ביקורת על התפיסה «קונצרט אירופה»: היררכיה, דיכוי ואשליה של סדר

"קונצרט אירופה" (1815-1914), המערכת של ביטחון משותף של מעצמות גדולות (רוסיה, אוסטריה, פרוסיה, בריטניה, צרפת) שהתפתחה לאחר ועידת וינה, מוצגת באופן מסורתי כדוגמה לדיפלומטיה מוצלחת שהבטיחה נכון למאה שלמה של חוסר קונפליקט יורופי (Pax Britannica). אולם, ניתוח ביקורתי של המודל הזה מגלה את טבעה המורכב במיוחד: היא הייתה מכונה קונסרבטיבית, אליטארית ודיכונית, שדיכאה שינויים נחוצים ובסופו של דבר גידלה את זרעי קונפליקט גדול יותר.

1. תכונה אנטי-דמוקרטית ואנטי-לאומית

עקרון היסוד של "קונצרט", הלגיטימיזם, היה תמיכה בדינסטיות "חוקיות" (כלומר, מסורתיות, בדרך כלל מונרכיות) והכחשת סובריניטת לאומית וליברלית של העמים.

דיכוי של תנועות לאומיות: "קונצרט" ראה בנאציונליזם כאיום קטלני ליציבות. זה נראה בדיכוי האבסטרקציה האוסטרית של ההתקוממויות באיטליה (1820-1821, 1831) ו, שהוא הכי מובהק, בהבסת ההתקוממות הנובמברית הפולנית על ידי רוסיה, תחת הסכמה רגועה של המעצמות האחרות. פולין, שרצונותיה הלאומיים נהפכו לנפטר, הפכה לנפגעת העיקרית של המערכת.

התנגדות למהפכות ולליברליזם: הברית הקדושה (הבסיס האידאולוגי של "קונצרט"), הכריזה בפתיחות על זכות להתערב בנגד "המחלה הרבועית" הרבונית. זה הוביל להתערבות הצרפתית בספרד (1823) להשבת האבסולוטיזם של המלך פרדיננדו VII ולהתקפה האוסטרית על נאפול ופיימונט (1821). המערכת עבדה על קפאת הפיתוח הפוליטי של אזורים שלמים.

ביקורת: "קונצרט" הבטיח שלום לא לעמים של אירופה, אלא בין אליטות האריסטוקרטיות שלה, תמורת חיי העם. הוא קיפא באופן מלאכותי מבנים היסטוריים ישנים (האימפריה העות'מאנית, האימפריה האוסטרית), מה שהצטבר חשמול פוטנציאלי.

2. בחירתיות והיפוקרטיות: "קונצרט" כמועדון של מעצמות גדולות

המערכת פעלה כמועדון יוקרתי, שחוקיו הופעלו באופן בחירתי, בהתאם לאינטרסים של "החמש".

עקרון נייטרליות ככלי: בריטניה, במיוחד אחרי עזיבתו של קנינג, השתמשה לעיתים קרובות בעקרון נייטרליות בעניינים פנימיים של מדינות אחרות לא לפי נחשקים אידאולוגיים, אלא כדי לחסום פעולות קבוצתיות של "קונצרט" שהיו נוגדות אינטרסים שלה. למשל, היא סירבה לתמוך בהתערבות נגד המושבות הספרדיות באמריקה הלטינית, מועדפת על פתיחת שווקים אלה לסחר שלה.

סטנדרטים כפולים בשאלת הנושא המזרחי: כאשר העניין היה בהתקוממות היוונית (1821-1830) נגד האימפריה העות'מאנית, האינטרסים של המעצמות השונות נפרדו. רוסיה ובריטניה, שרדפו אחר יעדים סטרטגיים ומסחריים, תמכו סופית בהקמת יוון העצמאית, ניגוד לעקרון הלגיטימיזם ביחס לסולטן החוקי. זה הראה שדוגמות אידאולוגיות ניתנות לזלפה בעד פוליטיקה ריאליסטית (Realpolitik).

התעלמות ממדינות קטנות: גורלן של בלגיה, סרביה, יוון נקבעו בחדרי הממשלה של מעצמות גדולות ללא קשר לרצון האוכלוסייה שלהן. המהפכה הבלגית (1830) והכנס הבינלאומי שהכיר בעצמאותה של בלגיה, לא היו נצחון של "קונצרט", אלא פשרה חובתית לפי fait accompli, שהיה צריך להוכיח כדי להימנע ממלחמה גדולה.

3. חוסר יכולת להסתגל למודרניזציה ולגידול בנאציונליזם

"קונצרט" היה מערכת לשלום בתחילת המאה ה-19 ולא הצליח להסתגל לכוחות חברתיים חזקים שהובאו לידי ביטוי על ידי המהפכה התעשייתית וההשכלה.

אביב העמים (1848-1849) היה כישלון מוחלט של המערכת. המהפכות שכיסו את כל אירופה הראו ש"קונצרט" לא יכול לנהל תהליכים פנימיים במדינות. ההחזרה לסדר התרחשה לא בזכות פעולות קבוצתיות של "קונצרט", אלא בזכות דיכויים קשים של הצבאות הלאומיים (האוסטרי, הפרוסי, הרוסי). המעצמות באותו הזמן היו חלשות או עסוקות בבעיות פנימיות להתאמה.

איחוד גרמניה ואיטליה: תהליכים אלה, קריטיים להיסטוריה האירופית, התרחשו בניגוד ל"קונצרט" ובחוץ ממנו. האיחוד של איטליה הושג על ידי מלחמות רבות (ג'וזפה גאריבאלדי) ודיפלומטיה של פיימונט, בתמיכת צרפת (נפוליאון השלישי), ולא על ידי החלטה של ועידה. האיחוד של גרמניה "בקשת ודם" (אוטו פון ביסמרק) היה סדרה של מלחמות מוגבלות (נגד דנמרק, אוסטריה, צרפת), ש"קונצרט" לא הצליח למנוע אותן. ביסמרק השתמש במכשיריו באופן מושלם, מבודד יריבים.

4. קידום תחרות אימפריאלית ומיליטריזם

באופן פרדוקסלי, בניסיון להשיג שלום, "קונצרט" הפך למערכת שהקדישה והלגיטימיזה את ההתפשטות האימפריאלית כ"משימה תרבותית", מה שבסופו של דבר פגע ביציבות.

"המשחק הגדול" בין רוסיה לבריטניה במרכז אסיה והמרוץ הקולוניאלי באפריקה ("הלחימה על אפריקה" אחרי 1880) הוציאו את התחרות מחוץ לאירופה, אך לא הסירו אותה. תחרות זו המשיכה להרעיל יחסים בין חברי "קונצרט".

הכנות למלחמה: שלום ארוך, שהובטח על ידי המערכת, הושתמש בו לא להפחתת חימוש, אלא למרוץ חימוש בלתי נסבל, למיליטריזציה טכנולוגית ולפיתוח תוכניות צבאיות קשות (כמו "תוכנית של
© elib.co.il

Permanent link to this publication: