יתרונות מהמסע הסביב העולם: שינוי אישי והרחבת גבולות הקוגניטיביים

המסע הסביב העולם, שהיה פעם נגיש רק למעטים (מגלן, דרייק, קרוזנשטרן), הפך כיום ליעד בר השגה, למרות שהוא רם במיוחד. ערכו, אולם, עובר הרבה מעבר להתכוונות «לאסוף את כל היבשות» או למלא דפים בתמונות. מנקודת מבט של פסיכולוגיה, ניורוביולוגיה, תרבות וחינוך, האירוע הזה מייצג ניסוי אנתרופולוגי חזק על עצמנו, המוביל לשינוי אישי ואינטלקטואלי עמוק.

1. ריקוח קוגניטיבי: ניצול «מפות מנטליות» והתפתחות ניורופלסטיות.

המוח האנושי, באופן אבולוציוני, מכוון ליצירת תבניות פשוטות ו「מפות מנטליות」על מנת לחסוך אנרגיה. התעשיית תוך כדי המסע הסביב העולם, שמשתנה באופן מתמשך, קורע את התבניות האלה, ומשמשת כתרגיל בגמישות קוגניטיבית.

התפתחות יכולת הסתגלות ופתרון משימות לא סטנדרטיות: ההתנגשות במצבים לא צפויים (מתאבנות תחבורה, מחסום שפתי, קודים חברתיים אחרים) מתרגלת בקביעות את הקורה הפרפרונטלית, שאחראית על תכנון וקבלת החלטות בתנאי לא ודאות.

«הרחבה» של מערכת ההפעלה של המודעות: המעבר המתמשך בין קונטקסטים תרבותיים (לדוגמה, מההיררכיה היפנית והתקשורת הלא ברורה לברזילאית המפורסמת והגמישות בתנאי הזמן) מלמד את המוח להחליף במהירות בין מערכות קואורדינטות, שהיא הבסיס לאינטליגנציה חוצה-תרבותית.

שינוי סנסורי ורגשי: ריחות חדשים, צלילים, טעמים, נוף חזותי חדשים יוצרים עומס סנסורי חזק, מסכם ניורוגנזה (יצירת קשרים ניורוניים חדשים) וחיזוק זיכרון אפיזודי. המטייל פשוט «חושב וחש'» אחרת.

עובדה מעניינת: פסיכולוגים משתמשים במונח «למידה משנת-מערכת-ידע» (transformative learning), שהוצג על-ידי ג' די. מזירו. המסע הסביב העולם הוא דוגמה אידיאלית לו. הוא מפעיל «דילמה מסובכת» — התנגשות עם חוויה שלא מתאימה לאמונות הישנות, שמובילה להערכה מחודשת של ההשקפות שלנו, לעריכה שלהן ולאינטגרציה של נקודות מבט חדשות ומורכבות יותר.

2. תגלית תרבות-אנתרופולוגית: מתייר למשתתף צופה.

המסע הסביב העולם מעניק הזדמנות ייחודית לאנליזה משווה של תרבויות במצב זמן-אמת.

התגברות על אתנוצנטריזם והבנה של חוסר-היחוד של נורמות: כשרואים עשרות דרכים לארגן את החיים, המשפחה, העבודה, הבידור והחיים הרוחניים, מובן שהתרבות שלו — לא תוכנית אוניברסלית «נכונה» אלא רק אחד מאפשרויות האפשריות. זהו היסוד לרלטיביזם תרבותי וסובלנות.

התפתחות אמפתיה ואינטליגנציה חברתית: הצורך ביצירת קשרים קצרי-טווח אך עמוקים עם אנשים משכבות שונות של החברה (מדייג באינדונזיה עד לחוואי במונגוליה) מתרגל את היכולת לקרוא במהירות סימנים לא-מילוליים, להבין את ההקשר ולמצוא את הדרך לשוחח מעבר לשפה.

התפתחות חשיבה מערכתית וגלובלית: הצפייה בתוצאות של שינוי האקלים במאלדיבים, בעיית הפלסטיק בים ליד חופי דרום-מזרח אסיה, בעיית החוסר-שיוויון הכלכלי בדרום-אפריקה וביצועים טכנולוגיים בסינגפור מאפשרים לאסוף מוזיקה של קשרים גלובליים. רעיונות אבסטרקטיים שלחדשות נהיים עם גוף, ויוצרים הבנה שלמה ולא-סטנדרטית של העולם.

3. גידול קיומי ואישי: המפגש עם עצמו מחוץ לתוויות חברתיות.

מחוץ לסביבה המוכרת, מעמד המקצועי ותפקידים חברתיים, מתרחש «מבחן זהות».

עלייה ביכולת ההתאוששות (resilience) ובביטחון העצמי: ההתמודדות המוצלחת עם מספר מאמצים פיזיים ופסיכולוגיים (בדידות, מחלה, קשיים כלכליים) יוצרת בטחון פנימי עמוק: «אני אצליח». זהו תרופה נגד חוסר-יכולת מלמדת.

התקשירות של ערכים והערכה מחדש של סדרי-עדיפויות: בתנאי של מינימליזם (רק תיק נסיעה לחודשים רבים) נהיה ברור שמה שבאמת חשוב לאושר. לעיתים קרובות זה מוביל לדאונשיפטינג, לשינוי מקצועי או לעריכה קרדינלית של החיים לאחר שחזר.

התפתחות תודעה (mindfulness) ונוכחות ברגע: השינוי המתמשך בסביבה מלמד להעריך את החוויה הנוכחית, ולא לחיות בציפיה לנקודת המסלול הבא. זהו תרגיל בנוכחות עמוקה «הנוכח».

4. יתרון מעשי ומקצועי: «הון חבוי».

הניסיון במסע הסביב העולם יוצר יכולות שנחשבות במיוחד בכלכלה המודרנית:

ניהול פרויקטים וסיכונים: המסע הסביב העולם הוא פרויקט של שנה או יותר עם תקציב, תאריכים, לוגיסטיקה ומצבים לא צפויים.

יכולות תקשורת חוצה-תרבותיות וניהול משא ומתן.

יצירתיות וחשיבה לא-סטנדרטית, שנוצרו על-ידי הצורך באימפרוביזציה.

יכולות שפה, בעיקר שפה «רחוב» שלא בספרים.

דוגמה היסטורית: המסע של צ'רלס דארווין על ספינת «ביגל» (1831-1836) היה, בעצם, מסע סביב העולם מדעי. ההבחנות שאסף הוא על מגוון החיים בכל פינה של העולם, היו הבסיס לתיאוריית האבולוציה. זהו דוגמה לכך שהמסע הסביב העולם יכול להיות קטליזטור למהפכה גלובלית בתחום האינטליגנציה.

5. קריטיקה וסיכונים פוטנציאליים.

אין להתרומם מהמסע הסביב העולם. הוא מסוכן:

עקבות סביבתיים: ט
© elib.co.il

Permanent link to this publication: