מודל של בריאות קבועה כיום: אינטגרציה של אקולוגיה, כלכלה ואושר

הרעיון של בריאות קבועה (Sustainable Well-being) הפך לתשובה מפתח לאתגרים של המאה ה-21, מעצב מחדש את תפיסת ההתקדמות. הוא נמנע מלהזדהות בריאות עם גידול כלכלי בלבד (תמ"ג) ומציע מודל הוליסטי, שבו איכות החיים של האדם קשורה בבריאות המערכות האקולוגיות וביציבות חברתית ארוכת טווח. המודל הזה הוא סינטזה של רעיונות של פיתוח בר-קיימא (sustainability) ומדע הבריאות (well-being science).

1. קריטיקה של הפרדיגמה הקודמת: מדוע תמ"ג לא מספיק.

המודל הכלכלי המסורתי, המודד את ההצלחה דרך גידול בתמ"ג, הוכח כלא-מספיק. תמ"ג מתעד את כל הפעולות הכספיות, אך אינו מבדיל בין פעילויות מועילות לאקולוגיה (למשל, הוצאות על פינוי אסון טבעי מגבירות את תמ"ג) ופעילויות שואבות (למשל, דוחקים את תמ"ג). הוא מתעלם:

מהשקעה בהון טבעי (השקעה במשאבים, זיהום).

מפעילות לא-שוק (טיפול בבית, נדבנות).

מחלוקת בחלוקת השפעות (גידול באי-שוויון).

מאושר סובייקטיבי (רמת האושר, המשמעות, הקשרים חברתיים).

פרדוקס אייסטרלין (Easterlin paradox) הראה שאחרי הגעה לרמת הכנסה מסוימת, גידול נוסף בהכנסה לא מתאים עם גידול באושר. דבר זה הוביל לחיפוש אחר סימני אלטרנטיביים.

2. מרכיבים מבניים של המודל של בריאות קבועה.

המודל המודרני נבנה על ידי קשר בין שלושה קובעים בסיסיים:

א) יציבות אקולוגית (גבולות ביופיזיים).
זה הבסיס של המודל. בריאות אינה אפשרית בסביבה שנגזרת או מזוהמת. הקונספציה "גבולות פלנטריים" (planetary boundaries), שפותחה על ידי המרכז הסטוקהולמי לקיימות, מגדירה גבולות בטוחים להשפעה של האנושות על מערכות עיקריות של כדור הארץ (שינוי אקלים, ריבוי ביולוגי, זיהום כימי וכדומה). המודל של הבריאות צריך להתאים לתחום הזה. דוגמה — כלכלת הטבעת (doughnut economics) של קייט ראוורת, שמייצגת "הנקודה המתוקה" של האנושות בין קו המינימום החברתי (הקו הפנימי) וקו הגבול האקולוגי (הקו החיצוני).

ב) צדק חברתי וכוללנות.
יציבות אינה אפשרית תחת אי-שוויון גבוה, שמשבש את הספלות, האמון והבריאות של האומה. המודל כולל:

חלוקה הוגנת של משאבים והזדמנויות.

קשרים חברתיים חזקים ואמון (הון חברתי).

השתתפות בקבלת החלטות (מוסדות דמוקרטיים).

גישה לרכושים בסיסיים: חינוך, בריאות, דיור.

עובדה מעניינת: מדינות המובילות בדירוגי האושר (למשל, המדינות הסקנדינביות) מדגימות לא את הכי גבוהות של תמ"ג לנפש, אלא רמה נמוכה של אי-שוויון (מדד ג'יני), אמון חברתי גבוה ומוסדות ממשלתיים יעילים.

ו) בריאות סובייקטיבית ופסיכולוגית.
זהו הלב של המודל, המודד דרך:

המרכיב ההדוני (תחושת אפקט): שיווי-שקל של רגשות חיוביים ושליליים, סיפוק חיים.

המרכיב האודמוני (גדילה אישית): תחושת משמעות, אוטונומיה, יכולת, קשרים עם אחרים (תיאוריה של התנהגות ההתמדה של רייאן ודסי).
הרעיון המרכזי הוא המעבר מחברה של צריכה לחברה של פריחה (flourishing), שבה הבריאות מבוססת על משאבים פנימיים, לא רק על משאבים חומריים.

3. כלים למדידה ויישום.

לשם הבאת המודל לפועל, מפתחים מדדים אלטרנטיביים להתקדמות:

מדד "חיים טובים יותר" (Better Life Index) של האורגניזציה למדינות המפותחות (OECD) מעריך 11 תחומים, מאיכות האוויר עד לאיזון עבודה-חיים.

מדד "כדור הארץ המאושר" (Happy Planet Index) — מדד רדיקלי, המודד את יעילות, באיזו מידה מדינות משנות משאבים טבעיים לחיים ארוכים ומאושרים של תושביהן.

תמ"ג "בריאות הלאום" של בהוטן — המדיניות הממלכתית המפורסמת ביותר שמבוססת על המודל הזה, המודדת בריאות על פי תשעה מדדים, כולל בריאות פסיכולוגית, מגוון אקולוגי וקיום.

ברמה של ערים וקהילות, מיושמים פרויקטים "ערים בטווח 15 דקות" (היכן שכל הצרכים הבסיסיים מקופלים בידי צעדים), פיתוח של אזורים ירוקים, קידום של כלכלה מחזורית וחדשנות חברתית.

4. דוגמאות ליישום מעשי.

יישובים אקולוגיים וקואופרטיבים: קהילות שבונות חיים על עקרונות מקומיות, תפיסה נמוכה של טביעת רגל אקולוגית, צריכה משותפת וקשרים חברתיים חזקים (למשל, הפרויקט "Treehouse" בהולנד).

פעולות חברתיות: חברות מיישמות עקרונות ESG (סביבה, חברה וניהול חברתי), עוברות לשבוע עבודה 4 י�י, משקיעות בבריאות של העובדים כגורם ליעילות ארוכת טווח.

מדיניות "המעבר הירוק": "המסלול הירוק" האירופי (European Green Deal) — ניסיון מסיבי לשנות את הכלכלה, כדי להפוך אותה לנייטרלית קריטיום, צדקית וכוללת.

5. אתגרים וקריטיקה.

המודל נתקל באתגרים חמורים:

קושי במדידה ובהפעלה: איך למדוד באופן אובייקטיבי את המשמעות בחיים או את ההון חברתי?

התנגדות פוליטית: המודל חותר נגד עניינים מוצקים ודורש חלוקה מחדש של משאבים.

רלקטיביזם תרבותי: תפיסות על בריאות משתנות בתרבויות שונות.

סיכון של דיקטטורה ירוקה: הסיכון להצדקה של מגבלות חופש בשביל מטרות אקולוגיות.

מסקנה.

מודל הבריאות הקבועה הוא לא אוטופיה, אלא מסגרת נחוצה למחשבה מחדש על מטרות ההתקדמות האנושית בעיד
© elib.co.il

Permanent link to this publication: