מספר היבשות על פני האדמה דרך עין הדיונים המדעיים המודרניים

הקדמה: המיתוס של המודל האוניברסלי

השאלה «כמה יבשות קיימות על פני האדמה?» נראית פשוטה רק בראייה הראשונית. למרות המצפות הרווחות, אין מספר "מדעי" או "רשמי" יחיד. התשובה משתנה בין ארבע לשבע ויותר, בהתאם לקריטריונים המשמשים — גאוגרפיים, גאולוגיים, תרבותיים והיסטוריים. הדיונים המדעיים המודרניים מגלים שהמושג "יבשת" — זה לא כל כך פנומן טבעי, אלא מבנה תרבותי-היסטורי, המתפתח יחד עם המדע.

קריטריונים עיקריים להגדרת יבשות

ביסוד הדיונים נמצא קונפליקט בין גישות רבות:

גאוגרפי (פיזיקו-גאוגרפי): יבשת — מספר גדול של אדמה, מופרדת מאחרות במרחבים מים. זה נראה פשוט, אבל מיד נוצרות סתירות. למשל, צפון אמריקה ודרום אמריקה מחוברות על ידי הקרקע המקומית, ואירופה ואפריקה — על ידי תעלת סואץ. למה הן נחשבות יבשות שונות? כאן באים לעזור קריטריונים אחרים.

גאולוגי (טקטוני): יבשת — פיסה גדולה של קרום יבשתי (עובי 25-70 ק"מ), שממוקמת על ליטוספירה יחידה ויש לה היסטוריה גאולוגית משותפת. הגישה הזו, שהיא השליטה במדע המודרני, משנה באופן רדיקלי את התמונה.

היסטורי-תרבותי: יבשת נחשבת לאזור גדול עם היסטוריה, תרבות ותפיסה פוליטית משותפת. בדיוק הגישה הזו מסבירה מדוע אירופה ואסיה, הנמצאות על אותה ליטוספירה אירואסית, נחשבות תמיד כיבשות שונות.

מודלים עיקריים והצדקה להם

מודל 1: 4 יבשות (אפרו-אירואסיה, אמריקה, אנטארקטיקה, אוסטרליה).
זוהי המודל הפיזיקו-גאוגרפי הצריך ביותר. הוא מאחד את כל הגשרים המקומיים:

אפרו-אירואסיה: אירופה + אפריקה (קישור דרך החצי-אי הסיני).

אמריקה: צפון אמריקה + דרום אמריקה (קישור דרך פנמה).
המודל הזה משמש לעיתים נדירות, בעיקר בסקירות גאוגרפיות.

מודל 2: 6 יבשות (עם ספירות).
כאן מתגלה ההבדל התרבותי המרכזי:

המודל, הנפוץ במדינות ברית המועצות, מזרח אירופה, יפן: אירואסיה כיבשה אחת. בסך הכל: אירואסיה, אפריקה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אנטארקטיקה, אוסטרליה. זהו פשרה בין גאוגרפיה וגאולוגיה.

המודל, המאומץ באמריקה הלטינית, ספרד, יוון: אמריקה מאוחדת. בסך הכל: אמריקה, אירופה, אסיה, אפריקה, אנטארקטיקה, אוסטרליה/אוקיאניה. הבסיס הוא התפיסה ההיסטורית של "העולם החדש" ככלול.

מודל 3: 7 יבשות (המודל הבינלאומי האנגלו-סקסוני).
המודל המקובל בעולם (ארצות הברית, בריטניה, סין, הודו, פקיסטן ואחרים) כולל: אירופה, אסיה, אפריקה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אנטארקטיקה, אוסטרליה. הוא מקבל את החלוקה ההיסטורית-תרבותית ברמה גאוגרפית.

מודל 4: 8 ויותר יבשות (המודל הגאולוגי המודרני).
עם התפתחות תורת הליטוספירות, הקטגוריזציה הופכת ליותר מורכבת:

זילנדיה: ב-2017, קבוצה של גאולוגים הציגה ראיות שזילנדיה וניו קלדוניה הן לא איים, אלא חלקים על-יבשתיים של מספר יבשתי, בגודל של 4.9 מיליון ק"מ, 94% מכסות מים. זילנדיה התנתקה מגונדוואנה לפני 85 מיליון שנים.

פלטו קרגלן, פלטו תת-ימי גדול באוקיינוס ההודי, נחשב לעיתים כ"יבשת קטנה" או חלק של קרום יבשתי.

חלק מהמדענים מציעים להגדיר את ערביה (חצי-האי הערבי) ואת אינדוסטן (אינדוסטן) כיבשות עצמאיות בעבר ובחלק מההווה.

עובדות מעניינות ודוגמאות שמציגות את הדיון

המצב הגאולוגי של אירופה ואסיה: הרי האורל, המחושבים כגבול בין אירופה ואסיה, הם קו טקטוני ישן ולא פעיל. מנקודת מבט של תורת הליטוספירות, זה לא גבול פלטות, אלא חלק מהליטוספירה האירואסית. כך, הגבול אירופה-אסיה נמצא על פי ההסכמה ההיסטורית, ולא על פי הקונבנציה הטבעית.

דוגמה לגבול "נעלם": תעלת סואץ — גבול יצירתי בין אפריקה ואסיה. עד לבנייתה (1869), היה קשר יבשתי. אם להיעקל בקריטריון הגאוגרפי, אפריקה ואירופה — חלק ממספר יבשתי יחיד.

ההיבט הפוליטי: מספר היבשות שמלומד בבתי-ספר שונים במדינות שונות, משקף לעיתים קרובות את התמונה התרבותית-פוליטית של העולם. המודל עם אירופה נפרדת מדגיש את ההבדל ההיסטורי והתרבותי שלה מאסיה. המודל עם אמריקה מאוחדת במדינות הלטיניות מסמל את רעיון הסולידריות היבשתית.

יבשת מתחת לקרח: אנטארקטיקה — היבשת הכי ברורה מכל הנקודות. יש לה קרום יבשתי יחיד, מופרדת מהים ונחה על ליטוספירה משלה. מעניין שהמעטפת הקרחית שלה כה מסיבית, שהיא מקפיצה את הקרום הטבעי מתחתיה.

מסקנה: ההתפתחות של המושג במאה ה-21

המדע המודרני נוטה להאמין שהמושג "יבשת" הוא פוליטאונימי — כלומר, החפיפות שמחוברות על ידי המושג, לא בהכרח מתאימות לקבוצה של מאפיינים, אלא מחוברות "בדמות משפחתית". הדבר שהופך ליותר פרודוקטיבי הוא לא חישוב היבשות, אלא קטגוריזציה מרובעת:

פלטות יבשתיות (קרטונים) — המרכזים הגאולוגיים העתיקים ביותר.

מספרים יבשתיים (מטריקים) בגאוגרפיה הפיזית.

עולמות תרבות
© elib.co.il

Permanent link to this publication: