למה הם עוזבים לנהגי דלפקים: ניתוח סוציו-אקונומי של אסטרטגיות התאמה

בחירת המקצוע של נהג דלפק (ניקוי שטחים) מסומנת לעתים קרובות כצעד חובה, סימן לכישלון חברתי. אולם, ניתוח סוציולוגי וכלכלי מראה שהמוטיבציה לקחת את המקצוע הזה ברוסיה המודרנית ובמדינות עם מבנה שוק עבודה דומה מייצג מורכבות של אסטרטגיות התאמה רציונליות, שמשתרעות הרחק מהתזה הפשטנית של "לכאורה אין בחירה". זהו החלטה, שמבוססת על חישוב צודק בתנאים של מגבלות ואפשרויות ספציפיות.

1. רציונליות כלכלית: שיוויון בין סיכונים והבטחות.

בהקשר של תעסוקה לא יציבה ומגזר לא פורמלי, מקצוע הנהג דלפק מציע רצף של יתרונות כלכליים, שלקבוצות חברתיות מסוימות עולים על דרגתו הנמוכה:

יציבות בתשלומים ופורמליזציה: ארגונים מוניציפליים או חברות תחת חוזה תחליף עקרון הרבה פעמים מעניקים תעסוקה פורמלית לפי חוק העבודה של הרפובליקה הרוסית, שמשמעותו שכר קבוע, למרות שהוא קטן, מובטח, תשלום לחולה, ו, שהוא קריטי, תשלום לפנסיה. עבור עובדים בתקופת קרבת פנסיה או מהגרים, זהו גורם מפתח שמבטיח סטטוס לגיטימי ופנסיה עתידית.

גבול נכנס נמוך ותחזיתיות: המקצוע לא דורש לימודים ארוכים ויקרים, הסמכות או אישור דיפלומה. זהה הופך אותו זמין לאנשים עם פירוד בקריירה, אנשים ללא השכלה מקצועית, בוגרי בתי ספר לבית, וגם למהגרים פנימיים וחיצוניים מאזורים בעייתיים או מדינות ברית המועצות, שהדיפלומות שלהם לא נחשבות בשוק המקומי.

גרגר חופשי ואוטונומיה: במקרים רבים, העבודה נעשית על גבול תקופות עבודה או גמישה, והפעילות עצמה נעשית ללא שליטה ישירה "על הנפש". זה מאפשר לשלב אותה עם סוגים אחרים של תעסוקה (תיקון לא פורמלי, נהיגה, חקלאות ביתית), טיפול בילדים או קרובי משפחה, וגם ללמוד בשעות היום.

עובדה מעניינת: במהלך מחקר שדה, סוציולוגים (לדוגמה, ס.י. ברסוקובה) שם לב לתופעה "עבודה בשתי תחנות" בתחום שירותי המגורים. אדם אחד עשוי להיות רשום כנהג דלפק בשתי חברות ניהול דיור שונות או בשני אתרים, למעשה מבצע עבודה כעבודה דחופה, שבסך הכל נותנת הכנסה שקומה לעבודה מקצועית באזור. סטרטגיה זו דורשת יכולת סידור גבוהה, אך אפשרית בזכות הגמישות בגרגר.

2. גורמים פסיכולוגיים וחברתיים: אויבת עיצוב וסביבה רעילה.

לקבוצות מסוימות, "העזיבה לנהג דלפק" היא אסטרטגיה מודעת למזעור ההוצאות הפסיכולוגיות:

הימנעות משיתוך נפשי ואחריות גבוהה: לאחר עבודה בתחומים עם רמת לחץ גבוהה (מכירות, ניהול, חינוך, רפואה), הדורשות עיסוק רגשי ואחריות לאחרים, עבודה פיזית בשטח נקי ועם טווח חובות ברור עשויה להיחשב כצורה של פיסוק פסיכולוגי ו"דטוקס". כאן, התוצאה של העבודה ניתנת להרגשה ומוגדרת.

ניסיון להימנע מתרבות חברתית קונפליקטית: המקצוע מאפשר להימנע מריבה במשרד, הייררכיה קשה, צורך בהצגה עצמית והתאמה לסטנדרטים לא פורמליים.

חוש של יעילות מיידית ויצירתיות: למרות הסטריאוטיפים, רבים מהעובדים מציינים סיפוק מתוצאה המיידית (חצר נקייה, רחוב נקי), ותודה (לעיתים קרובות מקרובי השכן המבוגרים), שיוצרת משוב חיובי, שלא קיים ברבות מהמקצועות האבסטרקטיים או השירותיים.

3. נתיבים דמוגרפיים ומהגרים.

המקצוע משמש כמעלה חברתית (או, יותר נכון, "שפיחת שפיח") לקבוצות מסוימות:

למהגרים עובדים: זה לעיתים קרובות נקודת התחלה להתאזרחות והתאמה בעיר. העבודה מציעה אפשרות למצוא דיור (לפעמים — דיור שירותי), ללמוד את השפה והמנהגים המקומיים, ליצור קשרים חברתיים בדיאספורה. עבור רבים, זו סטרטגיה תוכנית, זמנית.

לאנשים בתקופת קרבת פנסיה ופנסיה: במקרה של פנסיה נמוכה או בלי פנסיה (לדוגמה, לנשים שלא הצבירו מספיק תקופה), זהו דרך להגדיל הכנסה באופן לגיטימי ועם משקל נמוך. הבריאות, לעיתים קרובות, עדיין מאפשרת לבצע עבודה כזו, והגרגר יכול להיות מתון.

לאנשים עם מגבלות נפשיות (ОВЗ) או תכונות מנטליות קלות: לקבוצות מסוימות, עבודה עם אלגוריתם ברור, ללא צורך בתקשורת עיקרית, מתאימה יותר מאשר נסיון למצוא עבודה בשוק תעסוקה יותר תחרותי.

4. בעיות מבניות בשוק העבודה כסימן בסיסי.

הבחירה במקצוע של נהג דלפק היא סימן לדיספונקציות סיסטמיות:

הפכת ידע ללא נדרש: בערים יחידות או אזורים עם תעשייה שנשברה, מהנדסים, טכנולוגים נמצאים לא נדרשים. מקצוע הנהג דלפק הופך לאחד האפשרויות המעטות לתעסוקה פורמלית.

פער בין השכלה לשוק העבודה: בוגרי מכללות וקולג'ים, שלא מצאו עבודה לפי המקצוע שלהם ואין להם נסיון מעשי, עשויים לבחור במקצוע זה כמקום זמני, כשהם מחפשים אפשרויות.

צדדית: לנשים מעל 50+ באזורים עם שכיחות גבוהה של חוסר תעסוקה חברתית, זהו אחד האפשרויות המעטות לתעסוקה פורמלית שמוצעת על ידי המוניציפליטט.

מסקנה.

"העז
© elib.co.il

Permanent link to this publication: