוגר'

הקדמה: בונהופר כמח�ש בעידן הפוסטסקולרי

דיטריך בונהופר (1906–1945) — כומר לותרני גרמני, תיאולוג ומשתתף בהכנת הצהרת ההתנגדות הנגד הנאציזם, שהוצא להורג כמה שבועות לפני סיום המלחמה. הרעיונות שלו, שנכתבו בתקופה קצרה וטרגית (במכתבים הכלואים והערות), יוצאים הרחק מתנגדות נגד הטוטליטריזם הנוצרית. בונהופר חזה את אתגרי המאה ה-21: משבר הדת הממסדית, החיפוש אחר אתיקה בעולם 'ללא אל', אתגרי ההתקדמות הטכנולוגית והצורך בפעולה אחראית בנסיבות של איומים גלובליים. המחשבות שלו על 'נצרות ללא דת', 'חסד זול' ו'חסד יקר', 'עולם שהגיע לבגרות' נשמעות היום בחוזקה מדהימה.

1. 'נצרות ללא דת' ומשבר של הממסדים המסורתיים

בונהופר, שהבחין בסקולריזציה של אירופה, הסיק חלוצית: עידן 'הדת' כמערכת חברתית, המספקת צרכים אנושיים (כולל 'צרכי האל'), הסתיים. הוא כתב על 'עולם שהגיע לבגרות', שאינו זקוק להיפותיות של האל כדי להסביר את העולם.

משמעות: היום, אנו רואים לא רק עזיבה מהכנסיות, אלא משבר אמון בכל ממסד היררכי, כולל ממסדים דתיים. בונהופר מציע לחפש את המהות של הנצרות לא בטקסים והלכות, אלא ב'התקיום-עבור-אחרים' לפי דוגמתו של ישו, 'האדם עבור אחרים'. זה קולה עם חיפושים עכשוויים אחר דתיות אותנטית מחוץ לקופסאות הפורמליות, אתיקה מבוססת על תחושת ההקשר ושירות, ולא על השיוכה הקונפסיונלית. הרעיונות שלו קרובים להרבה מייצגי הדור 'רוחניים אבל לא דתיים'.

דוגמה: תנועות נדבנות וצדקה מודרניות (לדוגמה, פעילות 'רופאים ללא גבולות' או אקטיביסטים למען הסביבה), שבהן המוטיבציה להקרבה ולשירות לעיתים קרובות היא סקסולארית אבל יקרה אתית, ניתן להסתכל דרך עין 'נצרות ללא דת' של בונהופר — שבה האמונה מופיעה לא במסגרת ההכרזה, אלא בפעולה.

2. 'חסד זול' ו'חסד יקר': נגד קונפורמיזם ולעומת אחריות

בעבודתו המוקדמת 'עלות החסד', בונהופר ביקר בחריפות 'חסד זול' — סליחה ללא תשובה, קודש ללא חטא, חסד ללא צלב. זהו חסד שהכנסייה נתנה כדי להצדיק את רצונה השקט להסכים עם העולם (כולל תקופת השלטון הנאצי). הוא התנגד לזה ב'חסד יקר' — קריאה לעקוב אחר ישו, שדורש קבלת החלטות ספציפיות, מחויבות אישית והכנה לשלם מחיר.

משמעות: בעידן הצרכנות, הקונפורמיזם ו'תרבות הביטול' (cancel culture), תפיסת 'חסד זול' מוצאת את הביטוי שלה. זהו 'אתיקה של כוונות טובות' ברשתות החברתיות (אקטיביזם בעלי תגיות ללא פעולה רכיבה), נסיון לקנות רחמים דרך נדבנות דמונסטרטיבית, ופנאטיזם דתי או אידיאולוגי שמצדיק חוסר סבלנות. 'חסד יקר' של בונהופר הוא קריאה לאחריות אישית, לא ניתנת להעברה, לפעולות שעשויות לעלות רפואה, קריירה או אפילו חיים (כמו במקרה של אקטיביסטים נגד המלחמה ברוסיה או מגיני זכויות אדם במדינות אוטוקרטיות).

3. אתיקה של אחריות ב'מצב גבולי'

השתתפותו בהכנת הצהרת ההתנגדות נגד גיטלר הכניסה את בונהופר לסוגיה אתית נוראה: להפר את פסוק 'אל תהרג' כדי להציל מיליונים. ב'אתיקה' שלו, הוא חשב על כך שבנסיבות קיצוניות, אחריות לאל עשויה להביע עצמה בהכנת עצמם לקחת אחריות על פשע חמור עבור טובה גדולה. זה לא הצדיקה של הרוע, אלא העומס הטרגי של בחירה.

משמעות: במאה ה-21, 'מצבים גבוליים' הפכו כמעט לרוטינה. רופאים שבוחרים, מי להציל כאשר יש מחסור במכשירי טיפול נשימתי; חיילים שנותקלים בפקודות למנוע פשעי מלחמה; 'חשיפות מידע' (whistleblowers) כמו ג'וליאן אסאנג' או אדווארד סנודן, שנותקלים בחוקי שמירת הסוד, כדי לפרסם את העניין הציבורי — כולם נתקלים בדילמה של בונהופר. המחשבה שלו נותנת לא תשובה מוכנה, אלא שיטת איתור פתרונות: ההכרה בבלתי אפשרות להישאר 'חף מפשע', הכנה לשאת בעומס ההשלכות והפקודה המתמשכת לשאול את אל/המצפון.

4. 'ארקנום' וחיים 'כאילו אין אל'

במכתביו בכלא, בונהופר כתב על הצורך לחיות עם פני העולם 'etsi deus non daretur' ('כאילו אין אל'). זה לא אתאיזם, אלא קריאה לא להשתמש באל כ'צמיד' לחללים בידע או כמבטיח הצלחה. אל הנוצרי — 'אל הסובל', חלש וחסר יכולת בעולם, המשתתף במצוקת האדם על הצלב. מכאן — הרעיון שהאמונה האמיתית צריכה להיות 'מוסתרת' ('ארקנום'), שנעשית בשקט, ולא מוצגת.

משמעות: בעידן הפופוליזם, שבו הרטוריקה הדתית לעיתים קרובות משמשת להצדיק ריכוז כח ואלימות, קריאה לאמונה 'מוסתרת', לא ציבורית, צנועה הופכת לנגדן. המחשבה על 'אל הסובל' רצונה בעולם מלא חוסר צדק, אי שוויון וכאב, ומציעה לשתף פעולה עם הסובלים. וחיים 'כאילו אין אל' — קריאה לאחריות רציונלית, סקסולארית לעולם, שאתה צריך לנשא כאדם דתי, ולא להעבירה על 'הצורה של אל.

עובדה מעניינת: בונהופר היה אחד הראשונים שחשבו על ההשפעה של הטכנולוגיה על האנושות. בכלא, הוא חשב על כך שהרדיו והעיתונות שינו את טבע התקשורת, עשו אותה דו-כיוונית ושטחית, ואזהר על סכנת 'ההשמדה העצמית' של האנושות דרך ההתקדמות הט
© elib.co.il

Permanent link to this publication: