מאמר של זיגמונד פרויד «המפחיד» (1919): פצע חג המולד כמטריצה של נוירוז וארכיטיפ של הבלתי-מודע

הקדמה: «Unheimliche» כחזרה של הפחד הילדותי המדחק

המאמר של זיגמונד פרויד «המפחיד» («Das Unheimliche», 1919) הוא לא רק מחקר פסיכואנליטי-ספרותי, אלא עבודה בסיסית באסתטיקה ופסיכולוגיית הפחד, שבה סיפור חג המולד של א.ת.א. גות'מן «האדם מהחול» הופך לדוגמה קלינית ותרבותית מרכזית. פרויד משתמש בסיפור זה כדי להדגים את התזה שלו ש«המפחיד» הוא לא משהו חדש או זר, אלא חזרה של משהו מוכר, שכבר נדחק לתוך הבלתי-מודע, שקשור לטראומה. חג המולד, בהקשר זה, מופיע לא כחג, אלא כמסמן כלולי שמקביל לרגע של קריסה פסיכיאטרית.

תפיסת «Unheimliche»: ניתוח לשוני ופסיכואנליטי

פרויד מתחיל בניתוח לשוני של המילה הגרמנית unheimlich (מפחיד, מפחיד). הוא מראה שהאנטונים שלו heimlich משמעותם לא רק «ביתי, נחמד», אלא גם «מוחבא, סודי». כך שunheimlich הוא לא רק «לא-ביתי», אלא משהו שהיה אמור להישאר מוחבא, אבל יצא החוצה. השדה הסמנטי הזה מוביל ללב הפסיכואנליזה: המפחיד הוא משהו שהיה פעם heimlich, מוכר, חלק מ«הבית» של הנפש (לדוגמה, פחדים ילדותיים, תסביכים), אבל נדחק, ועכשיו חוזר בצורה מעוותת, זרה, וגורם לחרדה.

«האדם מהחול» של גות'מן כמודל של טראומת חג המולד

פרויד מבקר בפירוט את סיפור גות'מן, ומזהה בו אלמנטים מעצבים של נוירוז.

חג המולד כסצנה של טראומה ראשונית: קומה של הפחדים של נתנאל הקטן מתרחשת בליל חג המולד. הוא, בציפייה למתנות, מצפה באביו ובעורך המפחיד קופליוס (סמל של האדם מהחול — יצור מיתי שזורק חול בעיני ילדים כדי שהם יישנו). הילד הופך לעד לניסוי אלכימי מפחיד, המקושר לאלימות על העיניים. חג המולד, לכן, הופך לסצנה של חרדה ופחד מפני דמות האב, שמופצת לשניים: האב הטוב והקופליוס הרע.

האיום «להוציא את העיניים» מצד האדם מהחול הופך ללב הפוביה. חג המולד, לכן, נקשר לאיום על אובדן, ולא לקבלה.

החזרה הנכונה והחלוקה של דמות האב: הטראומה שקיבל נתנאל בליל חג המולד קובעת את כל חייו. בגיל הבגרות, הוא פוגש שני דמויות, בהן משתקפות תכונות של קופליוס: האופטיקה ג'וזפה קופפולו והפרופסור ספלנצני. החזרה הנכונה הזו היא מכניזם נוירוטי קלאסי, כשהנפש בלתי-מודעת מחזירה סיטואציה טראומתית, בניסיון ל»לשחק מחדש» אותה.

הקטע של הבובה אולימפיה כהתעוררות «מפחיד» של חסר-חי: ההתעניינות של נתנאל באוטומן אולימפיה היא אפיזודה מרכזית, לפי פרויד. «המפחיד» נובע מאי-בהירות בין חי וחסר-חי. אולימפיה נראית חיה, אך היא מכונה. האי-בהירות הזו נוגעת לקונפליקט אינפנטילי עמוק: ילדים נוהגים לחיות קוקובים, אך גם לחוש פחד מהם. הבובה החיה היא חזרה של אמונות אנימיסטיות של ילדות, שהאדם המתבגר כבר זרק אותן.

טראומת חג המולד באור תיאוריית הנוירוז

פרויד, באנליזה של גות'מן, בונה בעצם מודל אתיולוגי של נוירוז נוירוטי:

אירוע טראומתי: סצנת ליל חג המולד.

דחיקה: פחדים ילדותיים ורגשות נדחקים לתוך הבלתי-מודע.

חזרה של המדחק בצורה «מפחידה»: בחיים הבוגרים דרך פוביות (פחד מהאדם מהחול/אופטיקים), פעולות נוירוטיות ועצמים (הבובה אולימפיה).

קשר סמלי. חג המולד הופך לרפלקס קונדיציונלי, טריגגר שמתחיל חרדה.

בכך, פרויד מראה כיצד חוויה יחידית, אך אינטנסיבית, שמוקשרת לחג לולד, יכולה להיות פרימטיב של חיים פסיכיאטריים, לעצב את המציאות של האדם דרך עדשת הפחד הילדותי.

ביקורת והרחבה של הפרשנות של פרויד

למרות שהפרשנות של פרויד הפכה לקנונית, חוקרים מודרניים רואים ב«האדם מהחול» ובמשמעויות רחבות יותר:

ביקורת של הרציונליזם המדעי: גות'מן, ואחריו פרויד, שוללים את הגבול בין חי ומכני, מה שמאוד רלוונטי בעידן של המהפכה התעשייתית והאינטליגנציה המלאכותית. הפחד מהאוטומן הוא גם פחד לאבד את הטבע האנושי.

טראומה כהפרעה של פרטיות ואמון: נתנאל הופך לעד לעולם סודי, «בוגר» ואלים של האב. חג המולד, כאידיליה משפחתית, נהרסת על ידי הפלישה של האב-דמיוגוס, הפועל באלימות. זו טראומה של גילוי ואובדן העולם הילדותי הבטוח.

«המפחיד» בעידן הדיגיטלי: תפיסתו של פרויד התגלתה כמאוד רלוונטית לאנליזה של תרבות המודרנית. התופעה «עמק המפחיד» (uncanny valley) ברובוטיקה ו-CGI היא המשך ישיר של הרעיון של פחד ממשהו כמעט-חי, אך לא-בדיוק-אדם. רשתות חברתיות, מלאות «דמויות חיות» של העבר ו-deepfake, הן אדמה פוריה לסוג חדש של unheimliche.

עובדה מעניינת: פרויד עצמו, לפי עדויות, חווה חרדה חזקה ביום עודם חג המולד, שחוקרים קשרו ליחסיו המורכבים עם אביו ואולי לאסוציאציות הבלתי-מודעות שלו, שהוא תיאר בצורה נפלאה.

משמעות המאמר להבנת פסיכולוגיה של חגים

עבודתו של פרויד מובילה את האנליזה של חגים מהסוציולוגיה והתרבות לתחום הפסיכולוגיה הקלינית של החוויה האישית. היא מראה ש:

חגים, במיוחד אלו שמלאים בתחושות, כמו חג המולד, הם מגנטים חזקים להעברת קונ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: