מאדים והירח לאדם: ניתוח משווה של מטרות ואתגרים

הכיבוש של הירח ומאדים — כיוונים עיקריים, אך שונים באופן קיצוני, של ההתפשטות הקוסמית של האנושות. ההשוואה שלהם — לא מחלוקת על סדרי עדיפויות, אלא ניתוח של שתי אסטרטגיות משלימות, כל אחת מהן פותרת שאלות מדעיות, טכנולוגיות ופילוסופיות ייחודיות.

הירח: בסיס לוגיסטי ופוליגון

הירח, כגוף שמימי הקרוב ביותר לכדור הארץ (384 400 ק"מ), הוא פוליגון אידאלי לניסוי טכנולוגיות עתיד.

1. מטרות מדעיות: קפסולת זמן של מערכת השמש.

הירח, שחסר אטמוספירה ופעילות טקטונית, שומר על פניו תיעוד גאולוגי לא מזוגג. רגוליט (קרקע הירח) מכיל עקבות של רוח השמש, נתונים על פעילות סולארית עתיקה ואולי שברים של חומר שנפל מכדור הארץ וממאדים במקרים של פגיעה באסטרואידים. חקר הקטבים של הירח, שבהם נמצא קרח, — מפתח להבנה של התפלגות המים במערכת השמש.

2. משימות טכנולוגיות ומשאבים: תחנת תדלוק.

הקריאה של משאבים (ISRU — In-Situ Resource Utilization). הקרח שבקרקעית הקטבים יכול להיות מופרק למימן וחמצן — מרכיבי הדלק הכי יעיל. זה יאפשר ליצור תחנת דלק בין-פלנטרית בירח, מה שירדיש את עלות המשימות (יהיה צורך לשגר רק מטען שימושי, ולא מאגרי דלק ענקיים למסע חזרה).

ניסוי של מערכות חיון. יצירת מערכות סגורות או חלקית סגורות (מערכות ביו-רגנרטיביות) בתנאי הגריאציה הירחית (1/6 g) — צעד קריטי לפני טיסה למאדים.

אסטרופיזיקה. הצד השני של הירח — מקום ייחודי למיקום רדיוסקופים, מוגנים מהפרעות רדיו.

3. אתגרים.
הסכנה העיקרית — אבק הירח. חלקיקיו יש קצוות חדים, לא מקוטעים (בגלל העדר סחיפה) ומטענים אלקטרוסטטית. הם חודרים למכניקות, חליפות וריאות, ומייצגים איום קבוע לבריאות ולטכנולוגיה.

עובדה מעניינת: פרויקט Artemis של NASA שמטרתו לא רק "ביקור", אלא יצירת נוכחות קבועה — Lunar Gateway (תחנת חלל מסלולית) ובסיסים על פני השטח. רוסיה וסין גם מתכננות בסיס לוני משותף ILRS (International Lunar Research Station).

מאדים: יעד ליישוב

הפלנטה האדומה (מרחק ממוצע 225 מיליון ק"מ) — היעד הסופי בעתיד הקרוב בגלל הדמיון שלה לכדור הארץ.

1. מטרות מדעיות: חיפוש חיים ועבר.

מאדים — המועמד הראשון למציאת עקבות של חיים חוץ-כדור-ארציים, כנראה פשוטים ואיסקופטיים. חקר הגאולוגיה שלו, עקבות נהרות ואגמים עתיקים, והרכב האטמוספירה שלו יעזור להבין מדוע פלנטות שהיו בהתחלה במצבים דומים, נסעו בדרכים שונות: כדור הארץ הפך למאוכלס, בעוד מאדים הפך למדבר קריר.

2. משימות טכנולוגיות ופילוסופיות: ההפכה למין מינטרפלנטרי.

אותנטיות המשימה. טיסה למאדים (2-3 שנים) — זו המשימה הראשונה של טיסה אוטונומית. בגלל ההשהייה בתקשורת (עד 22 דקות בכיוון אחד) הצוות צריך לקבל החלטות קריטיות באופן עצמאי.

יצירת מושבה עצמאית. המטרה הארוכת-טווח — להשתמש במשאבים מקומיים: CO₂ מהאטמוספירה ליצירת חמצן ומתאן (דלק לפי תהליך סבאטי), קרח תת-קרקעי למים, רגוליט לבנייה. זהו מבחן של היכולת של האנושות לחיות בעצמאות מחוץ לביוספירה של כדור הארץ.

3. אתגרים.

• רדיואקטיביות. במהלך הטיסה ועל פני השטח, הצוות יקבל כמות דומה למגבלת החיים של אסטרונאוטים. יש צורך ביצירת הגנה יעילה (מסכות מים, מסכות מגנטיות) או צמצום הזמן של הטיסה.
• גריאציה (3/8 g). ההשפעה הארוכת-טווח על בריאות האדם (עצמות, שרירים, מערכת הלב והדם) לא נחקרה. האם המתיישבים יכולים לחזור לכדור הארץ לאחר שהם חיו במאדים?
• אבק רעיל. אבק המאדים מכיל פרוקסידים — כתנים שהן מזיקות ללבלב. הוא גם קטן ומתפשט גלובלית בסופות.

עובדה מעניינת: המשימה Mars-500 (2010-2011), שנערכה במוסקבה, חיקתה 520 יום של טיסה למאדים וגילתה בעיות פסיכולוגיות חמורות: לחברי הצוות נשברו ריטמים צירקדיים, פיתחו מצבים דפרסיים עקב מונוטוניות ובידוד.

טבלת השוואה תקנית

מרחק: הירח: 3-4 ימי טיסה; מאדים: 6-9 חודשים לכיוון אחד.
גריאציה: הירח: 1/6 g; מאדים: 3/8 g. שתיהן חסרות לבריאות לטווח ארוך ללא אמצעי נגד.
אטמוספירה: הירח: ואקום; מאדים: דלילה (1% מהאטמוספירה של כדור הארץ), CO₂. יש במאדים רמה מסוימת של הגנה מפני מיקרומטאורים וקרניים קוסמיות.
משאבים: הירח: קרח על הקטבים, הליום-3; מאדים: קרח תת-קרקעי, CO₂ של האטמוספירה, פרוקסידים בקרקע.
מטרה עיקרית: הירח: פוליגון ומרכז לוגיסטי; מאדים: כיבוש מדעי וחיפוש חיים.
סכנה עיקרית: הירח: אבק אברזיבי ורדיואקטיביות; מאדים: רדיואקטיביות בטיסה, גריאציה, אבק רעיל.

קשר אסטרטגי

הירח ומאדים — לא מתחרים, אלא צעדים באותה סולם. הירח — זה פוליגון. עלינו לנסות ולעשות בו:

• טכנולוגיות לקריאה ושימוש במשאבים מקומיים.
• מערכות חיון בתנאי גריאציה אחרת.
• שיטות הגנה מול רדיואקטיביות ואבק.
• עקרונות של רפואה לטיסות רחוקות.

ההצלחה בירח מוגבירה את הסיכויים למ
© elib.co.il

Permanent link to this publication: